רועי צזנה: הצדדים החיוביים של נגיף הקורונה

העולם אחרי הנגיף פתוח לרווחה לשינויים מן היסוד. אנחנו לא יודעים עדיין מהם בדיוק, אבל זה בדיוק הזמן בו אנחנו צריכים להבין שאנו יכולים לדרוש מהתעשייה ומהממשלות לקדם שינויים שייטיבו עמנו ויסייעו לטפל בבעיות הגדולות באמת…

גרשון הכהן: אבדן תפיסת המרחב וההתכנסות אל גן העדן הקסום במגדלי הערים

למרות ההתפתחויות בלבנון ובעזה, ההתייחסות הישראלית לצורך בטריטוריה – בה מתרחש החיכוך בממדיו הישנים – אותה גישה "מקצועית" של גורמי הביטחון הישראליים למרחב, אינה מצליחה להשתחרר מראייתו כנטל הכרוך בחיכוך שמוטב לדלג עליו ולאיין אותו. כאן נלכדה תפיסת הביטחון הישראלית בתסביך "גנטי" שהולך ומועצם בכל סיבוב נוסף של "נישואי קרובים" בממסד הביטחוני הישראלי ובקרב מחוללי התודעה הישראלית!

רות עפרוני: דברים שהייתי אומרת היום לעצמי בת ה23 על סקס (עם בנים)

תדליקי את האור. את לעולם לא תהיי יפה יותר מעכשיו. מישהו צריך להיות עד לעניין הזה. כי את בטוח מטומטמת מדי להבין את זה… רות עפרוני: דברים שהייתי אומרת היום לעצמי בת ה23 על סקס (עם בנים)…

פנחס יחזקאלי: תיאורית הצרכים של מאסלו

הפסיכולוג האמריקני, אברהם מאסלו, פיתח בשנות הארבעים של המאה העשרים, תיאוריה; שבה, לאדם יש מדרג של צרכים, המדורגים לפי סדר היררכי של התעוררות. השגת אחד מהם הוא תנאי לשאיפה לבא אחריו במדרג. קבוצות הצרכים שהציע מאסלו מקובלות כיום על רוב החוקרים ואנשי המעשה. מקובלת גם ההנחה, שלפיה חשיבות הצורך מצטמצמת ככל שהוא מסופק, וגוברת עוצמת המוטיבציה של צורך מסדר גבוה ממנו…

פנחס יחזקאלי: תורת הצרכים של דויד מקלילנד

הפסיכולוג האמריקני, דויד מקלילנד אחראי לאחת התיאוריות החשובות העוסקות בצרכים [נגדיר 'צורך' ככל דבר שאדם זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית]. הוא הניח כי הפרט מפנים – בדרך של למידה – צרכים שמגדירה המסגרת התרבותית שבה הוא חי. הסביבה מעודדת למידה של צרכים…

גרשון הכהן: לבנט היו לא מעט הישגים כשר ביטחון

גלוי למדי כי מערכת הביטחון זכתה בתקופת בנט לקשרי עבודה ענייניים ונטולי מתחים אידאולוגיים. בכך ניתן לסכם בהערכה כפולה: לקציני צה"ל ופקידי משרד הביטחון על נאמנות מקצועית לדרג מדיני, ולא פחות מכך לשר בנט, שאפשר תנאים מתאימים לעבודה משותפת שהובילה ללא מעט הישגים…

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: יַלְדַּת יוֹם הֻלֶּדֶת

יַלְדַּת יוֹם הֻלֶּדֶת רְאִי, הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים עֲבוּרֵךְ לְחַבֵּק וּלְעַרְסֵל אִחוּלִים לְתוֹכֵךְ; לִפְתֹּחַ לִבֵּךְ לָאַחֵר וְלִשְׁלֹחַ אֵלָיו בְּרָכוֹת מִמֵּךְ. יַלְדַּת יוֹם הֻלֶּדֶת רְאִי,
הַשָּׁמַיִם קוֹרְנִים אֶל מוּלֵךְ, "תְּבֹרְכִי" הֵם אוֹמְרִים בְּחִיּוּךְ…

Jeppe Vilstrup Hansgaard: ניהול מעלה מטה (Top-Down)

מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up) הם שני מודלים חלופיים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשור. מודל מעלה-מטה מבטא סגירות ארגונית; מעורבות עובדים נמוכה; והיעדר היזון חוזר מהשטח להנהלה. לפניכם למטה, השתקפות של מודל מעלה מטה במפת הרשת של הארגון. מדובר בארגוון היררכי מאוד, שבו ששה מנהלים 'אינם משחררים', ומחזיקים במירב העוצמה בארגון, ושולטים על הידע שלו…

אלעד רזניק: הסכם אמריקאי-איראני? ביקורו החריג של פומפאו בארץ

ההסבר היחיד שאני מוצא לכלל האירועים שסקרתי, הוא שהייתה פריצת דרך דיפלומטית במגעים בין ארה"ב לאיראן. האמריקאים כצעד בונה אמון הסכימו לדלל את הנוכחות שלהם במפרץ; ובעיני, סביר להניח, שהאיראנים בתמורה יצהירו על פומביות המגעים. יהיה מעניין!