תקציר: לא נראה כי תהליך כניעת אירופה להגירה ולתוצאותיה הוא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי בה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית (בעזרת בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי) ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית. הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהיבשת תקרוס לתוך עצמה! וגם: תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ, תחשבו עלינו...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני העוסק בדימוי הסוס הטרויאני בפוליטיקה האירופית. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: דימוי הסוס הטרויאני בפוליטיקה האירופית, בין הגירה, איסלאם וגלובליזציה.

זהו מאמר שני העוסק בדימוי האיסלאם כ'דת של שלום'. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: מקורות הדימוי של האיסלאם כ'דת השלום'.

*  *  *

התבוננו במם המוצג למטה: זוהי סאטירה פוליטית שמשתמשת בדימוי של סוס טרויאני כדי להעביר ביקורת על השיח הווקיסטי-פרוגרסיבי, שאיבד את היכולת להבחין בין מעלה מוסרית אמיתית לבין מניפולציה רעיונית. הוא מציג את האליטה האינטלקטואלית כלוקה בתסמונת של אשמה קולוניאלית, ולכן עיוורת לסכנה שבקבלת אידאולוגיות קנאיות במסווה של צדק.

הסוס הטרויאני צבוע בצבעי דגל הגאווה ומסומן בכיתוב "מעלה מוסרית" ("MORAL VIRTUE"). בתוך הסוס, מסתתרים אנשי האיסלאם הרדיקלי - בני בריתם של אנשי ה- WOKE, דמויות נזעמות שמחזיקות שלטים: "לסיים את חופש הביטוי" ("END FREE SPEECH"), ו"אוטופיה מובילה לכניעה" ("UTOPIA → SUBMISSION").

הפרוגרסיביים שמחוץ לסוס, רובם לבנים, לבושים בחליפות, נראים אינטלקטואלים או בירוקרטים – מוחאים כפיים, וכמו אנשי טרויה בעבר, מאשרים את הכנסת הסוס (קרי, המהגרים) לתוך חומות העיר, כי זה הדבר המוסרי לעשותו. אחד מהם מחזיק שלט: "לא בדקנו, כי להטיל ספק במניעים זה אקט קולוניאליסטי" ("We didn’t check – questioning motives is colonialist"). בפועל, מי שמתחבא בפנים הם כוחות אנטי-ליברליים, שבאים להרוס את הערכים המערביים מבפנים – בשם הערכים עצמם.

והמסקנה: תנועות מוסריות, שמקדמות לכאורה ערכים חיוביים כמו הכלה ושוויון, מהוות בפועל טרף קל לגורמים קיצוניים שמנצלים את המערכת הליברלית כדי לערער עליה מבפנים. מדובר בביקורת על מה שנתפס כאובססיית המערב ל"סובלנות ללא גבולות", אשר פותחת את השער ל:

• דיכוי חופש הביטוי בשם "הגנה על רגישויות"
• הטלת צנזורה על ביקורת לגיטימית
• הגנה עיוורת על קבוצות בשם "מוסר" או "צדק חברתי"

והמסר הסופי: כוונות טובות אינן מהוות מערכת הגנה יעילה ("Good intentions make terrible security systems").

הסוס הטרויאני של אירופה: הגירה מוסלמית כאתגר תרבותי, פוליטי ופסיכולוגי

הקריקטורה המוצגת משתמשת בדימוי הסוס הטרויאני — מוטיב מהמיתולוגיה היוונית, שבו לוחמים הסתתרו בתוך סוס עץ כביכול "מתנה" — כדי לרמוז על האופן שבו מהגרים מוסלמים נכנסים לאירופה בשם "שלום", "חמלה" או "זכויות אדם", אך בתוכם הם מביאים אל תוך המרחב האירופי תכנים אידאולוגיים ודתיים העוינים את ערכיה. הסוס, שכותרתו "Religion of Peace" ("דת השלום"), ניצב בשערי אירופה, ומתוכו יוצאים דמויות חמושות או נושאות דגלים איסלאמיים. המסר חד: אירופה מקבלת לתוכה אויב בשם הטולרנטיות.

הקריקטורה מבטאת ביקורת חריפה על הפרדוקס של הליברליזם האירופי: פתיחות כלפי "האחר" שמביאה לקריסת התרבות המקומית. תהליך זה מכונה על ידי חוקרים "התאבדות תרבותית" (Murray, 2017). ההגירה המוסלמית ההמונית בשנים האחרונות, שבחלקה אינה מתבצעת על בסיס אינטגרציה לערכי אירופה, נתפסת על ידי מבקרים כסוג של כיבוש שקט. בניגוד לגלי הגירה היסטוריים שהתמזגו עם האוכלוסייה המקומית, כאן מודגש ריבוי מקרי קונפליקט, התבדלות ואי-השתלבות (Kepel, 2020).

מדוע מתרחשת קבלה כזו של "סוסים טרויאניים"?

הסתירה בין הדימוי לבין מהותו של ה"סוס" משקפת גם את הסתירה בלב התודעה האירופית:

• מצד אחד, האתוס ההומניסטי של קבלת פליטים;
• מצד שני, הניסיון להיאחז בזהות התרבותית האירופית.

מדינות רבות, כמו גרמניה, צרפת ושבדיה, מתמודדות עם מציאות של גטאות מוסלמיים, אנטישמיות חדשה, התקפות טרור וניכור גובר (Bat Ye’or, 2005; Marchand, 2021). גם הצהרות מדיניות כמו אלו של אנגלה מרקל ("המודל הרב-תרבותי נכשל" – 2010) ודויד קמרון (2011) מאשרות את הכישלון של ניסיונות האינטגרציה הרב-תרבותית (Goodhart, 2013). הקריקטורה, אפוא, היא קריאה להתפכחות.

ממד פסיכולוגי: מדוע אירופה פותחת את שעריה לאיום?

ברמה הפסיכולוגית, התנהגותה של אירופה מזכירה תופעות של דיסוננס קוגניטיבי והכחשה קולקטיבית. אירופים רבים חווים קונפליקט בין ערכים אוניברסליים (חמלה, קבלת השונה) לבין צורך הישרדותי בתרבותם. הכחשת האיום נובעת מהפנמה של רגשות אשמה קולוניאליים, מה שמכונה לעיתים "תסביך אשמה לבן" (White guilt), או תגובת נגד לשואת היהודים שגרמה לאירופים לאבד את הביטחון המוסרי שלהם בזהותם.

בהמשך לכך, ניתן לטעון כי הזהות האירופית נמצאת במשבר: הזהות נתפסת כפושעת היסטורית, ולכן אינה ראויה להגנה עצמית. הקריקטורה מבקשת לצעוק את מה שרבים באירופה אינם מעזים לומר: אתם מאפשרים לעצמכם להיהרס בשם אידאולוגיית שקר. זהו תהליך של התאבדות פסיכו-תרבותית, כפי שמתאר הפסיכואנליטיקאי ג'רארד חדד, שמדבר על נטייה של תרבויות חזקות להזדהות עם ה"קרבן" עד כדי הרס עצמי (Haddad, 2012).

השלכות עתידיות

לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית (כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי) ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה!

נספח מדף הטוויטר של Dr. Maalouf: לא יהיה שלום למתנגדי 'דת השלום'...

בברמינגהם בריטניה, גבר בריטי העז לבקר את האיסלאם ואמר שזו אינה דת שלום. מכוניתו הוצתה, ביתו הושחת כליל, והוא נאלץ להסתתר. כנראה שהוא לעולם לא יוכל לגור שוב בביתו...

האירועים בבריטניה מזכירים יותר ויותר את שהתרחש בגרמניה בתחילת שנות ה- 30 של המאה הקודמת, ולהזכירכם: בניגוד לנרטיב, הדמוקרטיה הגרמנית חוסלה לא באמצעים דמוקרטיים, אלא ע"י שלושה מליון חולצות חומות שהטילו מוראם ברחובות!

[לאוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כניעתה של צרפת למהגריה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תסמונת 'העקרב והצפרדע' של הפלסטינים.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• אוסף המאמרים על כניעתה של צרפת למהגריה.
• הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'
• אוסף המאמרים על משילות.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, ייצור ידע, 30/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), תסמונת 'העקרב והצפרדע' של הפלסטינים, ייצור ידע, 31/12/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על כניעתה של צרפת למהגריה, ייצור ידע, 26/7/25.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), אסטרטגיית ההכלה – השלמה והתמודדות תגובתית…, ייצור ידע, 31/12/19.

• Bat Ye’or. (2005). Eurabia: The Euro-Arab Axis. Fairleigh Dickinson University Press.
• Goodhart, D. (2013). The British Dream: Successes and Failures of Post-War Immigration. Atlantic Books.
• Haddad, G. (2012). Le jour où Lacan m’a adopté. Grasset.
• Kepel, G. (2020). Le prophète et la pandémie: du Moyen-Orient au jihadisme d’atmosphère. Gallimard.
• Marchand, P. (2021). La France sans les Français. L’Artilleur.
• Murray, D. (2017). The Strange Death of Europe: Immigration, Identity, Islam. Bloomsbury.
• Zemmour, É. (2021). La France n’a pas dit son dernier mot. Rubempré.