האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הוי בִּתִּי, הָאַהֲבָה פָּנִים רַבּוֹת לָהּ; אַךְ הַדְּבֵקוֹת בָּהּ הִיא זוֹ, שֶׁבַּיָּמִים צְחִיחִים תָּבִיא אֶת הַגֶּשֶׁם בְעִתּו; וְעִם הַגֶּשֶׁם תָּבוֹא הַבְּרָכָה… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בחוקותי…
הרציונל המיידי בחוקים שבפרשת בהר, מדבר על יצירת חברה סוציאלית מתקדמת, אולם העובדה שבשנת השמיטה גם חיות השדה נהנות מכניסה חופשית אל האדמה הלא מעובדת, פוסלת טיעון זה. אשר על כן צריך למצוא רציונל אחר לחוקים אלה, ואכן יש נרטיב הקשור בכל השמיטות האמורות והוא – לימוד העיקרון כי הארץ שייכת לאל…
ידועה לכולם אמרתו של שופט בית המשפט העליון האמריקני לואיס ברנדייס כי"אור השמש היא חומר החיטוי הטוב ביותר". העובדה שהציבור לא נחשף לאמת מאפשרת לצה"ל לחיות עם המצב הקיים. זהו מרשם בדוק לנפילה לתהום!
את תוכן הנאום הנ"ל אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו…
בערב 6 במאי, 1947, נעלם בירושלים נער בן 16, אלכסנדר רובוביץ, חבר לח"י שהיה בדרכו להדביק כרוזים של המחתרת. הוא נראה לאחר מאבק, נדחף על ידי גבר דובר אנגלית לרכב גדול, בצומת רחובות בשכונת רחביה. לא היה מדובר במעצר רגיל, ורובוביץ לא נלקח לחקירה רגילה. הוא מעולם לא נראה שוב, וגופתו לא נמצאה מעולם…
האנטישמיות ממשיכה לחגוג: המלומד התימני איברהים אל-עובידי, Ibrahim Al-Ubeidi חבר הכת החות'ית בתימן, המגובה עי איראן, טען לאחרונה בטלוויזיה "אל-אימן" כי "נורמליזציה של היחסים עם ישראל שמנהלת סעודיה, מגלה מעל לכל ספק כי שבט סעוד הוא למעשה משפחה יהודית"; וגם הניו יורק טיימס כיכב השבוע (שוב)…
אחת הדעות הקדומות והסטיגמות החברתיות נגד אספרגרים ואוטיסטים היא, שהם אינם מסוגלים לחוש אמפתיה. אז, אתחיל מהסוף: אספרגרים ואוטיסטים כן מרגישים אמפתיה, ועוד איך! ועכשיו אפשר להתחיל…
כדאי להזכיר לכולנו: ראשית, צה"ל יותר גדול מזהותו של קצין בכיר זה או אחר; וימשיך להתקיים ולתפקד בכבוד. שנית, קשה לראות כתבים צבאיים – שאמורים ל-כ-א-ו-ר-ה לסקר באובייקטיביות – שרואים את הבחישה בפוליטיקה הארגונית הפנימית הזו של קידומים ולובינג כחלק חשוב מעבודתם העיתונאית…
נוכח תמונה כזו של ערכי המדינה מתברר לאזרח הגון והגיוני שמדינת ישראל אינה מדינה יהודית כראוי ואינה דמוקרטית כראוי. במצב כזה, אזרח הגון והגיוני ירגיש זר בתוך מדינתו, כמו גולה בתוך מולדתו…
בעולם פתוח של רשתות חברתיות, הופכות גם משפחות הפשע לשחקניות פעילות. על האופן שבו הן מיטיבות לנצל את המדיות הללו לצורכיהן ניתן לערוך קורס אקדמי שלם. טעימה כזו – מקרה לימודי אחד כזה – כבש את הכותרות בימים האחרונים; ואתמקד בו הפעם: זה סיפור שבו הילד בעל קול הזמיר, דקל וקנין – שהפך תוך ימים למפורסם בזכות שירו "סוף עונה" – מצא עצמו במרכזו של עימות בין שתי משפחות פשיעה…
