תקציר: המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הסתכלו על המם האינטרנטי שבראש המאמר. הוא משקף ויזואליזציה פרובוקטיבית, שנועדה להמחיש את נקודת החיכוך התרבותית הנוגעת למלחמת המוסלמים בכלבים ובבעליהם במערב.

במערב, הכלב הוא "חברו הטוב של האדם", בן משפחה לכל דבר וסמל לחופש אישי ולביטחון. לעומת זאת, במסורת האיסלאמית (החדית'), הכלב נתפס לרוב כחיה טמאה מבחינה פולחנית.

האם זה מה שיוצר התנגשות בלתי נמנעת, כאשר שתי תפיסות העולם הללו חולקות את אותה מדרכה? ובכן, לא!

האמנם האיסלאם אינו יכול לסבול נוכחות כלבים?

הטענה כי האסלאם פשוט "אינו יכול לסבול" נוכחות כלבים, מתנפצת אל מול המציאות בארצות האיסלאם. בערים ערביות רבות, הכלבים הם חלק בלתי נפרד מהנוף. הם משמשים לשמירה, לרעיית צאן ולעתים פשוט משוטטים ברחובות. המוסלמי הממוצע במזרח יודע לחיות לצד הכלב, מבלי להפוך זאת למשבר של 'להיות או לחדול'.

מכאן עולה השאלה המתבקשת: אם בלב העולם המוסלמי הכלב הוא עובדה קיימת, מדוע דווקא בלב המערב הוא הפך ל"סדין אדום"? התשובה היא פשוטה: זהו המאבק על המרחב הציבורי, טמבל.

הכרזה למטה מדף הטוויטר של GinnyM: אני מצטערת... הם שכחו את ה- 9/11, ועתה אמריקה חווה פלישה!

האיסור על כלבים ככלי להברחת המקומיים מהמרחב הציבורי

ההשתלטות התרבותית המוסלמית מכוונת להפוך את המרחב הציבורי לבלתי נעים עבור ה'אחר', המערבי, ולהבריח אותו ממנו. כפי שחבישת מגן דוד או צלב הופכת למסוכנת באזורים מסוימים, כך גם הטיול עם הכלב הופך למוקד לחיכוך, להערות פוגעניות ולעתים לאלימות, ובאיזורים אסורים לכלבים בעלי כלבים שמעזים, נאסרים ומועמדים לדין על איסלאמופוביה.

במאבק על המרחב הציבורי, הכלבים הם רק עוד אמצעי להבריח את המקומיים מהרחובות במערב ולהשתלט עליהם. הכלב, במובן הזה, הוא אמצעי ליצירת "אזורים סטריליים" (No-Go Zones) לערכי המערב. ברגע שבעל הכלב האירופי מרגיש לא בנוח לטייל בשכונתו, הוא מתחיל לסגת. הוא יבחר פארק אחר, רחוב אחר, ובסופו של דבר, עיר אחרת. זהו תהליך של "ניקוי" המרחב מסממנים תרבותיים מערביים תחת הכסות המנומסת של "כיבוד רגשות דתיים".

אבל, במקום שהדיון הציבורי על מקומו של הכלב בשכונות המוסלמיות של אירופה יעסוק בכך, נוטה לעתים קרובות למחוזות התאולוגיה: האם הרוק של הכלב מטמא? האם מלאכים נמנעים מלהיכנס לבית שיש בו כלב? אלו שאלות מרתקות לסמינר באיסלאם, אך הן מחטיאות לחלוטין את העיקר. כשאזרח אירופי נדרש לא להסתובב עם כלבו בפארק ציבורי בפרברי לונדון, פריז או מאלמו, הוא לא ניצב מול "רגישות דתית" – הוא ניצב מול מאבק על ריבונות.

גבולות הסובלנות והתאבדות המערב

כאן עולה שוב הוויכוח על רב-תרבותיות. המערב, בנאורותו המופרזת, פיתח סובלנות כלפי אלו שאינם סובלניים כלפיו. התהליך שבו התנהגות יומיומית (כמו טיול עם כלב) הופכת ל"פרובוקציה" או ל"איסלאמופוביה" הוא דוגמה לשימוש בשיח הזכויות המערבי כדי להגביל חירויות מערביות. זהו פרדוקס שבו הליברליזם נדרש להגביל את עצמו בשם הכלת האחר.

במקום לעמוד על כיבוד אורח חייו, המערבי מאפשר את המעבר לשיח של פגיעה ברגשות. הוא מקבל בטיפשותו את הטענה שנוכחות כלב היא "איסלאמופוביה", ובכך הוא מקריב את חירותו האישית על מזבח השקט התעשייתי. כך הופכת הסובלנות לחולשה: כאשר רשות מקומית באירופה אוסרת על כניסת כלבים לאזורים מסוימים כדי "לא לפגוע בקהילה", היא לא מפגינה פלורליזם, אלא כניעה, והמדרון החלקלק: היום זה הכלב, מחר זה סגירת רחובות בשעות התפילה, ומחרתיים זו דרישה לקוד לבוש "צנוע" במרחב הציבורי לכולם.

[לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על איסלאמופוביה וגזענות, לחצו כאן]

התמונה למטה מדף הטוויטר של DGL: מסע הצלב של הכלבים במערב!

סיכום: המאבק על הבית

המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות אירופה אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.

כך הפכו הכלבים בעיני הימין במערב מחיות מחמד גרידא, למייצגים של קו ההגנה האחרון של אורח החיים המערבי, ויש הרואים בנוכחות כלבים (או חזירים) סוג של "מגן תרבותי" או הרתעה מול אוכלוסיות שערכיהן נתפסים כמאיימים על אורח החיים המקומי.

המאבק אינו על טומאה וטהרה, אלא על השאלה הפשוטה: של מי הרחוב הזה? כאשר נוצרים "אזורים ללא כלבים" או המלצות להימנע מסמלים דתיים (מגן דוד או צלב) כדי למנוע חיכוך, המערב למעשה מוותר על הריבונות התרבותית שלו בתוך ביתו. זוהי כניעה שקטה שמתחילה בוויתור על נוכחותו של הכלב ומסתיימת בשינוי אופיו של המרחב הציבורי כולו.

אם המערב לא יתעורר ויבין שהכלבים הם רק קצה הקרחון של ניסיון השתלטות דמוגרפי ותרבותי, הוא ימצא את עצמו זר בתוך ביתו – בלי צלב, בלי מגן דוד, ובלי חברו הטוב ביותר.

בתמונה: כרזה מדף הטוויטר של RUDEDOG911: הצילו את כלבינו. אסרו את האיסלאם!

נספח 1 מדף הטוויטר של SonofLiberty357: הצילו את כלבינו. אסרו את האיסלאם!

נספח 2 מדף הטוויטר של DGL: כלבים לפני מוסלמים... כרזת מחאה של הימין במערב

נספח 3 מדף הטוויטר של Right Said Fred: כרזת פרסומת לוודקה העושה שימוש במאבק נגד כלבים, שהודהדה ע"י הימין הבריטי...

[לאוסף המאמרים על ההשתלטות המוסלמית על המרחב הציבורי במערב, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על איסלאמופוביה וגזענות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההשתלטות המוסלמית על המרחב הציבורי במערב.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף מאמרים על איסלאמופוביה וגזענות.
• אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על ויזואליזציה, יתרונותיה ומגבלותיה.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על ההשתלטות המוסלמית על המרחב הציבורי במערב, ייצור ידע, 5/12/25.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף מאמרים על איסלאמופוביה וגזענות, שתי המילים שנטרלו את המערב, ייצור ידע, 21/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ויזואליזציה, יתרונותיה ומגבלותיה[ באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.