תקציר: אסור לטעות לרגע, אם המצב יגיע לנקודת אל-חזור הממשל לא יהסס למנוע השתלטות מוחלטת של הווק על ישראל, גם במחיר של עימות חזיתי עם מערכת האכיפה הישראלית הרקובה והמושחתת.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

דונלד טראמפ יוצא בחריפות חסרת תקדים שוב נגד יצחק הרצוג בסוגיית משפט נתניהו, והפרשנות בתקשורת ברמה של גן ילדים: "נתניהו בכה לטראפ והוא אץ רץ להגן עליו שוב". באמת? זה הסיפור?

חשוב להבין כי במלחמה הזו ארה"ב נבגדה ע"י כל בעלות בריתה האחרות, וישראל נותרה המעוז האסטרטגי והאמין האחרון במזרח התיכון, ולא רק בו. לכן, עבור ממשל טראמפ, המערכה הפנימית בישראל, שרחוקה מלהיות מוכרעת, הופכת מסוגיה משפטית מקומית, לחזית גיאופוליטית גורלית.

הווק ובריתו עם המוסלמים הוא הסיבה הראשונה במעלה לאבדן בעלות הברית. שום דבר לא נשאר משיתוף הפעולה עם מדינות כמו בריטניה, צרפת וספרד שהפכו למעשה למדינות ערביות. לא ניתן אפילו לקיים איתן שת"פ מודיעיני, כי הכל עובר לצד השני.

בישראל מחזיקים עדיין חסידי הווק במרכזי קבלת ההחלטות, כשמשפט נתניהו הוא חוד החנית של 'מהפכת הצבע'. הממשל בוושינגטון, אינו יכול להרשות לעצמו להפסיד את ישראל ל- WOKE העולמי, וברור לו כי הרצוג משרת את האינטרסים של המחאה, מאז נכנע לאהרן ברק ב'מתווה הנשיא', והחמיץ הזדמנות היסטורית לפיוס לאומי.

טראמפ מזהיר שוב ושוב באגרסיביות, אך נמנע בינתיים מסנקציות ישירות נגד היועמ"שית ו/או והשופטים משתי סיבות מרכזיות:

• האחת, בשלב זה, נתניהו מסתדר היטב, ולמרות הערפל בערוצי הליבה, מצבו לקראת הבחירות טוב.
• והשנייה: 'אין ארוחות חינם', ולהתערבות כזו יש מחיר שאין טעם לשלמו, כל עוד המערכת יציבה.

אבל אסור לטעות לרגע: אם המצב יגיע לנקודת אל-חזור הממשל לא יהסס למנוע השתלטות מוחלטת של הווק על ישראל, גם במחיר של עימות חזיתי עם מערכת האכיפה הישראלית הרקובה והמושחתת.

[לאוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: המחאה, 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).
• אוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית.
• אוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, ייצור ידע, 7/3/26.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על חתרנות, גרירת מדינה לכאוס באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף מאמרים בין כאוס לסדר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2023), המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.