[בתמונה: טנקים רוסים בערי אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

ד"ר חיים קורן הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

*  *  *

האיום של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין להכריז מלחמה על אוקראינה ומימושו, חושפים את תודעת ההנהגה הרוסית שהגיעה העת לגילום השינוי המעצב את ה"סדר העולמי החדש" מעת התגבשותו לאחר מלחמת העולם השנייה והאופן בו התעצב בתום "המלחמה הקרה".

מטרת הפלישה האגרסיבית שהפכה לעימות צבאי חזיתי, היא לשנות את הסטטוס-קוו באירופה ואת הסדר העולמי הקיים ולהשיב עטרה ליושנה, ימי תהילתה תחת הנהגת הצאר וכאימפריה סובייטית. היא נועדה להמשיך את מדיניות הקרמלין, שהחלה לפני כעשרים שנה במאבק נגד צ'צ'ניה (1999-2009) המשכה בפלישה לגיאורגיה (2008), בסיפוח חצי-האי קרים (2014) ובהתערבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה (2015).

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג - לא מן הנמנע שחבירה לסין תאפשר לרוסיה (בראייתה) לבסס הגמוניה עולמית חדשה שתעצב את ה"סדר העולמי החדש"... התמונה היא צילום מסך]

אוקראינה היא האבן הראשה באסטרטגיה זו

רוסיה, לא רק תחליף את המשטר בקייב בכזה שנוח למוסקבה (נוסח "שלטון הבובות" של נשיא ביילרוס), אלא תבהיר למערב את נחישותה לשמר (ולהרחיב) את גבולותיה האסטרטגיים באופן שימחיש את מרכזיות רוסיה העולמי בסדר העולמי המתגבש ותציב אותה כאחת המעצמות המובילות בו, על רקע ירידת מעמדה ארה"ב (בעיקר לאחר נסיגתה מאפגניסטן).

[בתמונה משמאל: אוקראינה היא אבן הראשה באסטרטגיה של פוטין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Schäferle לאתר Pixabay]

לא מן הנמנע שחבירה לסין תאפשר לרוסיה (בראייתה) לבסס הגמוניה עולמית חדשה שתעצב את ה"סדר העולמי החדש". כדי לממש חזון לאומי זה, לא בוחל פוטין באמצעים: מפעיל כוח, הורג אזרחים, מעגן את מסריו בטיעונים של תיקון עוולות היסטוריות ועכשוויות כנגד רוסיה ונוקט בו תקיף המנסה לשדר ביטחון ועוצמה. האינטרס המשותף של פוטין והסינים (חרף ההבדלים ביניהן) כנגד ארה"ב, יניב לתפיסתו הגמוניה סינית באסיה ומעבר לה (שתבטיח גב כלכלי לפוטין) לצד דומיננטיות רוסית באירופה.

הנחת פוטין מתבססת על מנגנון הון-שלטון משומן היטב של צמרת האוליגרכים הרוסיים, לצד "עוצמה שאולה" מצד סין, הכוללת תמיכה כלכלית ועסקה לרכישת נפט וגז רוסי בשווי של כ-117 מיליארד דולר. אלה הובטחו לה במסגרת הסכם אסטרטגי להידוק שיתוף הפעולה ביניהן.

סוגיית האנרגיה היא אחד הנדבכים החשובים במדיניות פוטין. היותו מוקד אנרגיה עבור אירופה, ויכולתו להפסיק הזרמת גז למדינות אירופה (כפי שעשה לאוקראינה, בחורף לפני מספר שנים) היא נכס רב ערך באסטרטגיה שלו.

[להרחבה על גבולות אסטרטגיים, לחצו כאן] [להרחבה על 'חזון לאומי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

[בתמונה: ולדימיר זלנסקי - החלפתו היא רק השלב הראשון... התמונה היא צילום מסך]

בונה על רפיסות המערב

הנחתו של פוטין (ראו תמונה משמאל) הייתה שהמערב יגלה רפיסות בתגובתו, לא יעז להגיב צבאית ויסתפק בגינוי רוסיה על פגיעתה בחפים מפשע, בזכויות ריבוניות של מדינה ובהפרת הסכמים.

[תמונתו של ולדימיר פוטין משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6964520 לאתר Pixabay]

לא בכדי משתמש פוטין במימד ההיסטורי (באותה מטבע, משתמש גם זלנסקי, נשיא אוקראינה). כך הוא מתכנן לעצב תודעה, שחותרת להעמיד את רוסיה במרכז המהלך שיבסס את האידיאולוגיה של פוטין, תוך שאינו חושש להתריס מול המערב (בעיקר ארה"ב, מדינות מערב אירופה ונאט"ו).

המאבק הוא גם על חשיבות הציוויליזציה והתרבות הרוסית במערכת המדינות הסובבת אותה (זה לא סייע לאוקראינה שנחשבה כ"משפחה", במובן זה).

תמונת המצב עתה מצביעה על מציאות שונה מהתרחיש שהגה פוטין. התקדמות הצבא הרוסי איטית מהמתוכנן, הסולידריות האוקראינית מרשימה, התנגדותה לרוסים נחושה, וההרג (בעיקר של אזרחים) וההרס הרב מובילים לזעם רב כלפי פוטין ברחבי העולם ואף לביקורת פנימית (מינורית, מטבע הדברים) כנגד ייזום המלחמה.

כשלי הצבא הרוסי חושפים נקודות חולשה שאינן עולות בקנה אחד עם המסר שפוטין מעוניין לשדר. המערב בהנהגת ארה"ב מוביל מדיניות של לחץ כולל, שמטרתו לבלום את התוקפנות הרוסית, לגבות ממנה מחיר כלכלי כבד, ולהפכה למדינה "מצורעת" בזירה הבינלאומית. ארה"ב המנהיגה את הקואליציה המערבית פועלת מתחת לסף המלחמה הישירה עם רוסיה, אך מפעילה כלים מדיניים וכלכליים חסרי תקדים. חברות שונות המפעילות רשתות (כמו אינסטגרם) חסמו את הגישה למשתמשים רוסיים. זו פגיעה ב"מלחמת התודעה" הרוסית.

השימוש במו"מ עם אוקראינה, נועדה להפגין שרוסיה לא זונחת את המגעים הדיפלומטיים כדי לממש את מטרותיה-ואינה מסתפקת בשימור הערוץ הצבאי בלבד.

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

[בתמונה: הרס בערי אוקראינה. ההרג (בעיקר של אזרחים) וההרס הרב מובילים לזעם רב כלפי פוטין ברחבי העולם ואף לביקורת פנימית (מינורית, מטבע הדברים) כנגד ייזום המלחמה... התמונה היא צילום מסך]

ידיד-אויב

העידן החדש שנוצר לראשונה בעולם מאז 1945 ובמיוחד מאז קריסת ברית המועצות, מתאפיין בדינאמיקה מהירה ביחסים הבינלאומיים המלווה בהתפתחות טכנולוגית עצומה, המביאה לעתים מזומנות, אירועים הגובלים בסוגיות אתיות מהותיות, בשינוי נורמות ובמשברי זהות בנוסף לרובדי הכלכלה והעוצמה הפוליטית. די לבחון את מגפת הקורונה בשנתיים האחרונות, כמשבר בראייה מערכתית כדי לנסות לאמוד את השפעתו הגלובאלית. העולם כבר אינו חד קוטבי ונוצר מאזן כוחות ומדרג אינטרסים חדש בזירה הבינלאומית. כנגזר מכך, החלה להיווצר אף טרמינולוגיה מעודכנת - תולדת העידן החדש. הדברים מתבטאים גם בזירת המזרח התיכון.

תקיעת היתד הרוסית בסוריה ב-2015 - שאינה בוחלת בשום אמצעי לשימור שלטון אסד - העמידה את ישראל מול רוסיה גם בשל שיתוף הפעולה הרוסי עם האיראנים, על אדמת סוריה, המשמר את משטר אסד ופוגע בישראל.

הגם שהיא תומכת באיראן, הרוסים אינם רווים נחת מחלק מהפעילות האיראנית על אדמת סוריה שמכעיסה את רוסיה. פוטין הציב גבולות לפעילות ישראל בסוריה, לנוכח הפעילות האיראנית כנגדה משטח סוריה; אך לא מפריע לישראל לפעול כנגד איראן, גם בשטח סוריה, כל עוד לא נפגעים אינטרסים רוסיים. בכך, ישראל משרתת את האינטרס הרוסי. מצב שכזה, מוגדר Freinemy (ידיד-אויב) והוא הופך רווח במקומות נוספים, גם במזרח התיכון.

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: ידיד-אויב, לחצו כאן]

[הרס אזרחי במלחמת רוסיה אוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

ממד האנרגיה במזרח התיכון

ממד האנרגיה במדיניות פוטין (אליו נדרשתי קודם) עולה גם בהקשר המזרח תיכוני. תורכיה, מתחרה בו על תפקיד מוקד שיווק הגז לאירופה (כחוליה מרכזית במעבר ממרכז אסיה לאירופה) היא מתנגדת חריפה לציר האנרגיה מצרים-ישראל-קפריסין, שעשוי לספק גז לאירופה, באמצעות צינור שיעבור דרך יוון. זו סוגיה מולטילטרלית, המערבת את כל ה"שחקנים" שהזכרתי, בתחרות על משאבים ושימושם הגלובאלי, בעידן בו עולה הצורך הדחוף להתמודד עם שימוש ב"אנרגיה ירוקה".

תסמונת ה- Freinemy - החלה במידה רבה גם על יחסי רוסיה-תורכיה בסוריה - מוצאת ביטוי בכך שהן עומדות משני צדי המתרס בלוב.

פליטים סורים - שקיבלו מקלט מדיני וחיים כיום באוקראינה (כמו גם פלסטינים) - זועמים על פוטין והתהגותו.

מצרים שיפרה מאד את יחסיה עם רוסיה לאחר שממשל אובמה איים על הנשיא א-סיסי בסנקציות לאחר ה"אביב הערבי",אם לא ישנה את מדיניות הפנים שלו בסוגיית הדמוקרטיזציה וטיפול בזכויות אדם. הנחישות הרוסית בתמיכה במצרים הניבה שיפור ניכר ביחסים; ומצרים רכשה, לאחרונה, כור גרעיני לצרכים אזרחיים (בעיקר אנרגיה) מרוסיה. כמו כן, רוסיה רואה עין בעין עם מצרים את מדיניותה בלוב, ותומכת כמוה בממשלת ח'פתר.

עם זאת, יחסי מצרים ואוקראינה היו טובים גם הם-ובעקבות המלחמה המתנהלת-ירד מספר התיירים המבקרים בה בעשרות אחוזים (בשל היעדר תיירים מרוסיה ומאוקראינה).

רוסיה השכילה לפלס נתיב גם לסודאן וקיבלה חוזה לצי שלה בנמל סודאני. סגן נשיא סודאן שהה במוסקבה, בשבוע הראשון של המתקפה על אוקראינה. כך גם מדינות אחרות בקרן אפריקה (אתיופיה, אריתריאה) אך לא סומליה וג'יבוטי.

[בתמונה: זו האנרגיה טמבל... אסדת הגז תמר. צילום: יח"צ]

מגוון עמדות ואינטרסים

סעודיה המנסה לשפר יחסיה עם איראן, התקרבה לאחרונה אף היא לרוסיה. רוסיה משכילה לשמר את יחסיה גם עם קטר. האמירויות מציגות עמדה ניטרלית בסוגיה אך שומרות על קשר טוב עם רוסיה.

העובדה שתורכיה מנסה להתקרב לאחרונה לישראל (ולמצרים) למרות הבעייתיות במדיניותה כלפי שתיהן בשל תמיכתה באסלאם הקיצוני (כמו קטר) ולמרות יחסי ה- Freinemy עם רוסיה, מצביעות על הדינאמיקה המהירה של האירועים במזה"ת, כמו גם בגזרת רוסיה-אוקראינה והשלכותיהם (כמו הצבעת תורכיה נגד רוסיה במועצת הביטחון מחד גיסא; וחוסר שביעות רצונה מקבלת אוקראינה לאיחוד האירופי, מאידך גיסא).

כמו באזורים אחרים, גם המזרח התיכון, מתאפיין בהפגנת עמדות מגוונות כלפי המלחמה באוקראינה. זו תולדת הבדלים מהותיים בין מדינות וגורמים שונים. כמו כן, קיימת אי בהירות כיצד יתפתח משבר זה ולאן הוא יוביל. תמהיל של אינטרסים פוליטיים, כלכליים יכתיב את עמדות ה"שחקנים" השונים יחד עם תמיכה/הזדהות עם מי מהצדדים על פי נטיות לב, מוטיבים אנושיים ותפיסות אידיאולוגיות.

האם אסטרטגיית אוקראינה של פוטין תקרום עור וגידים? האם תהיה לה השפעה על תהליכים במזרח התיכון? מוקדם עדיין לקבוע מה יילד יום.

[להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]

[בתמונה: ובינתיים, הפליטים ממשיכים לזרום... אחד מסמלי מלחמת רוסיה אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• גרשון הכהן (2020) גבולות אסטרטגיים, גבולות משפטיים והפער ביניהם, ייצור ידע, 25/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2013), חזון לאומי – המצפן של מדינה, ייצור ידע, 30/5/13.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2021), ידיד-אויב – אני מעריך אותו, אבל…, ייצור ידע, 23/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.