אייל גונן: חישוב מקדם אי-היעילות של ממשלה

הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, אם כן, היא לא גידול חברי הממשלה ל- 36 שרים, שהרי כבר בעת משבר הקורונה היה ברור כי ההחלטות התקבלו הרבה לפני ישיבות הממשלה, וכי קיים גוף שלטוני הקובע את המדיניות הרבה לפני שהשרים כלל מודעים לעניין או לצורך להחליט. הבעיה הגדולה הם מיהם חברי המטבחון, המקבלים את ההחלטות. אני חושש שיתברר כי מדובר בראש הממשלה, באשתו ובבנו…

יצחק בריק: קוראים לזה טיוח ומריחה והתעלמות מהאמת!

קוראים לזה טיוח ומריחה והתעלמות מהאמת. עקב כך, נגרמה פגיעה קשה ואי ניצול הזדמנות למיגור תרבות השקר מתוך הצבא. יש להיכנס לעובי הקורה ולבדוק, כיצד ועדת בדיקה – שאמורה הייתה להיות אובייקטיבית לחלוטין, מעלימה נושאים קריטים מהדוח שלה; ובכך, פוגעת ביכולת הטיפול באחת ההתרחשויות החמורות בצה״ל בשנים האחרונות!

עופר בורין: איכה, פרק ג – קינת הבור והלחי השנייה

את הקינה השלישית במגילת איכה כתב ירמיהו מתוך הבור אליו הושלך בעת שניבא על חורבן ירושלים. הפעם, 66 פסוקים. אקרוסטיכון משוכלל שבו כל אות מקבלת שלשה פסוקים. מדוע השילוש הזה?

פנחס יחזקאלי: מודל שלושת הממדים של מחויבות ארגונית

'מודל שלושת הממדים' הוא תוצר של איסוף הסיבות לקיומה או היעדרה של מחויבות ארגונית (Organizational Commitment – OC), ואיגודם תחת שלושה ממדים, המתארים דרכים שונות לפיתוח מחויבות ארגונית של עובדים, בסדר יורד של עוצמה: מחויבות רגשית (רוצה): התקשרות רגשית לארגון; מחויבות מתמשכת (צריך): עלויות נתפסות המקושרות עם עזיבת הארגון; ו- מחויבות נורמטיבית-ערכית (חייב): הרגשת חובה להישאר בארגון…

רגש ככוח מניע ומשתק, באתר ייצור ידע

רגש הוא סוג של כוח בעל יכולת להניע אדם ו/או לשתק אותו. הוא אחד הכלים שעימם אנו מקבלים החלטות. בקהילה המדעית אין קונצזוס, לגבי ההגדרה הנכונה לרגש. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרגש והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: המדינה המודרנית למול משבר הקורונה, הפער בין שגרה לחירום

המנהיג לימי השגרה איננו המנהיג לחירום. וכאן בעייתה של המדינה המודרנית, הנבנית בעיקר על בסיס הגיון השגרה ומכחישה את אחרותו העקרונית של הגיון החירום. לכן, ככל שהמערכת  מצטיינת בהתנהלותה המתוקנת על מסילות השגרה, כך מוכנותה להתמודדות למול תרחיש החירום התקדימי הולכת ופוחתת…

אבי הראל: דפוסי ריגול במקרא

פרשת שלח עוסקת ברובה בסיפור המרגלים ששלח משה. כתב המינוי שלהם היה ברור, והם התבקשו להביא חומר מודיעיני גולמי. חרף זאת, הם שבים ממשימתם עם חומר יקר ערך ובוחרים גם לפרשן אותו. פרשנות זו היא חטאם החמור. לאחר מכן אנו מוצאים פרשיות ריגול נוספות, בעיקר במהלך כיבוש ארץ כנען בידי יהושע…

פנחס יחזקאלי: קרב מידווי – בסוף (כמעט) הכל מזל!

קרב מידווי התרחש ביוזמה אמריקנית, שרכשה לעצמה יתרון של מודיעין והפתעה. אולם, היתרון הזה נשמט מידי האמריקנים בשל חוסר הניסיון האמריקני בלחימה. מה שניצח את המלחמה, בדקה ה- 90 ממש, היה בעצם, המזל…

פנחס יחזקאלי: לא לעולם חוסן, משטרות אינן חיות לעד. הרצאה בשני חלקים

אבדן האמון במשטרות בארצות הברית הביא להודעת מועצת העיר מיניאפוליס, בארצות הברית על פירוק המשטרה העירונית; ויצר דרישה תקיפה לרפורמות במשטרות שם; בצד קיצוץ תקציבים משמעותי: גם ניו יורק וגם לוס אנג'לס הודיעו על כוונה לקצץ תקציבים מהמשטרות ולהעבירם לפרויקטים חברתיים קהילתיים. האם דבר כזה יכול לקרות למשטרת ישראל?

אלעד רזניק: עליונות אווירית מהי?

עליונות אווירית (Air superiority) נחשבת במרבית חילות האוויר כמשימה אבל האם עליונות אווירית היא אכן משימה? מהי, בעצם, עליונות אווירית? זהו מצב נתון הנובע מסך כל היתרונות הטכנולוגיים והאנושיים, המאפשרת לכוח שליטה באוויר, הנדרש לפעילות בכל מרחב שדה המערכה (אוויר, ים יבשה, סייבר מודיעין ועורף); ומאפשרת לכוח יכולת למקסם את מאמציו (תמרון הגנה התקפה לוגיסטיקה ומודיעין) בכל אחד ממרחבים אלו…