פנחס יחזקאלי: תבנית – דפוס חוזר: חוזר על עצמו שוב ושוב…

תקציר: תבנית או דפוס חוזר (Pattern) היא מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות. היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות...

דפוסים

[בתצלום: תבניות/דפוסי קרקע בשמורת הטבע WAVE ביוטה, ארצות הברית. צילום: דן נודד]

המאמר עודכן ב- 24 בנובמבר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

תבנית או דפוס חוזר (Pattern) היא מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות.

פרקטל - משמע,  צורה גאומטרית הניתנת לשבירה לצורות קטנות, הזהות לשלם שהן מרכיבות - הוא סוג של דפוס חוזר.

היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות.

זאת, כיוון שהדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב (פסיג, 2010, ע' 20). פסיג מדגיש כי זיק הגאונות הראשוני שבו מתגלה התבנית הנסתרת לעיני החוקר הוא עניין של אמנות, ואין תחליף לאומנות זו. גם אין כללים מי אמון לקלוע טוב יותר למטרה בעת ניתוח הנתונים, ולזהות מיניה וביה את ההיגיון הפנימי שממנו אפשר לגזור את התבנית (פסיג, 2008, ע' 92).

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'פרקטל', לחצו כאן] [להרחבת המושג: חיזוי - ניבוי, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: דפוס שחוזר שוב ושוב ושוב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jeonsango לאתר Pixabay]

דפוסים חוזרים משמשים מקבלי החלטות לגיבוש חוקים פשוטים / כללי אצבע / היוריסטיקות להתמודדות עם בעיות מורכבות (סל ואייזנהרט, עמ' 36-35).

[להרחבת המושג: 'חוקים פשוטים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כלל אצבע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היוריסטיקות', לחצו כאן]

העתיד טמון בדפוסים / בתבניות

סוגיה זו פותחה בהרחבה בספרו של מרק ביוקנן, האטום החברתי. (ראו תמונת כריכה משמאל).

ביוקנן מכנה את העיסוק בתבניות "פיסיקה חברתית". לטענתו, בני אדם בנויים גם הם מאטומים, וכמו שאטומים פועלים על פי חוקים שבטבע, כך גם קבוצות אנשים.

עלינו לחשוב על תבניות ולא על בני אדם, טען ביוקנן, התבניות עולות באופן ספונטני מתוך הבלבול והמהומה וצוברות אנרגיה ו- עוצמה משלהן. הדבר דומה לכוראוגרפיה, אך ללא כוראוגרף. יתכן שזה אינו משקף את רצונותיו האמתיים של שום אדם יחיד, ואף לא את ממוצע הרצונות של כולם.

לתבנית יש אנרגיית הנעה עצמית משלה, שרבים אינם מסוגלים לעמוד בפניה... היא מחזקת את עצמה... התנהגות אינדיבידואלית פשוטה מביאה עד מהרה לזרימה מאורגנת וליצירת נתיבים לכידים. לא תכונותיהם של החלקים הן החשובות ביותר, אלא הארגון שלהם, תבניתם וצורתם.

ביוקנן מסיים בשאלה, האם גם אנחנו כפופים לאותם סוגי תהליכים של ארגון קולקטיבי, משמע, תבניות בעלות קשר מועט לאופיים של בני האדם עצמם? לטענתו, העתיד טמון בתבניות.

כך לדוגמה, ראו איך נוצרות תבניות תנועה בצומת, כשקל יותר לרכבים להיכנס לנתיב שיוצר הרכב שלפניהם...

[להרחבה על פיסיקה חברתית, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

שימושים בדפוסים חוזרים

2048

העתידן, דוד פסיג, עושה שימוש בתבניות אלה בספרו 2048: לצורך ניתוח העתיד הוא מתבסס על הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים: הגאוגרפיה היא הקובעת עבור עם את גבולותיו, את אויביו, את רמת החשש לעתידו ואת הפעולות האלימות שתתרחשנה לצורך הגנה עליו (פסיג, 2010, עמ' 38-37).

תוואי הקרקע הגאוגרפיים הקבועים יגדירו את היציבות / אי היציבות של מדינות ואת סכסוכי הגבולות ביניהן. תנאים אלה מעצבים מגמות היסטוריות לאורך זמן, ואלה גוזרות מראש מאירועים פוליטיים ומלחמות אזוריות (פסיג, 2010, עמ' 38-2).

תחום זה של זיהוי דפוסים התפרסם גם בעקבות מה שמכונה "האביב הערבי". מומחים למורכבות, כמו למשל, פרופסור יניר בר ים, ציינו את ההתאמה בין מחיר המזון לאי־היציבות הפוליטית, והתריעו כי מדיניות ארצות הברית בעידוד ייצור תירס להפקת אתנול במקום למאכל תרמה מאוד לכך: המחקר של בר־ים קבע שמחירי המזון זינקו בגלל שני גורמים שלכאורה אינם קשורים לשוק: מדיניות האנרגיה האמריקאית, ופעילות השקעות ספקולנטית:

  • בשלב ראשון, המחירים עלו כתוצאה ממדיניות שעודדה המרת 40% מגידול תירס, שהוא חלק גדול מהתזונה העולמית, והופכים אותו לאתנול.
  • בשלב שני, אחרי המשבר של 2008, הספקולנטים עטו על שוק החוזים העתידיים על סחורות חקלאיות, שהפך לשדה ציד חופשי בעקבות הדה־רגולציה של המסחר בנגזרים בארה"ב בתחילת העשור הקודם.

כיוון שאיש לא ריסן את הספקולנטים, הם תדלקו בחופשיות שוק בועתי שבו המחירים התנתקו לגמרי מהיצע וביקוש אמיתיים וזינקו בכ־100%, לפני ששבו וצנחו לרמתם הקודמת. עד מהרה - בין היתר בגלל החשש משינוי האקלים ומגידול האוכלוסייה - גם וול סטריט החלה להתעניין בתחום החוזים העתידיים על מזון (בורנשטיין, 2013; רוזנס, 2014).

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הגנה', לחצו כאן]

לצפייה בראיון עם ד"ר בר ים ביו טיוב:

#t=27

קיימות כיום מערכות ממוחשבות המסוגלות לאתר דפוסים חוזרים במאגרי מידע:  למשל, "CBPredictor" של חברת "Decisioneering" בתחום המכירות; DNA-7 בתחום הארגוני; ומערכות ממוחשבות הפועלות בתחום השיטור המנבא, המנתחות נתוני פשיעה על מנת לנבא את המקומות שבהם תתרחש פשיעה עתידית.

להלן מספר דוגמאות לדפוסים חוזרים בתחום הביטחון הלאומי

  • חוקר הביטחון הלאומי, אדוארד לוטוואק, חשף - בספרו: אסטרטגיה של מלחמה ושלום (ראו תמונת כריכה למטה) - את הדפוסים החוזרים באסטרטגיה, לרמותיה השונות. במילותיו: את "ההיגיון של האסטרטגיה". את אותו היגיון אוניברסלי אשר שולט בכל צורות המלחמה, ואף בכל יחסי העימות בין מדינות, אף בעת שלום (לוטוואק, 2002, ע' 9). דפוסים אלו לטענתו היו לא-ליניאריים: "במשך השנים החלו לבלוט תופעות בעלות חוקיות מסוימת, אשר יצרו תבניות יותר ויותר ברורות... תבניות אלה לא תאמו לציפיות סבירות כלשהן. הן לא היו כפופות לאיזשהו היגיון סיבתי מוכר ופשוט", אלא מאופיינים בפרדוקס, באירוניה ובסתירה (שם, ע' 10).
אדוארד לוטוואק

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הסוציולוג הרוסי סורוקין (Sorokin)

Sorokin -

הסוציולוג הרוסי סורוקין (Sorokin) (ראו תמונת כריכה משמאל) הגדיר דפוסי שינויים חוזרים בחברות אנושיות. הוא זיהה שלוש תקופות רציפות שעוברות על חברות: תקופה של אמונה בדרך, תקופה של שפיות ותקופה של הדוניזם או רדיפת תענוגות (פסיג, 2008, ע' 35).

החוקר קרייג ברינטון (Brinton) 

brinton - anatomy of a revolution

ברינטון (ראו תמונת כריכה משמאל) מצא דפוס סדיר של מהפכות בהיסטוריה העולמית, ובספרו "האנטומיה של המהפכה" תיעד כיצד הופך רדיקליזם, עם הזמן, לסטטוס קוו של הממסד (פסיג, 2008, ע' 35).

ההיסטוריון פול קנדי (Kennedy)

קנדי  (ראו כריכה משמאל) תיאר את הדפוסים החוזרים של עלייתן ונפילתן של אימפריות ומעצמות בספרו החשוב: "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" (קנדי, 1992; פסיג, 2008, ע' 35).

ג'ארד דיימונד

התמוטטות

דיימונד עוסק בספרו "התמוטטות" (ראו כריכה משמאל) באיתור דפוס ההתנהגות של אומות, שהביא להתמוטטות אחדות מהציביליזציות הגדולות של העבר ומה אנו יכולים ללמוד מכך: כיצד נוכל להימנע מהרס עצמי של עולמנו?

דיימונד מציג טיעון גלובלי, חובק עולם, באמצעות שורה של סיפורים מרתקים מן ההיסטוריה של התרבות, ומתווה תבנית חוזרת להתמוטטות ציוויליזציות: בזבוז משאבים, התעלמות מאיתותי האזהרה ששולחת הסביבה שבה אנו חיים, כריתת יתר של עצים, השחתת הסביבה, שינוי האקלים, גידול האוכלוסין המהיר, סחר בינלאומי עם שותפים חסרי יציבות ולחציהם של אויבים מבחוץ.

כל אלה תרמו להיעלמותן של חברות רבות בעבר, בעוד חברות אחרות מצאו פתרונות לבעיות הללו, והחזיקו מעמד (משמע,ייצרו אנטרופיה ושרדו). בעיות דומות לאלה כבר הביאו אסון על רואנדה ועל האיטי, ואילו סין ואוסטרליה מנסות להתמודד עמן בדרכים חדשניות. אפילו בחברה האמריקנית, בעלת העושר הבלתי נדלה לכאורה, המעצמה העולמית החסינה מכל פגע לכאורה, הולכים ומתגלים סימני אזהרה מבשרי רעות.

נחמיה שטרסלר

ושלא יעבדו עליכם

דוגמה נוספת בתחום הפוליטי כלכלי היא ספרו של נחמיה שטרסלר "ושלא יעבדו עליכם" (ראה כריכה למטה) הספר מקבץ את הדפוסים החוזרים במערכת הפוליטית שלנו, אותם הוא מכנה "תורת הניהול במדינת ישראבלוף", אבל אלה מאפייני ההתנהלות העיקריים במערכת המורכבת הזו.

למשל: חוק צ'יץ: החוק קרוי על שמו של ראש עיריית תל אביב המיתולוגי, שלמה להט (צ'יץ'), שמזוהה יותר מכל עם השיטה של ההתנהלות עם השלטון המרכזי, שמיצבה את "מדינת תל אביב", כפי שאנו מכירים היום: כאשר דורשים ממך לקצץ, לפטר ולחתוך, אל תתרגש יותר מידי. חתוך מיד במקום הכואב ביותר, הרגיש והמפחיד מכולם, תן לכך פרסום רב, וההד הציבורי יפטור אותך מעונשו של הקיצוץ.

חוק אחר הוא חוק השעות הקטנות של הלילה: הסכמים במגזר הציבורי נחתמים תמיד בחמש בבוקר, קצת לפני זריחת החמה, כיוון שאז יש מראית עין של השקעה מעל ומעבר והתגברות על קשיים גדולים, "עד שיצא עשן לבן"... המכשירים את ההסכם שהושג; וכדומה.

פנחס יחזקאלי על דפוסים חוזרים במערכות מורכבות

[להמחשה של בוקי נאה כיצד מתקבע דפוס חוזר, לחצו כאן]

מקורות

120 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תבנית – דפוס חוזר: חוזר על עצמו שוב ושוב…

  1. Pingback: יחזקאלי ורזי: מציאת חוקיות בתהליכים כאוטיים – קפיצת מדרגה בהתמודדות עם אי הוודאות? - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: מיליציות - מה חדש בתופעה ומה היא מלמדת? - ייצור ידע

  3. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: הצדעה לתורת האילוצים הוותיקה של ד"ר אלי גולדרט - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: כשל המדרון החלקלק - ככה עובדים עלינו! - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: תיאוריית המדרון החלקלק - צ'רצ'יל כמקרה בוחן - ייצור ידע

  6. Pingback: פנחס יחזקאלי: תיאוריית המדרון החלקלק - יש מומחים לעתיד? - ייצור ידע

  7. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: הגדלת המכירות בעזרת ניתוח רשתי - ייצור ידע

  8. Pingback: פנחס יחזקאלי: ביזנס בולשיט וניהול שטויות - הרצאה בחלק אחד - ייצור ידע

  9. Pingback: נושא לימוד: ביזנס בולשיט וניהול שטויות - ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: ביזנס בולשיט וניהול שטויות - הרצאה בחלק אחד - ייצור ידע

  11. Pingback: רותם יום טוב: מה בין גן ילדים לבנק? עוצמתם של דפוסים חוזרים ברשת הארגון - ייצור ידע

  12. Pingback: רותם יום טוב: מה בין גן ילדים לבנק? עוצמתם של דפוסים חוזרים ברשת הארגון - ייצור ידע

  13. Pingback: רותם יום טוב: מה בין גן ילדים לבנק? עוצמתם של דפוסים חוזרים ברשת הארגון - ייצור ידע

  14. Pingback: רותם יום טוב: מה בין גן ילדים לבנק? עוצמתם של דפוסים חוזרים ברשת הארגון - ייצור ידע

  15. Pingback: נושא לימוד: מיון עובדים וגיוסם בארגונים - ייצור ידע

  16. Pingback: פנחס יחזקאלי: הטיית העצמי - הטוב בזכותי; הרע בגללכם! - ייצור ידע

  17. Pingback: נושא לימוד: מיון עובדים וגיוסם בארגונים - ייצור ידע

  18. Pingback: פנחס יחזקאלי: שלבי הגיוס של העובדים - ייצור ידע

  19. Pingback: גרשון הכהן: נגורנו קרבאך - חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית - ייצור ידע

  20. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: האם יש נטוורקינג נשי? - ייצור ידע

  21. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות - אוסף רביעי - ייצור ידע

  22. Pingback: פנחס יחזקאלי: פירמידת תשואות הגיוס, והאופטימיזציה של תהליך הגיוס - ייצור ידע

  23. Pingback: גרשון הכהן: ה'דחיפה' של אריאל שרון בהתנתקות - ייצור ידע

  24. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: מה בין איכות הניהול להצלחה? - ייצור ידע

  25. Pingback: פנחס יחזקאלי: 'תפירת תיקים' / 'הטיית חקירות' על ידי המשטרה - ייצור ידע

  26. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: מחסום המגדר - ייצור ידע

  27. Pingback: פנחס יחזקאלי: 'קונפליקט הלגיטימציה' בקרב משטרות בדמוקרטיות - ייצור ידע

  28. Pingback: פנחס יחזקאלי: מהפיכת מערכות ה- Business Intelligence - BI  - ייצור ידע

  29. Pingback: פנחס יחזקאלי: מהפיכת מערכות ה- Business Intelligence - BI  - ייצור ידע

  30. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  31. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: ארבעה דפוסים של מנהיגות במערכות מורכבות - ייצור ידע

  32. Pingback: פנחס יחזקאלי: תיאוריית הצללים של יצחק סמואל - האם היא רלוונטית? - ייצור ידע

  33. Pingback: Valdis Krebs: איך נראית רשת מקצועית אפקטיבית? - ייצור ידע

  34. Pingback: Valdis Krebs: איך נראית רשת מקצועית אפקטיבית? - ייצור ידע

  35. Pingback: בוקי נאה: איך מתקבע דפוס חוזר? - ייצור ידע

  36. Pingback: פנחס יחזקאלי: הכל בהקשר - אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת - ייצור ידע

  37. Pingback: סוזי בן ברוך: לרגל יום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד - ייצור ידע

  38. Pingback: Valdis Krebs: 'אשליית הרוב' ברשתות החברתיות - ייצור ידע

  39. Pingback: Valdis Krebs: קשרי היררכיה וקשרי עבודה במערכת הווטסון של IBM - ייצור ידע

  40. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: מה בין רשתות ארגוניות לרשתות חברתיות? - ייצור ידע

  41. Pingback: יצחק אדיג'ס: אינטליגנציה מול חוכמה - ייצור ידע

  42. Pingback: מעבר של עובדים מהדרג הטקטי לבכירות: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  43. Pingback: שאול שלו: הילד לא רוצה להתלבש בעצמו... - ייצור ידע

  44. Pingback: המבנה הארגוני כרשת - הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  45. Pingback: דובי יונג: המשטרה תשמור על הצבא ותחזיר את הריבונות לנגב? באמת? - ייצור ידע

  46. Pingback: תשקיעו ברזרבה הקוגניטיבית שלכם. כדאי! - ייצור ידע

  47. Pingback: הטיית העצמי: הטוב בזכותי; הרע בגללכם! - ייצור ידע

  48. Pingback: הטיית העצמי: הטוב בזכותי; הרע בגללכם! - ייצור ידע

  49. Pingback: הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת - ייצור ידע

  50. Pingback: רומל בטוברוק: הניסיון הוא לפעמים מורה גרוע! - ייצור ידע

  51. Pingback: 'תפירת תיקים' / 'הטיית חקירות' על ידי המשטרה - ייצור ידע

  52. Pingback: אלעד רזניק: כשהשמש שוקעת אנשים קטנים עושים צל ענק... - ייצור ידע

  53. Pingback: אלעד רזניק: כשהשמש שוקעת אנשים קטנים עושים צל ענק... - ייצור ידע

  54. Pingback: אלעד רזניק: כשהשמש שוקעת אנשים קטנים עושים צל ענק... - ייצור ידע

  55. Pingback: יותם הכהן: עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת"ם) - ייצור ידע

  56. Pingback: אבי הראל: הכאורדר הראשון - עשרת הדברות - ייצור ידע

  57. Pingback: מה בין רשתות ארגוניות לרשתות חברתיות? - ייצור ידע

  58. Pingback: מה בין רשתות ארגוניות לרשתות חברתיות? - ייצור ידע

  59. Pingback: ארבעה דפוסים של מנהיגות במערכות מורכבות - ייצור ידע

  60. Pingback: האם ישראל היא מעצמה? - ייצור ידע

  61. Pingback: האם העובד החדש נקלט והשתלב? - ייצור ידע

  62. Pingback: סל ואייזנהרט: לנצח את המורכבות בעזרת חוקים פשוטים - ייצור ידע

  63. Pingback: 'תקרת הזכוכית' של חברות משפחתיות - ייצור ידע

  64. Pingback: שרית אונגר משיח: אבחון ומדידה של תרבות ארגונית - ייצור ידע

  65. Pingback: שרית אונגר משיח: אבחון ומדידה של תרבות ארגונית - ייצור ידע

  66. Pingback: זהירות, 'ביזנס בולשיט' לפניך! - ייצור ידע

  67. Pingback: לאבחן ארגון מהר, בשלוש תמונות רשת - ייצור ידע

  68. Pingback: "חרפת הערבים"? או סכלותנו אנחנו? - ייצור ידע

  69. Pingback: זה אפקט ההילה, טמבל! - ייצור ידע

  70. Pingback: הטיות קוגניטיביות: כשלי החשיבה שלנו... - ייצור ידע

  71. Pingback: יצחק קלדרון אדיג'ס: הומור כנשק - ייצור ידע

  72. Pingback: איריס קים: יזמות כמקצוע - ייצור ידע

  73. Pingback: עולם של הוקוס-פוקוס - ייצור ידע

  74. Pingback: ספר: ניקולס נסים טאלב – מיטת סדום - ייצור ידע

  75. Pingback: ארגונים בעידן הרשתות - ייצור ידע

  76. Pingback: 'קפיצות המדרגה' של הטכנולוגיה בארגונים - ייצור ידע

  77. Pingback: 'קפיצות המדרגה' של הטכנולוגיה בארגונים - ייצור ידע

  78. Pingback: 'קפיצות המדרגה' של הטכנולוגיה בארגונים - ייצור ידע

  79. Pingback: "מנהיגים גדולים תמיד 'מגדלים' את מחליפיהם". האמנם? - ייצור ידע

  80. Pingback: בדרך למלחמה? - ייצור ידע

  81. Pingback: ארבעה דפוסים של מנהיגות במערכות מורכבות - ייצור ידע

  82. Pingback: ארבע רמות של מנהיגות במערכות מורכבות - ייצור ידע

  83. Pingback: שלוש רמות של מנהיגות במערכות מורכבות - ייצור ידע

  84. Pingback: פרשת גל הירש חוזרת... - ייצור ידע

  85. Pingback: רועי צזנה: ההתקדמות הטכנולוגית החשובה ביותר בשנת 2017 - ייצור ידע

  86. Pingback: רועי צזנה: ההתקדמות הטכנולוגית החשובה ביותר בשנת 2017 - ייצור ידע

  87. Pingback: שני סבח: למידה ארגונית מהי? - ייצור ידע

  88. Pingback: המשטרה ומשבר קטלוניה - ייצור ידע

  89. Pingback: מהיעדר מנהיגות למנהיגות מלאה - ייצור ידע

  90. Pingback: מה בין רשתות ארגוניות לרשתות חברתיות? - ייצור ידע

  91. Pingback: מה בין רשתות ארגוניות לרשתות חברתיות? - ייצור ידע

  92. Pingback: מנהיגות רשתית מהי? חלק שני - ייצור ידע

  93. Pingback: מנהיגות רשתית מהי? חלק ראשון - ייצור ידע

  94. Pingback: משטרה ופוליטיקה: הדוברת נגד השר - ייצור ידע

  95. Pingback: רוני הררי: האח של יוסי... - ייצור ידע

  96. Pingback: ההבדל שבין 'להכיר' ו'לתפוס'... - ייצור ידע

  97. Pingback: ההבדל בין 'תפיסה' ל'היכרות'? - ייצור ידע

  98. Pingback: המהפכה המדעית בשיטור ואנחנו - ייצור ידע

  99. Pingback: ובכל זאת גאוגרפיה... מענה למאמרו של פרופ' יעקב גולדברג - ייצור ידע

  100. Pingback: מפגעים בודדים היא תופעה חדשה? מה פתאום... - ייצור ידע

  101. Pingback: מי יעצור את המומחים? - ייצור ידע

  102. Pingback: ניצחון הגיאוגרפיה - ייצור ידע

  103. Pingback: איך מנבאים הצלחה בנישואין? - ייצור ידע

  104. Pingback: איך מנבאים הצלחה בנישואים? - ייצור ידע

  105. Pingback: השתקפות של יחסים אסורים באבחון רשתי - ייצור ידע

  106. Pingback: אבי הראל: הכאורדר הראשון - עשרת הדברות - ייצור ידע

  107. Pingback: המצוד אחרי המחבל ותופעת המסגור - ייצור ידע

  108. Pingback: התנהגות עדרית בתחנה המרכזית בבאר שבע וסיבותיה - ייצור ידע

  109. Pingback: הכאוס בתחנה המרכזית בבאר שבע ומחירו - ייצור ידע

  110. Pingback: למה המאבק האלים עם הפלסטינים מתחדש דווקא עכשיו? - ייצור ידע

  111. Pingback: גרשון הכהן: מה זה אינתיפאדה שלישית? - ייצור ידע

  112. Pingback: מה המשותף בין גל הירש, ראובן ריבלין, רפאל איתן ויעקב נאמן? - ייצור ידע

  113. Pingback: האם אנחנו מעצמה? - ייצור ידע

  114. Pingback: סל ואייזנהרט: חוקים פשוטים - ייצור ידע

  115. Pingback: למה הסתיימה הרכבת הממשלה רק ברגע האחרון? - ייצור ידע

  116. Pingback: נחמיה שטרסלר: ושלא יעבדו עליכם - ייצור ידע

  117. Pingback: הכל אודות איראן... - ייצור ידע

  118. Pingback: שחיתות היא לפעמים ליניארית... - ייצור ידע

  119. Pingback: עוצמה ומגדר - ייצור ידע

  120. Pingback: למה אריה דרעי פילג את ש"ס במו ידיו ? - ייצור ידע

Comments are closed.