תקציר: 'הטיית האמת האשלייתית' (Illusory Truth Effect) חושפת אמת מטרידה על האדם המודרני: אנו יצורים שמזהים אמת לא באמצעות בדיקה, אלא באמצעות חזרתיות. בעידן של הצפה תקשורתית, ההטיה הזו הפכה ממגבלה קוגניטיבית פרטית למנגנון כוח חברתי. המאבק על האמת איננו עוד מאבק על עובדות, אלא מאבק על נפח, קצב וחזרה, ומי ששולט בחזרתיות, שולט במציאות.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחת ההטיות הקוגניטיביות המשפיעות ביותר על עיצוב דעת קהל בחברות מודרניות היא הטיית / אפקט האמת האשלייתית (Illusory Truth Effect): הנטייה האנושית להאמין שמידע החוזר על עצמו הוא אמיתי יותר, גם כאשר אין לו בסיס עובדתי.

תופעה זו - שהתגלתה כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת - הפכה בעידן הרשתות החברתיות והתקשורת הפוליטית למנגנון מרכזי של עיצוב תודעה קולקטיבית (Hasher, Goldstein, & Toppino, 1977).

המאמר מנתח את ההטיה מנקודת מבט סוציולוגית־פסיכולוגית, ובוחן כיצד היא פועלת, לא רק במוח הפרטי אלא בעיקר במרחב החברתי: בתקשורת, בפוליטיקה, במחאה, ובמערכות הכוח המודרניות.

מהי 'הטיית האמת האשלייתית'?

הטיית האמת האשלייתית מתארת תהליך שבו חזרתיות מגבירה את תפיסת האמינות, ללא קשר לדיוק העובדתי של המידע. כאשר בני אדם נחשפים שוב ושוב לאותה טענה, קלות העיבוד הקוגניטיבי שלה (processing fluency) יוצרת תחושת מוכרות, והמוח מתרגם מוכרות לאמת (Reber & Schwarz, 1999). כלומר: לא האמת יוצרת אמון, אלא הנוחות המנטלית. אפילו כאשר אנשים יודעים שטענה מסוימת שגויה, עצם החזרה עליה מגדילה את הסיכוי שירגישו כלפיה ביטחון רגשי בעתיד (Fazio et al., 2015).

על ההטיה הזו הסתמכו הבולשביקים, כשייצרו את המונח: Agitprop: השילוב של תעמולה ותסיסה, שאחד התוצרים המוכרים שלו הוא: חזור על שקר שוב ושוב, עד שיהפוך לאמת. עקרונותיו של ה- Agitprop הם:

• שפה מוסרית מוחלטת;
• מסר קצר;
• חזרה אינסופית;
• ביטול של ניואנסים.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מן המהפכה הבולשביקית ליועצי התודעה: הגנאלוגיה של תעמולת ההמונים המודרנית]

בין קוגניציה לחברה: ההטיה כתופעה סוציולוגית

למרות שמדובר בהטיה פסיכולוגית, השפעתה האמיתית היא חברתית. יחידים אינם נחשפים למידע בחלל ריק, אלא בתוך מערכות של: תקשורת ממוסדת, רשתות חברתיות, קבוצות זהות ואליטות מייצרות שיח.

חזרה קולקטיבית על מסר מייצרת אמת חברתית, גם אם הוא שקרי לחלוטין. במונחיו של מישל פוקו (ראו תמונה למטה), לא האמת מנצחת, אלא המשטר שמייצר אותה (Foucault, 1980). כך נוצרת הבחנה קריטית בין שני גורמים - אמת אמפירית ואמת תודעתית־חברתית - כשהאפקט האשלייתי פועל במישור השני.

תפקיד התקשורת והאלגוריתם

המדיה המודרנית מעצימה את האפקט בצורה דרמטית. אלגוריתמים אינם מתגמלים אמת, אלא מעורבות. כתוצאה מכך, מסרים קיצוניים, רגשיים ופשטניים זוכים לחשיפה חוזרת, ובכך מייצרים תחושת ודאות ציבורית (Vosoughi, Roy, & Aral, 2018).

כאשר אותו מסר מופיע: בכותרת, בציוץ, בפאנל טלוויזיוני ו/או בסטטוס חברתי, המוח האנושי חווה אותו כ”עובדה מוכרת”. כך הופכת החזרתיות לטכנולוגיה של שלטון.

'הטיית האמת האשלייתית' בזירה הפוליטית

בפוליטיקה מודרנית, האפקט משמש כבסיס לאסטרטגיה:

• חזרה על מסגור קבוע (“שחיתות”, “סכנה לדמוקרטיה”, “בגידה”);
• שימוש בססמאות קצרות;
• ריבוי דוברים החוזרים על אותו ניסוח.

מחקרים מראים כי חזרה על טענה פוליטית מגדילה את אמינותה גם בקרב אנשים בעלי ידע גבוה, ואף בקרב מי שמתנגדים אידאולוגית למסר (Pennycook et al., 2018). האמת הופכת פחות לחשבון עובדתי, ויותר לאפקט סטטיסטי של חשיפה.

השלכות חברתיות ודמוקרטיות

ל'הטיית האמת האשלייתית' יש השלכות מרחיקות לכת:

1. שחיקת מושג האמת: אמת נתפסת כעניין של נפח שיח ולא של ראיות.
2. פוליטיזציה של עובדות: מידע נמדד לפי זהות הדובר ולא לפי אמינותו.
3. קיטוב חברתי: כל מחנה חי בתוך “אמת חוזרת” משלו.
4. ערעור מוסדות ידע: מדע, משפט ותקשורת מאבדים סמכות.

כפי שמזהירה חנה ארנדט, חברה שבה העובדות עצמן נתונות למחלוקת מאבדת את יכולתה לנהל פוליטיקה רציונלית (Arendt, 1967).

לסיכום

'הטיית האמת האשלייתית' חושפת אמת מטרידה על האדם המודרני: אנו יצורים שמזהים אמת לא באמצעות בדיקה, אלא באמצעות חזרתיות. בעידן של הצפה תקשורתית, ההטיה הזו הפכה ממגבלה קוגניטיבית פרטית למנגנון כוח חברתי. המאבק על האמת איננו עוד מאבק על עובדות, אלא מאבק על נפח, קצב וחזרה, ומי ששולט בחזרתיות, שולט במציאות.

[לאוסף המאמרים על תפיסה, תפיסה חברתית והטיות תפיסה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תפיסה, תפיסה חברתית והטיות תפיסה.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על שקרים.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מן המהפכה הבולשביקית ליועצי התודעה: הגנאלוגיה של תעמולת ההמונים המודרנית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על תפיסה, תפיסה חברתית והטיות תפיסה, ייצור ידע, 29/1/26.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), מאבק העוצמה בארגונים,ייצור ידע, 12/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2026), מן המהפכה הבולשביקית ליועצי התודעה: הגנאלוגיה של תעמולת ההמונים המודרנית, ייצור ידע, 29/1/26.

• Arendt, H. (1967). Truth and politics. The New Yorker.
• Fazio, L. K., Brashier, N. M., Payne, B. K., & Marsh, E. J. (2015). Knowledge does not protect against illusory truth. Journal of Experimental Psychology: General, 144(5), 993–1002.
  https://doi.org/10.1037/xge0000098
• Foucault, M. (1980). Power/Knowledge: Selected interviews and other writings. Pantheon Books.
• Hasher, L., Goldstein, D., & Toppino, T. (1977). Frequency and the conference of referential validity. Journal of Verbal Learning and Verbal Behavior, 16(1), 107–112.
  https://doi.org/10.1016/S0022-5371(77)80012-1
• Pennycook, G., Cannon, T. D., & Rand, D. G. (2018). Prior exposure increases perceived accuracy of fake news. Journal of Experimental Psychology: General, 147(12), 1865–1880.
  https://doi.org/10.1037/xge0000465
• Reber, R., & Schwarz, N. (1999). Effects of perceptual fluency on judgments of truth. Consciousness and Cognition, 8(3), 338–342.
  https://doi.org/10.1006/ccog.1999.0386
• Vosoughi, S., Roy, D., & Aral, S. (2018). The spread of true and false news online. Science, 359(6380), 1146–1151.
  https://doi.org/10.1126/science.aap9559