האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
המושג “אפקט מצנן” (Chilling Effect) הוא התוצאה של 'שיטת התיק הפתוח': מצב שבו איום משפטי – ממשי או פוטנציאלי – גורם לפרטים או לבעלי תפקידים להימנע מפעולות חוקיות ולגיטימיות מחשש להשלכות עתידיות. הוא אינו מחייב הפעלת סנקציה בפועל; די בקיומה של אפשרות ענישה כדי להשפיע על ההתנהגות האנושית.
מה שהשתנה בעולם המלחמה החדש, ועושה את עבודת המתפ"ש לממד הכרחי הוא העובדה שהמלחמה מתקיימת תחת תיעוד תקשורתי מלא שמגיע מידית לכל אדם בעולם. במציאות זו, המיומנות הכרוכה בתיאום וניהול צורכי אוכלוסיית האויב במרחב הלחימה, נעשתה למרכיב יסוד בניהול המלחמה. בשל מרכזיותו זו, מאז הקמתו הייתה פעילות המתפ"ש מלווה בביקורת מתמדת מימין ומשמאל.
בפוליטיקה, עוצמה מייצרת מציאות, ולא צדק, וזו היכולת הממשית להכריע: לשלוט במוסדות, לעצב נורמות, לקבוע סדר יום ולכפות כללי משחק. מי שמבקש תחילה הכרה מוסרית, מוותר מראש על ההובלה.
מחנה הריכוז גונסקירכן, היה מחנה איסוף של יהודים מאסירי מאוטהאוזן מאז מרס 1945. המחנה שכן בקרבת העיירה גונסקירכן ליד העיר ולס (Wels), דרומית מערבית לעיר לינץ שבאוסטריה עילית. על זוועות המחנה, ששוחרר בידי חיילי הדיביזיה ה – 71, של צבא ארה"ב, במאמר למטה.
כשמנסים לפתור עוולות היסטוריות עמוקות עם פילטר ללא עומק, מקבלים תרבות שבה המטרה היא לא באמת לשנות את המציאות, אלא פשוט להיראות טוב בזמן שצועקים על המסך… אספנו עבורכם אוסף ממים אינטרנטיים המשקפים את עידן הטיפשות הווקיסטי והשלכותיו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
הדיון הציבורי הפך לאובססיבי סביב מוסד הבג"ץ, המשמש לעתים ככלי לקידום אג'נדות של עמותות וגופים פוליטיים, במקום להתמקד בתכליתו המקורית. הפתרון איננו החלשת הביקורת השיפוטית, אלא עיצובה מחדש במסגרת מוסדית מאוזנת, ברורה ומובחנת. רפורמה מבנית המבחינה בין שלושת המישורים – חוקתי, מינהלי וערעורי – עשויה לחדד סמכויות, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולהעמיק את ההגנה על זכויות האזרח.
עם כל הכבוד לחזון השוויון המערבי, במזרח התיכון 'דו-קיום' הוא לעתים קרובות פשוט המרווח הקצר שבין הפסקות האש, לבין ההבנה שהרוב קובע, והרוב בדרך כלל לא קרא את אמנת זכויות האזרח של ג'ון לוק… בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על על דמותה של 'מדינת כל אזרחיה' בארץ ישראל. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
כאשר ארגוני מחאה מייחסים את מעשיהם ליריביהם הם מייצרים 'מראה הפוכה': הם משתמשים בדיוק בכלים שמיוחסים לאויב, אבל למען מטרה נעלה, בשם ה'אמת' וה'צדק'. כך, חדלה השפה להיות אמצעי תיאור, והופכת לנשק פוליטי, ומי שמנצח, הוא המחנה שמוכן ללכת רחוק יותר בהרס מושג האמת… סוג של לוחמה תודעתית במסווה אזרחי.
נציב שירות המדינה הוא דמות חשובה מאוד בשלב של משבר חוקתי. אם, למשל, היועמ"שית תוציא את נתניהו לנבצרות ובג"ץ יאשר זאת, מישהו צריך להנחות את הבירוקרטיה כיצד לנהוג. אם הנציב אינו בובה של היועמ"שית (כפי שהרשקוביץ היה), אלא אדם עצמאי שמחויב לעקרון ריבונות העם, הוא לא יציית להנחיות של היועמ"שית – וזה game changer.
