האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
יש להפוך את לימון הקורונה ללימונדה. אני מתכוון לאפשרות לעבוד, ללמוד וללמד מרחוק, מהבית ו/או ממשרד סמוך למקום המגורים. היתרון הזה הוא כלכלי, חברתי ומבחינת איכות החיים, יתרון עצום לכלל ולפרט; אך הניסיון מלמד, שפוליטיקאים אינם לומדים מהר; ואינם מבינים, בדרך כלל, את גודל ההזדמנות!
ההומו-סאפיינס יצור עצלן יחסית. הוא מחפש יעילות. ויעילות פירושה הוא שמשהו (מים למשל) או מישהו (אדם אחר למשל) יעשה עבורו את העבודה. זה שורש ההיסטוריה של הפיתוח הטכנולוגי, אבל זה גם שורש מוסד העבדות. תשאלו את אבירי הדמוקרטיה היוונית. מסוג הדברים שלא מספרים לנו כשמלמדים את דבר ההבל לפיו מקורה של הדמוקרטיה הוא באתונה…
מזה כשנתיים אנו נרמזים על הידוק היחסים בין ישראל ובין מדינות מסוימות בחצי האי ערב, תחילה בחשאי ועם הזמן נחשפת מהותם של היחסים שרובם מן נסתם היו ויישארו חסויים (עד שאיזה פוליטיקאי ישראלי חסר אחריות לא יתאפק, ירוץ לספר לחברה ויהרוס הכול). להלן תחומים אחרים – "רכים" ומעניינים לא פחות שהצטברו לאחרונה – הראויים לציון (לקט מפרסומים בארץ ובחו"ל)…
זוהי הרצאה מוקלטת בשני חלקים העוסקת במאפיינים הארגוניים של משטרת ישראל כארגון צבאי ביורוקרטי. אותן תכונות שעוזרות לארגון צבאי כמו המשטרה להיות אפקטיבי בתחומים מסוימים; הן מקור צרותיו בתחומים אחרים. החוזקות והחולשות הם שני צדדים של אותה מטבע…
ב- 9 ביוני 2020 קבע בית המשפט העליון כי "חוק ההסדרה", המורה על הפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בגדה המערבית, אינו חוקתי והורה על ביטולו. הקביעה נעשתה על ידי הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות. לצידה ישבו המשנה חנן מלצר, השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק ארז, מני מזוז וענת ברון. מהו, בעצם, חוק ההסדרה?
מלחמת המפרץ נתפסת בעיני רבים כמלחמת השיקום של צבא ארה"ב. 16 שנים אחרי נפילת סייגון, שסימלה את ההפסד האמריקאי במלחמה והביאה לסיום את מלחמת האזרחים הוייטנאמית (ראו את סרטון הפינוי האחרון מסייגון למטה), ארה"ב זכתה בניצחון צבאי מזהיר. בתוך שבועות ספורים מרגע שנפתחה האש נסוג צבא עיראק מכוויית והסטטוס קוו אנטה חזר לחצי האי ערב. מלחמה נדירה עם יעדים מוגבלים, שנעצרה בדיוק עם השגתם, כמו בעלי חיים שמבינים את מאזן הכוחות ולא כמו בני אנוש…
אל לנו לערבב תחושה עם הנמקה. אינך יכול לחשוב בצורה הגיונית, לעבד מידע מסודר ולחוות טורנדו של רגשות, כולם בו זמנית. כשאתה משתמש בהיגיון ובהיגיון, עליך לשלוט ברגשותיך, כך שלא יפריעו לעיבוד ההגיוני של מידע. אנשים שמשלבים סיבה ורגש טועים מכיוון שרגשותיהם חזקים יותר מההיגיון. תחושות גוברות על החשיבה; ואז, תקבל החלטה שאתה מאמין שהיא מחושבת היטב אך מבוססת רק על רגשות…
דילמות אסטרטגיות ביטחוניות מצויות תמיד בזיקה מעגלית בין שתי שאלות היסוד: האחת הנראית לגמרי מקצועית- ממוקדת בשאלה כיצד מגנים על הקיום? השנייה הנראית לגמרי ערכית – ממוקדת בשאלה בשביל מה מתקיימים?
"מיקום, מיקום, מיקום…". מסתבר, ש"כלל הזהב" הזה של הנדל"ן, תקף גם לרשתות אנושיות: בנדל"ן, המיקום הפיזי של הבית או המשרד שלך חשוב – גיאוגרפיה ומרחק עושים את ההבדל. ברשתות אנושיות, מה שחשוב הוא המרחק החברתי שלך, אשר נקבע על ידי מיקומך ברשת הארגון ו/או ברשת החברתית. Valdis Krebs ממחיש זאת על מפת הרשת של חוקרי הקורונה…
הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, אם כן, היא לא גידול חברי הממשלה ל- 36 שרים, שהרי כבר בעת משבר הקורונה היה ברור כי ההחלטות התקבלו הרבה לפני ישיבות הממשלה, וכי קיים גוף שלטוני הקובע את המדיניות הרבה לפני שהשרים כלל מודעים לעניין או לצורך להחליט. הבעיה הגדולה הם מיהם חברי המטבחון, המקבלים את ההחלטות. אני חושש שיתברר כי מדובר בראש הממשלה, באשתו ובבנו…
