תקציר: אם אתם מאלה שעובדים על אחרים, זה בסדר שתריבו ותפעלו למען וועדת החקירה המתאימה להשגת מטרותיכם. אבל, אם אתם מאלה שמחכים למעשה הקסם שיוציא את האמת לאור, טלו קורה מבין עיניכם. זה ממש לא הולך לקרות…
עודכן ב- 28 באוגוסט 2026
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
המאמר מבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
ב- 24 בדצמבר 2025 אושרה בקריאה טרומית בכנסת, ההצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית, ומאז, המדינה מפוצלת בסוגיה זו. חלקה תומך בלהט בוועדת חקירה בנוסח זה. אחרים נלחמים על וועדת חקירה ממלכתית. ולמרבה ההפתעה, איש אינו מערער על הצורך בוועדה בכלל…
אזכיר לכם שתי עובדות חשובות:
- האחת, אין רגשות ואין מוסר בפוליטיקה.
- השנייה, שאת סדר היום שלנו באמצעי התקשורת קובעים אנשי פרסום ושיווק.
משמע, אם עלה נושא לסדר היום והוא מעורר בנו רגשות, כדאי שנבין שמישהו מעורר פניקה מוסרית, כדי לגזור על ראשינו קופון.
![[בתמונה: זהירות, פאניקה מוסרית… מישהו גוזר עליכם קופון! התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי creozavr לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2016/12/פניקה-מוסרית-1.png)
כך גם ועדות החקירה, לא חשוב מאיזה סוג
הן מוקמות מהסיבות הלא נכונות, מסקנותיהם פעמים רבות שגויות, ואם הן נכונות, הן מצונזרות, ואלה שמתפרסמות כבר לא מעניינות איש.
לא מאמינים לי? ועדת אגרנט למשל, ניסתה אחרי מלחמת יום הכיפורים לחלץ את הפוליטיקאים והצליחה לחפות על המצביאים שכשלו ועל חיל האוויר. והבעיות? הן חזרו במלחמת שלום הגליל.
הוועדות שקלעו באופן הנכון ביותר היו ועדות וינוגרד ודן שומרון למלחמת לבנון השנייה. קחו את מסקנותיהן ושנו את שם המלחמה, והרי לכם מסקנות מעולות לוועדת החקירה ל'מלחמת חרבות ברזל', כי כל הבעיות חזרו.
![[בתמונה: ועדת אגרנט למשל, ניסתה אחרי מלחמת יום הכיפורים לחלץ את הפוליטיקאים והצליחה לחפות על המצביאים שכשלו ועל חיל האוויר. והבעיות? הן חזרו במלחמת שלום הגליל... הצלם: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2017/10/ועדת-אגרנט.jpg)
אני יכול להמשיך אבל המסקנה ברורה:
אם אתם מאלה שעובדים על אחרים, זה בסדר שתריבו ותפעלו למען וועדת החקירה המתאימה להשגת מטרותיכם. אבל, אם אתם מאלה שמחכים למעשה הקסם שיוציא את האמת לאור, טלו קורה מבין עיניכם. זה ממש לא הולך לקרות. אלה ש'לקחו אחריות' ונשארו בתפקידם, עשו מאז כל שיכלו כדי שהאמת לעולם לא תצא לאור, ואם יישאר משהו מעניין במסקנות, הוא יישאר מושחר לשנים רבות.
תשאלו את אלה שמחכים עד היום שיורידו את השחור ממסקנות ועדת אגרנט ב- 1973.
נספח 1 מדף הטוויטר של שושי רוזנר: למה לא ועדת חקירה ממלכתית
לא ועדת חקירה ממלכתית כי בית המשפט העליון גם הוא תרם תרומה גדולה להידרדרות האירועים שהובילה ל- 7/10, וצריך להיות חלק מהחקירה. אז, איך ניתן לסמוך עליו שימנה את הוועדה?
כך למשל, שחיקת הפרימטר הביטחוני בדרום שהובילה להרג בראל חדריה שמואלי. בג"ץ בדרכי התנהלותו, כפה על המערכת הביטחונית 'פליליזציה' של המתרחש בגבול העזתי וביו"ש, והעדפת שיקולים משפטיים על פני צבאיים-הישרדותיים. ההתייחסות לעזתים כ'מפגינים', צמצמה את יכולת התגובה של כוחות צה"ל בגבול, ויצרה בפועל ויתור הדרגתי על הריבונות האפקטיבית באזור הגדר. במקום שקו הגבול יהיה קו אדום – ומחייב תגובה קטלנית ומרתיעה מיידית מול כל ניסיון חבלה או פריצה – הוא הפך להיות 'קו גמיש' שנתפס כניתן לחצייה ולבחינה יומיומית על ידי האויב.
![[בתמונה: למה לא ועדת חקירה ממלכתית? המקור: דף הטוויטר של שושי רוזנר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/נפילת-חדריה.jpeg)
[לאוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית.
- אוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות.
- אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה.
- הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2025), פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/25.
- פנחס יחזקאלי (2021), סמכות, אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/5/21.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
- פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.

אתה לא מסכים למשהו מכל אלו?
אנשים מפיצים שטויות מתוך כוונה וחוסר הבנה – למה להדהד את זה? בג"צ מעולם לא התערב בנושא.
בג"ץ אינו מנסח או קובע הוראות פתיחה באש עבור צה"ל, אלא מפעיל ביקורת שיפוטית על חוקיות ההוראות שקובע הצבא. הגורם שמנסח, מאשר ומתאים את ההוראות בצד המשפטי הוא הפרקליטות הצבאית (בתיאום עם אגף המבצעים ובפיקוח היועץ המשפטי לממשלה).
תפקיד בג"ץ: ביקורת שיפוטית ולא קביעת מדיניות
בג"ץ מצהיר באופן עקבי שאינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת המבצעי של המפקדים, אך הוא בוחן האם ההוראות עומדות בדין הישראלי ובמשפט הבינלאומי:
אישור הוראות הצבא: בבג"ץ 3003/18 (ההפגנות על גדר רצועת עזה, "צעדת השיבה"), נדחו עתירות שדרשו לשנות את הוראות הפתיחה באש, ובג"ץ קבע שההוראות שנקבעו על ידי צה"ל והפרקליטות הצבאית חוקיות.
פסילת נהלים בלתי חוקיים: בבג"ץ 3799/02 ("נוהל שכן" / נוהל אזהרה מוקדמת), בג"ץ פסל את השימוש באזרחים פלסטינים לצורך פעילות מבצעית כסותר את המשפט הבינלאומי.
תפקיד הפרקליטות הצבאית
הפרקליטות הצבאית (באמצעות מחלקת הדין הבינלאומי – דבל"א) שותפה ישירה לניסוח ההוראות, תיקופן והגדרת גבולות השימוש בכוח:
ההוראות נכתבות על ידי אגף המבצעים (אמ"ץ) ומועברות לאישור משפטי של הפצ"ר.
במבצעים מורכבים או בסיטואציות של הפרות סדר, הפרקליטות מגדירה מתי האירוע נחשב לפעילות שיטור (Law Enforcement) שבה מותר ירי רק בסכנת חיים ממשית, ומתי הוא נחשב ללחימה (Hostilities) שבה חלים דיני הלחימה.
הטעמים לקביעת המגבלות וההנחיות המשפטיות
המשפט הבינלאומי ההומניטרי (דיני מלחמה): יישום עקרונות יסוד כגון הבחנה (בין לוחמים לאזרחים), מידתיות (הימנעות מנזק אגבי מופרז לאזרחים) וצורך צבאי.
הדין הישראלי הפלילי והחוקתי: שמירה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והגדרת סייג ה"הגנה העצמית" בדין הפלילי (ירי קטלני מותר כמוצא אחרון מול סכנת חיים ממשית ומיידית).
עקרון המשלימות והגנה על חיילי צה"ל: עמידה בכללים משפטיים מוכרים ומערכת בקרה פנימית מונעות העמדה לדין של קצינים וחיילים בטריבונלים בינלאומיים (כגון בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – ICC) או במדינות זרות.
שמירה על ערכי צה"ל וטוהר הנשק: הבטחה שהשימוש בכוח יישאר ממוקד במשימה המבצעית ולא יגלוש לפגיעה בלתי מוצדקת.