אלעד רזניק: מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים
"התחלנו…". ככה כתב המנכ"ל של המשרד לנושאים אסטרטגים; ותנו לי לספר לכם עם מה הוא התחיל…
yehezkeally@gmail.com
יוסי פיינטוך: בת יפתח. אביה וכשל מנהיגותי הרגוה!
אמנם, ספר שופטים נמנע מלספר לנו את אחרית הדברים באשר למה שארע במדויק לבתו יחידתו של יפתח, שאיתרע גורלה ויצאה ראשונה מבית המצביא המנצח ששב אליו "בשלום" אך לא "לשלום"; סמנטיקה הרת גורל…
דובי יונג: המשטרה תשמור על הצבא ותחזיר את הריבונות לנגב? באמת?
אז זה הפתרון? המשטרה תשמור על הצבא; ותחזיר לנו את הריבונות בנגב?
Valdis Krebs: דוא"ל ככלי לאבחון רשתי
אחת הדרכים ליצירת רשת המשמשת אותנו לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות היא דרך ניתוח תעבורת הדואר האלקטרוני (דוא"ל) הארגוני. מפת הרשת שלמעלה היא מפת הדוא"ל של צוות פרויקטים גדול. זהו מעין צילום רנטגן של האופן שבו הפרויקט עובד באמת. מחלקת ה- IT של הלקוח, היא ש אספה את נתוני הדוא"ל; וסיפקה תמונת מצב בכל חודש של הפרויקט. המידע הזה נאסף רק מתעבורת הדואר אלקטרוני; מבלי להיכנס לתוכני השיחות…
אמציה חן: לשים סוף לשליטת תסמונת מפקד הכתה, השליט בממסד הפוליטי ובמטכ"ל!
ניהול המאבק בקורונה זהה, למרבה הצער, לתפיסת הניהול ולקבלת ההחלטות השלטת בצה"ל; הנחזה כתעתיק מדויק, לדפוסי פעולתו של מפקד כיתה בתש"ח; ככזה, הרואה שומע אפילו מריח את שמתרחש בגזרתו, ובהרף מחליט, מנחה, ומבצע את שהוטל עליו בטרם ובמהלכי הקרב…
אלי בר און: האם פרויקט דיוק הטילים של החיזבאללה הושלם?
נראה שפרויקט דיוק הטילים שלהם בחסות איראן השלים את שלב היכולת המבצעית האיכותית והכמותית הנדרשת כדי שיוכלו להערכתם להכות קשות במדינת ישראל אם זו רק תעז לתקוף אותו. אבל יש לדעת כי התעצמות באמצעי לחימה שהם מכפיל כוח לעולם אינה מסתיימת…
אודי מנור: רגש ושכל אמפתיה אנטיפתיה ולמה שלמה ארצי טועה
בערך 366 מלים על הנטייה המוזרה של מחנכים לוותר על חתירה לאמת לטובת שלום בית של 'נראטיבים'. התופעה מוכרת כמובן וניתן לסכמה במלים האלמותיות של שלמה ארצי, 'אני חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים'…
אלעד רזניק: למה המדינה לא צריכה לסייע לאל על?
לא יתכן שציבור העובדים יספוג מכה כבדה בתנאיו (והוא מוכן לזה); המדינה תעניק ערבויות להלוואה; והבעלים שלא יכניסו את היד לכיס ייהנו מהעלייה הצפויה בערך המנייה. תשובת האוצר למתווה שהגישה אל על הבוקר צריכה להיות מילה אחת: לא!
עופר בורין: איכה, פרק ה – סיכום וסיכום אלטרנטיבי
הקינה החמישית והאחרונה בספר איכה מסכמת את אסון החורבן ומבקשת מיהוה שישיב עטרה ליושנה. הקינה כתובה בלשון מאוד מאוד סבילה. ניראה כאילו אין כאן לקיחת אחריות מצד תושבי ירושלים; ולכן, אני מביא את הקינה עם מספר תיקונים קלים המבטאים בעיני רוח של לקיחת אחריות הן לחורבן והן לתיקון העתידי…
גדעון שניר: השימוש המניפולטיבי ב'תרבות האשמה'
אם חפצי חיים אנחנו, עלינו ללמוד לזהות מתי יש מקום להאשמה מוצדקת (אירועי כפר קאסם למשל) ומתי מדובר בתרגיל טקטי מניפולטיבי, ולהתמודד עם השדים הפנימיים של מצפוננו, כי לקיחת אחריות – שלא בצדק – מחלישה את יכולת העם להתמודד עם איומי ההישרדות על קיומו!
