תקציר: האסטרטגיה האיראנית - לפני התקיפה האמריקנית וגם לאחריה - מבוססת על 'דוקטרינת העמידה האיתנה': להמשיך לתפקד במציאות קשה הסוגרת עליה; לשמור בכל מחיר, מבלי להיכנע, על קיומה ונוכחותה; להפגין - למרות החולשה - עוצמה מדומה; לא להשתנות, לא להיכנע ולמשוך זמן, בתקווה שיתרחש משהו שיגרום לשינוי המציאות. במקביל, לנסות להתאושש וגם, לנסות בדרך כלשהי לפרק את האויב.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במורשת הסיפורת היהודית אנו מכירים את סיפור הפריץ, שהורה למשרתו היהודי ללמד את כלבו לדבר, אחרת יסיר את ראשו מעליו. היהודי הסכים בלית ברירה, אולם ביקש שלוש שנים שבהם יימצא הכלב בביתו וכך היה.

כשנשאל מה יעשה בתום שלוש השנים השיב: "מי יודע, השם ירחם... או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או שימותו שניהם..."

הסיפור הזה מכיל בתוכו את 'דוקטרינת העמידה האיתנה' כולה, וחשוב לנו להבין אותה כי אויבנו - הן חמאס והן איראן - עושים בה בינתיים שימוש אפקטיבי.

'אסטרטגיית העמידה האיתנה' מהי?

המושג: 'אסטרטגיית העמידה האיתנה' מתייחס לאסטרטגיה של מערכת אנושית - יחידה, ארגון או מדינה - להמשיך לתפקד במציאות קשה הסוגרת עליה; לשמור בכל מחיר, מבלי להיכנע, על קיומה ונוכחותה; להפגין - למרות החולשה - עוצמה מדומה; לא להשתנות, לא להיכנע ולמשוך זמן, בתקווה שיתרחש משהו שיגרום לשינוי המציאות. במקביל, לנסות להתאושש וגם, לנסות בדרך כלשהי לפרק את האויב.

זו גישה אסטרטגית של עקשנות ואי-ויתור תוך עמידה ממושכת, מתוך תקווה לשחיקת הלחץ או שינוי התנאים הפוליטיים. עמידות ארוכת טווח, שאמורה להתממש דרך תכנון אסטרטגי, הפחתת סיכונים, הכנות מראש, גיוון משאבים וחיזוק יריעה רחבה (המונח האנגלי Resilience Strategy מתייחס ליכולת הלוגית והאסטרטגית מאחורי הפעולות שצריך לבצע, בעוד המונח Strategic Resilience מתייחס יותר לשילוב שבין הפעולות).

מנהיג איראן, עלי חמינאי מכנה אסטרטגיה זו בשם 'סבלנות אסטרטגית'

משמע, הזמן הוא הנכס העיקרי שאמורה האומה שעדיין חלשה להרוויח, וכך עם הזמן, התעייפות האויב, מומנטום חיצוני ושינויים בסביבה המערכתית, יתרמו להעצמת עמדתו – ח’אמנאי תאר זאת כך: "לא להכריע מיד – אלא להמתין, לאסוף כוח ולהכות בעת המתאימה". גם בעבר, לאחר פגיעות ישירות או מחירים כואבים, ח’אמנאי הורה על "מוגבלות אסטרטגית" – כלומר: תגובה מדודה ומתוסכלת, לא מיידית, שלא תגרום לו להיגרר לעימות כולל. זהו ניהול של גישות אסימטריות – גם בלחימה, גם במו"מ – תוך התמקדות בהישרדות ארוכת טווח.

עקרונות "הסבלנות האסטרטגית” של ח’אמנאי הם יישום מודרני של אסטרטגיית העמידה האיתנה:

• הימנעות מעימות ישיר
• חיזוק תשתיות ויכולות לאורך זמן.
• שימוש בזמן ועקיפת מוגבלויות אסטרטגית.
• תחזוקה של יכולת תגובה מתוזמנת וממוקדת.

תזכורת: לאדולף היטלר הדוקטרינה הזו לא הועילה...

במלחמת העולם השנייה, עקבות התבוסה בקרב על בליטת קורסק במזרח, ואחרי הפלישה לנורמנדי במערב, היה ברור לאליטה הנאצית כי המלחמה אבודה. אז, עמדו בפניה שתי אפשרויות:

• האחת, לפתוח במשא ומתן עם בעלות הברית, על דרישתן לכניעה ללא תנאי.
• והאחרת, לנקוט ב'אסטרטגית העמידה האיתנה', בתקווה שהאויב יותש, שהמתחים הפנימיים בתוכו יכריעו אותו, שניתן יהיה לתקוע טריז בין בעלות הברית ולהצטרף למעצמות המערב במלחמה נגד ברית המועצות, ו/או שיקרה נס, שיהפוך את המציאות על פיה.

תקווה על הנס הזה, שאבו אדולף היטלר ושר התעמולה שלו יוזף גבלס מההיסטוריה הגרמנית, מ'נס בית ברנדנבורג' (Miracle of the House of Brandenburg): הנס הזה כונה בפי הגרמנים "הצארינה מתה", עדות לכך שנחישות ודבקות בזמנים קשים, יגרמו ל'נס שיהפוך את הקערה': אחרי מלחמת שבע השנים, בשנת 1762, כאשר הצארינה אליזבת מרוסיה - שנלחמה בגרמניה ועמדה להכריעה - מתה לפתע, עלה לשלטון לאחר מותה הצאר פיוטר השלישי, שהיה מעריץ של פרידריך, וזה מנע את מתקפת רוסיה על פרוסיה.

הצארינה האמריקנית אכן מתה, אבל זה לא הועיל לגרמניה הנאצית

העיתונאי ויליאם ל' שיירר, מתאר בספרו האלמותי, 'עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי' (שיירר, 1976, עמ' 912-911), כיצד בליל ה- 12 באפריל 1945, שכנע את עצמו גבלס כי השעה המדויקת של ה'נס' הגיעה: כאשר ישב בערב עם אנשי צבא, הרחיב את הדיבור על הנחתו כי לפי ההיגיון והצדק ההיסטורי, מוכרחים העניינים להשתנות בדיוק כפי שבמלחמת שבע השנים, התרחד הנס של בית בראדנבורג. "איזה צארינה תמות הפעם?" תהה אחד הקצינים. גבלס לא ידע אולם, 'הגורל טומן בחובו כל מיני אפשרויות'... כשחזר לברלין באותו לילה, קידם את פניו אחד המזכירים בידיעה דחופה: נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלנו רוזוולט, מת.

שיירר מתאר כיצד עיניו של גבלס אורו: "הביאו את מיטב השמפניה שלנו, ותנו לי את ה'פירר' (היטלר) בטלפון". היטלר היה אותה שעה בבנונקר העמוק שלו, בעברו השני של הרחוב: "פירר שלי" - אמר גבלס. "אני מברך אותך! רוזוולט מת! כתוב בכוכבים כי המחצית השנייה של אפריל תהיה נקודת מפנה בשבילנו. היום יום שישי, ה- 13 באפריל (השעה הייתה אחרי חצות). זוהי נקודת המפנה!"

אז 'הצארינה האמריקנית' אולי מתה, אבל הנס לגרמניה הנאצית לא התרחש, ובעלות הברית לא התפרקו... האם יתרחש עבור איראן החומניסטית? האם יתרחש עבור חמאס?

נספח: למה הם חוגגים?

הנה בנימין נתניהו כורע ברך לפני מלך פרס, בכרזה גדולה בעיר שיראז... חגיגות הניצחון באיראן לא היו מביישות את החגיגות אצלנו, אחרי מלחמת ששת הימים... הכיצד?

זו 'דוקטרינת העמידה האיתנה' טמבל! אסטרטגיה שגורסת שיהיה אשר יהיה, יש להמשיך 'עסקים כרגיל' ככל שניתן, לשמור בכל מחיר על קיומה ונוכחותה של המדינה, מבלי להיכנע; להפגין - למרות החולשה - עוצמה מדומה; לא להשתנות, לא להיכנע ולמשוך זמן, בתקווה שיתרחש משהו שיגרום לשינוי המציאות (הכלב ימות, הפריץ ימות, שניהם ימותו...). במקביל, לנסות להתאושש וגם, תמיד לחפש דרך לפרק את האויב.

[לאוסף המאמרים העוסקים בתורת הפעלה / 'דוקטרינה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן.
• הרחבה בנושאי: תכנון לאומי, תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית.
• הרחבת המושג: סביבה ארגונית – סביבה מערכתית: כל הסביבה שבה הארגון פועל.

מקורות והעשרה

• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך ראשון.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), עוצמה נתפסת / עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן, ייצור ידע, 17/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תכנון לאומי, תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), סביבה ארגונית – סביבה מערכתית: כל הסביבה שבה הארגון פועל, ייצור ידע, 4/6/18.
• Henry Jackson Society. (2025). Hamas’s Human Shield Strategy in Gaza.
• International Journal SSRG. (2025). Iran’s Proxy Strategy: Militant Networks and Regional Influence in the ...
• Mazzucco, L. J. M. (2024). Iran and the Houthis’ Asymmetric Maritime Warfare Campaign in the Red Sea. Journal for Iranian Studies, 8(20).
• Richemond‑Barak, D. (2024). Underground Warfare: Palestinian tunnel warfare in the Gaza Strip. Foreign Policy.
• The Financial Analyst. (2025). Hamas Thrives Amid Conflict, Challenging Efficacy of Military Strategies.
• Washington Post. (2025, January 11). Propaganda and psychological warfare in the Gaza Wars. Wikipedia.
• FT. (2025). The implosion of Iran's 'no war, no peace' strategy.
• Hoover Institution. (2024). The Implications of Iran’s Failed Proxy Strategy.
• Wikipedia. (2025). Palestinian tunnel warfare in the Gaza Strip.
• Clingendael. (2023). Shades of grey: The evolving links between the Houthi and Iran.
• Academia & AEI. (2022). Yemen’s Houthis and the expansion of Iran’s Axis of Resistance.