תקציר: עד לתום החקירה בקונגרס האמ

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מאז נפילת ברית המועצות בראשית שנות ה־90 של המאה הקודמת, עבר עולם המחאות מהפך דרמטי.

אם בעבר נתפסה מחאה כתגובה אותנטית של ציבור זועם - פועלים רעבים, סטודנטים מתוסכלים או מיעוטים נרדפים - הרי שבעשורים האחרונים, מאחורי חלק גדול מן המחאות הפוליטיות עומד מנגנון מתוחכם של מימון וגיבוי בינלאומי, לוגיסטיקה ותיאום.

עמותות וקרנות בינלאומיות משמשות נתיב מרכזי להזרמת כספים ע"י גורמים מעוניינים, והם המאפשרים את התארגנות המחאות. מהפכות אלה מכונות: 'מהפכות צבע'. משמע, מהפכות שבהן הסמלים, התשתיות והתקשורת הם לא פחות חשובים מהזעם הציבורי עצמו (Way & Levitsky, 2010).

תהליך זה הוא אחד ממאפייניה הבולטים של תחילת המאה ה- 21.

[לאוסף המאמרים על 'מהפכות צבע', לחצו כאן]

המשותף ל'מהפכות הצבע'

1. שימוש בסמל אחיד – ורד בגיאורגיה, כתום באוקראינה, דגלים שחורים במחאות בלפור שעברו לשימוש בדגל ישראל מאז נובמבר 2022.
2. מימון עמותות – בכל המקרים ניכרת זרימת כספים חיצונית לעמותות מקומיות.
3. התערבות זרה – בכל המקרים עולה השאלה האם מדובר בעזרה לחברה אזרחית או בפגיעה בריבונות.
4. תמריץ כלכלי – בכל מקום שבו המחאות התארכו, נוצרה מערכת כלכלית שלמה סביבן.

מהפכות הצבע בעולם

הונגריה 2002:

הבחירות בהונגריה בשנת 2002 - שבהן מפלגת פידס של ויקטור אורבן הפסידה במפתיע מול קואליציה בראשות הסוציאליסטים (MSZP) - נשאו סממנים של "מהפכת צבע" מתוחכמת:

1. מימון חיצוני ועמותות – כבר בסוף שנות ה־90 פעלו בהונגריה עמותות זכויות וארגונים אזרחיים שקיבלו מימון נרחב מקרנות בינלאומיות, ובראשן Open Society Foundations של ג’ורג’ סורוס, יליד הונגריה. עמותות אלו פעלו להעצמת החברה האזרחית, אך בפועל ניהלו קמפיינים חינוכיים־פוליטיים נגד ממשלת אורבן (Krasztev & Til, 2015).
2. נרטיב "שמירה על הדמוקרטיה" – בדיוק כמו במהפכות צבע אחרות, הופץ נרטיב כי ממשלת הימין של אורבן "מאיימת על הדמוקרטיה". עמותות וארגונים מקומיים הפיצו מסרים אחידים ברוח זו, וזכו לגיבוי תקשורתי נרחב.
3. חיבור בין עמותות לאופוזיציה פוליטית – הפעילות האזרחית לא הייתה מנותקת מן המערכת הפוליטית; היא התחברה ישירות למפלגת ה־MSZP (הסוציאליסטים ההונגריים), שהפכה את "הדמוקרטיה בסכנה" למסר המרכזי בקמפיין הבחירות.
4. הפתעה אלקטורלית – למרות תחזיות על ניצחון של אורבן, התרחשה "תנודת קולות" חריגה, במיוחד בקרב צעירים ועירוניים, תוצאה שיוחסה ל"קמפיינים האזרחיים" שתודלקו בכספים חיצוניים ובתעמולה מתוזמרת (Tóka, 2004).
5. גיבוי בינלאומי משמעותי של האיחוד האירופי.

מאז 2002, הצביעו אורבן ואנשיו הצביעו על האירוע כנקודת מפנה. לשיטתם, ההפסד בבחירות המחיש, כיצד רשת עמותות ממומנת מבחוץ יכולה לשנות תוצאה פוליטית במדינה ריבונית. טענה זו הפכה בהמשך לנימוק מרכזי של ממשלת פידס להגבלת מימון זר לעמותות בהונגריה אחרי שחזרה לשלטון ב־2010 (Buzogány, 2017).

מהפכת הוורדים בגיאורגיה (2003):

ב־2003 התרחשו מחאות ענק בגאורגיה, שהובילו להפלתו של הנשיא שוורדנדזה. הן אורגנו באמצעות עמותות מקומיות, שקיבלו סיוע נרחב מקרנות מערביות, במיוחד Open Society Foundations. פעילים גיאורגים אומנו בטכניקות של "אי־ציות אזרחי", והשתמשו באמצעי תקשורת חדשים להפצת מסרים אחידים. סמלי ורד אדום הפכו לאייקון המחאה – דוגמה מובהקת לשימוש בצבע וסמל כתחליף לאידאולוגיה מסודרת (Beissinger, 2007).

המהפכה הכתומה באוקראינה (2004):

גם באוקראינה, בשנת 2004, התגלתה תמונה דומה. העמותות שימשו לתיאום מחאות המונים בעקבות זיופים בבחירות. הקרנות המערביות מימנו קמפיינים תקשורתיים, הכשרת פעילים צעירים והפצת סמלי המחאה – סרטים כתומים. "המהפכה הכתומה" שינתה את המפה הפוליטית במדינה והיוותה מקרה מבחן מרכזי לדיון על גבולות הלגיטימיות של מימון זר (McFaul, 2005).

האביב הערבי (2011):

במהלך "האביב הערבי", עמותות זכויות, בלוגרים מקומיים וקרנות בינלאומיות יצרו רשתות חוצות גבולות. מחקרי עומק הראו כיצד גופי חברה אזרחית בתמיכה מערבית שימשו להפקת "שפת מחאה גלובלית" שהתבססה על זכויות אדם, דמוקרטיה וחירות (Howard & Hussain, 2013).

במצרים, עמותות מקומיות שקיבלו מימון זר סייעו ביצירת תשתיות למחאת כיכר תחריר. גם כאן ניכרה המעורבות של קרנות בינלאומיות שסיפקו ידע, הדרכה ומשאבים, תוך שימוש בשיח של זכויות אדם כדי לחזק את הלגיטימציה למחאה (Carothers, 2011).

בכל העולם הערבי הביאו המחאות לערעור השלטון, אבל מי שהזדרז לתפוס את השלטון הייתה האופוזיציה המאורגנת הגדולה מכולן של האחים המוסלמים.

פולין (2023)

בבחירות הפרלמנטריות בשנת 2023 הובסה קואליציית הימין במאמץ בינלאומי מתואם ומתוזמר, של קמפיינים פוליטיים ותקשורתיים מתואמים היטב, בגיבוי פוליטי ובמימון חיצוני של האיחוד האירופי וממשל ביידן בארצות הברית. החיבור הזה של כורמי חוץ עם אופוזיציה מקומית, עמותות ומדיה ציבורית, לימדו על תהליך מתוזמר, הדומה מאוד למהפכות צבע דוגמת אוקראינה או גיאורגיה. בלט בתהליך, המאמץ הבין לאומי לדה לגיטימציה לממשלה הפולנית, תוך השוואה להונגריה של אורבן ולתורכיה (נשמע לכגם מוכר?). במקרה זה הניסיון לבצע 'מהפכת צבע' ולהפיל את הממשלה נמשך עד מועד הבחירות (כך יהיה גם בישראל). בבחירות, איבדה קואליציית הימין השמרנית ("חוק וצדק" - PiS) השלטון לטובת גוש מפלגות המרכז-שמאל בראשות דונלד טוסק, והממשלה התחלפה בהליך דמוקרטי סדור, כמו בהונגריה ב- 2003 (מה שמעיד שלא מדובר בדיוק בדיקטטורה...).

לעמותות (NGOs) היה משקל מכריע בתוצאה זו, והן פעלו בדרכים דומות לפעולתן במדינות אחרות: שילוב של לוגיסטיקה, שינוי תודעה וגיוס המונים. להלן ניתוח של התפקידים המרכזיים שהן מילאו:

1. קמפיין ה"המרצה" (Get Out The Vote) חסר תקדים: העמותות זיהו ששיעור הצבעה גבוה בקרב צעירים ונשים יביא למפלת הימין. לכן, עמותות פמיניסטיות (כמו "שביתת הנשים" - Ogólnopolski Strajk Kobiet) הקימו תשתית רחבה בעקבות החמרת חוקי ההפלות. הן לא רק מחו, אלא הקימו מערך לוגיסטי שהביא נשים לקלפיות בשיעורים היסטוריים. עמותות כמו "Akcja Demokracja" (פעולה דמוקרטית) ניהלו קמפיינים ברשתות החברתיות שלא קראו להצביע למפלגה מסוימת (כדי לעקוף מגבלות מימון מפלגות), אלא הדגישו את הצורך ב"שינוי" וב"הצלת הדמוקרטיה".

2. שימוש בנרטיב של "קץ הדמוקרטיה" ושלטון החוק: עמותות משפטיות וארגוני זכויות אדם (כמו קרן הלסינקי לזכויות אדם) שינו את התודעה הציבורית לגבי הרפורמות המשפטיות של הימין. הן הצליחו למסגר את ה-PiS לא כמפלגה שמרנית לגיטימית, אלא כ"איום קיומי על האיחוד האירופי" ועל "שלטון החוק". עמותות אלו פתחו בלוחמה משפטית (Lawfare): הן הזינו את מוסדות האיחוד האירופי בבריסל בדוחות על "נסיגה דמוקרטית", מה שהוביל להקפאת תקציבים אירופיים לפולין, צעד שפגע כלכלית בממשלה ויצר תחושת מצור בקרב הבוחרים.

3. תשתית לוגיסטית להפגנות המונים: העמותות היו ה"שלד" של המחאות הגדולות שליוו את שנות שלטון הימין. הן סיפקו את המיתוג (למשל, הסמל המפורסם של המילה KONSTYTUCJA - חוקה), את מערכות ההגברה, ואת התיאום עם כלי תקשורת בינלאומיים. זהו ביטוי מובהק ל'מהפכת צבע', שבה הזעם הציבורי מקבל צורה ארגונית מקצועית.

4. מימון ורשתות בינלאומיות: חלק גדול מהעמותות הללו נהנה ממימון ומתמיכה של קרנות בינלאומיות (כמו קרנות החברה הפתוחה של סורוס וקרנות של האיחוד האירופי). המימון הזר אפשר לעמותות לעקוף את השלטון, ולהמשיך לפעול בעוצמה גם כאשר הממשלה ניסתה להצר את צעדיהן או לקצץ תקציבים פנימיים. הקשרים של העמותות עם פוליטיקאים בבריסל ובוושינגטון יצרו לחץ חיצוני כבד על ממשלת פולין, שהקשה עליה ליישם את מדיניותה השמרנית.

ההצלחה הגדולה ביותר של העמותות בפולין הייתה הפיכת הבחירות למשאל עם על עצם קיומה של המדינה כדמוקרטיה מערבית. השילוב של קמפיין שטח מסיבי ("הדשא הסינתטי" שהפך בחלקו לאמיתי) יחד עם לחץ משפטי ובינלאומי, יצר מומנטום שהביא לשיעור הצבעה של כ-74% (הגבוה ביותר מאז נפילת הקומוניזם), מה שהכריע את קואליציית הימין.

'כלכלת מחאה' בעידן הווק: המהפכה מעשירה את תומכיה

במאה ה־21, ובעיקר בעידן הווק (Woke). המחאה הפכה לא רק לאמצעי לשינוי פוליטי אלא גם לתעשייה של ממש – מקור הכנסה קבוע לאלפי פעילים, ארגוני זכויות ועובדי חברה אזרחית. בעידן זה, 'עמותה' אינה עוד כלי להגשמת רצונות חברתיים, אלא בעיקר מנגנון עסקי־פוליטי, שבו הכסף מייצר מחאה, והמחאה בתורה מייצרת עוד כסף (Hopgood, 2013).

• פעילים מועסקים במשרה מלאה בעמותות.
• עמותות מגישות בקשות מימון לקרנות בינלאומיות, ותלויות בהמשכיות המחאות כדי להצדיק את התקציבים.
• התקשורת הגלובלית מעצימה את המחאות, מה שמושך תורמים נוספים.

בכך נוצר פרדוקס: בעוד שבשיח הציבורי המחאה מוצגת כדרישה לשינוי, מבחינה מוסדית יש תמריץ להמשך המשבר. ככל שהמשבר נמשך – כך גוברת הזרמת הכספים. תעשייה זו מתוחזקת לא רק על ידי אידאולוגיה אלא גם על ידי מנגנוני רווח (Hopgood, 2013).

מהפכת הצבע הישראלית מאז נובמבר 2022

נקודת הפתיחה: ב־1 בנובמבר 2022 נערכו בישראל בחירות שהובילו להקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו, בתמיכת מפלגות ימין, חרדים וציונות דתית. מיד עם הצגת תוכניות לרפורמה משפטית בינואר 2023, פרצה מחאה רחבת־היקף שהציגה עצמה כמאבק על "שמירת הדמוקרטיה". אולם כבר מראשיתה ניכרו בה סממנים מובהקים של מהפכת צבע: סמל אחיד (דגלי ישראל), שפה אחידה ("דמוקרטיה או מרי"), מיצגים ויזואליים מתוזמרים, ותיאום הדוק בין עמותות וארגונים שונים (Shalem, 2023).

עמותות ומימון: במרכז המחאה עמדו עמותות ותיקות – ארגוני זכויות, תנועות סטודנטים, עמותות משפטיות – שקיבלו מימון מקרנות בינלאומיות, ממשלות זרות, וגופים פילנתרופיים ישראליים. חלק מהתקציבים שימשו למימון פרסום מסיבי, ציוד טכני, משרדי מטה, שכר לאנשי מקצוע וליווי משפטי למפגינים. בכך נבנה מנגנון של "מחאה מתמשכת", המגובה באמצעים לוגיסטיים שאינם מאפיינים מחאה ספונטנית (Institute for Zionist Strategies, 2023).

מאפייני מהפכת צבע הישראלית:

• סמל אחיד – שימוש מסיבי בדגלים שחורים ב'מהפכת בלפור', ובדגלי ישראל מאז נובמבר 2022, יצר אחידות חזותית, בדומה למהפכות צבע אחרות.
• קמפיינים בינלאומיים – המחאה זכתה לליווי של כלי תקשורת עולמיים, עם הצגת נרטיב של "דמוקרטיה בסכנה".
• תיאום ארגוני – מאות ארגונים פעלו יחד, מסטודנטים ועד טייסי מילואים, תוך חיבור באמצעות פלטפורמות עמותתיות.
• מימון זר – דו"חות עמותות העלו כי חלק ניכר מהמימון הגיע מקרנות בחו"ל, דבר שעורר ויכוח על התערבות חיצונית בפוליטיקה הישראלית (NGO Monitor, 2023).

תעשיית המחאה: בדומה למקרים קודמים בעולם, המחאה בישראל יצרה "כלכלה פנימית": עמותות דיווחו על תקציבים מוגדלים, חברות יח"צ ופרסום נהנו מהקמפיינים, ופעילים מצאו תעסוקה קבועה. בכך ניתן לראות כי מהפכת הצבע הישראלית אינה רק תופעה פוליטית אלא גם כלכלית – מחאה שהפכה למנגנון מתוחזק ומתמשך.

לסיכום

עמותות - שמוסדו ככלי דמוקרטי חיוני - הפכו בעידן הווק למנגנון מסוכן לערעור יציבות מדינות! בין אם בגיאורגיה, אוקראינה, טוניס או בישראל, הדפוס ברור: עמותות משמשות נתיב כסף מרכזי למהפכות צבע. בעידן הווק, המחאה הפכה מתופעה אותנטית לתעשייה, ועמותות הפכו לכלי אסטרטגי במאבקים פוליטיים. בישראל, מאז נובמבר 2022, מתרחשת "מהפכת צבע" לכל דבר – עם סמל אחיד, תיאום ארגוני, מימון זר ותמריצים כלכליים.

ההשלכה הגדולה היא שמחאה איננה עוד ביטוי ספונטני של רצון עממי. במקרים רבים, היא ביטוי של מנגנון כלכלי־פוליטי גלובלי, שבו עמותות הן לא רק שחקן צדדי אלא נתיב הכסף המרכזי שמתדלק את גלגלי המהפכה.

אבל, כאשר הכסף זורם ממקורות חיצוניים, נוצר פער בין "רצון העם" לבין "רצון המממן". הפער הזה מעלה שאלות יסוד לגבי ריבונות, לגיטימציה דמוקרטית, ואף לגבי עצם ההבחנה בין "מחאה" לבין "מבצע פוליטי מתוזמר" (Diamond, 2019).

[לאוסף המאמרים על 'מהפכות צבע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• אוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תבנית / דפוס חוזר: חוזר על עצמו שוב ושוב.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.
• אוסף המאמרים על פופוליזם.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'
• .הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס.
• הרחבת המושג: 'מושך'.
• הרחבת המושג: 'דחיפה' (Perturbation).
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: משטרים היברידיים. כך מכנה ה- WOKE דמוקרטיות סוררות כמונו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, ייצור ידע, 7/3/26.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על חתרנות, גרירת מדינה לכאוס באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף מאמרים בין כאוס לסדר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית / דפוס חוזר: חוזר על עצמו שוב ושוב, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו, ייצור ידע, 10/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2025), משטרים היברידיים. כך מכנה ה- WOKE דמוקרטיות סוררות כמונו, ייצור ידע, 22/3/25.