תקציר: כאשר הנשיא טראמפ מסביר, או אף מנסה להבטיח, שאין לישראל מה לדאוג ממטוסים מתקדמים, המופעלים בידי תורכיה, הוא מתעלם ממגבלות השליטה המעצמתית של ארה"ב כפי שמתבטאות בסדר העולמי החדש. בטווח הזמן המיידי,  נקודות החיכוך הפוטנציאליות בין תורכיה לישראל מצויות במרחבי סוריה, ובמרחבי רצועת עזה. אולם העוינות של משטר ארדואן לישראל, עלולה להתפתח  למרחבי חיכוך נוספים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 31 בדצמבר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

בפגישת טראמפ ונתניהו במאר-א-לגו, בין תחומי ההסכמה לבין הסוגיות שבמחלוקת, הזדקרה הסוגיה התורכית כטעונת פוטנציאל איום שטרם זכה לברור בין ארה"ב לישראל. הסוגיה מקיפה ממדי איום, שמצויים מעבר לשאלה האם ומתי יאשר הבית הלבן מכירת 35-F  לתורכיה.

ברור כי ממדי האיום התורכי על ישראל מושתת ביסודו על השאלה עד כמה, אם בכלל, יכולה ארה"ב להבטיח ריסון למגמות התוקפנות של משטר ארדואן נגד ישראל. החלשות יכולת הריסון של ארה"ב - על מוקדי התלקחות והתנגשות בין גורמים הנתונים להשפעתה - נובעת במידה רבה ממאפייני השינוי המתחוללים בסדר העולמי. דוגמה לכך התבטאה ב- 30 בדצמבר 2025, בתקיפה סעודית ישירה כנגד משלוח נשק וכלי רכב של האמירויות לכוחות הנתמכים על ידם בדרום תימן. האירוע בולט במשמעותו מכיוון שהוא מבטא מורכבות חדשה של המאבקים בתימן. לא רק עימות בין הגוש הסוני לבין הגוש השיעי בהנהגת איראן, אלא גם עימות בין סעודיה לאמירויות, כשני גורמים משמעותיים בגוש הסוני.

התפצלויות כאלה מלמדות על מורכבות הסדר העולמי

בהשוואה לסדר העולמי שהתגבש אחרי מלחמת העולם השנייה - שאופיין בהתארגנות יציבה יחסית בין הגוש הסובייטי לבין הגוש האמריקאי, - הסדר העולמי החדש נראה בעשור האחרון כנתון להתארגנויות משתנות, בדינמיקה חסרת שליטה וחסרת ריסון. בהקשר הזה, יש להתייחס גם לסכסוך העמוק בין תורכיה ליוון, ההולך ומעמיק, למרות ששתי המדינות חברות בברית נאט"ו.

מבחינה זו, כאשר הנשיא טראמפ מסביר, או אף מנסה להבטיח, שאין לישראל מה לדאוג ממטוסים מתקדמים, המופעלים בידי תורכיה, הוא מתעלם ממגבלות השליטה המעצמתית של ארה"ב כפי שמתבטאות בסדר העולמי החדש. בטווח הזמן המיידי,  נקודות החיכוך הפוטנציאליות בין תורכיה לישראל מצויות במרחבי סוריה, ובמרחבי רצועת עזה. אולם העוינות של משטר ארדואן לישראל, עלולה להתפתח  למרחבי חיכוך נוספים.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק במרכז דיין. מתאר במחקריו בניתוח שיטתי את מידת העוינות המתעצמת של משטר ארדואן לישראל. במבט כולל, תורכיה חותרת נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל מתוך שני מניעים:

• הראשון הוא נאמנות דתית איסלאמית, בהשראת תנועת האחים המוסלמים, לשחרור ירושלים  והאדמה הקדושה.  
• השני נובע משאיפות השיבה של אנקרה אל מרחבי האימפריה העותמנית.  

מנקודת מבטה של מדינת ישראל,  שני מניעים אלה מתלכדים למאבק מוצהר כנגד קיומה.  

פוטנציאל האיום התורכי כנגד ישראל חותר במגמה זו להתרחבות לאורך כל גבולה המזרחי של ישראל, גם בירדן, ומתפתח במקביל גם בזירה הימית, במיוחד באגן המזרחי בים התיכון. גם במרחב הימי, הצי התורכי מוכוון על ידי חלום השיבה לימי תור הזהב של הצי העות'מני.

יש להניח שהנשיא טראמפ וצוותו מכירים  את מגמות האיום התורכי, אלא שהם פועלים מתוך אינטרס גלובלי קר ומחושב, בשאיפה לשמירת תורכיה לצידם. מדינת ישראל נדרשת בכך להתמודדות במורכבות אסטרטגית חדשה, ולמענה מערכתי שעדין לא נוצר.  

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• מאמר: מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.