תקציר: בשנה ה 77 לעצמאותה, קשה למדינת ישראל לחגוג. זה לא רק מצוקת המלחמה שאינה מסתיימת, זו מצוקה קשה יותר הכרוכה באבדן דרך. חזון  לאומי - שהייה פעם משותף לרבים הפך לשנוי במחלוקת. בתנאים אלה, קשה להנהיג מדינה, בוודאי במצבי חירום. כאשר אין למנהיג ברמה הלאומית התחלה של אמון כי טובת הממלכה בראש מעיניו, מצטמצמת יכולתו לקבל החלטות ריבוניות. בחולשה זו מכירים אויבי ישראל ומנצלים אותה במיטב תבונתם.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 30 באפריל 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

בשנה ה 77 לעצמאותה, קשה למדינת ישראל לחגוג. זה לא רק מצוקת המלחמה שאינה מסתיימת, זו מצוקה קשה יותר הכרוכה באבדן דרך. חזון  לאומי - שהייה פעם משותף לרבים הפך לשנוי במחלוקת. בתנאים אלה, קשה להנהיג מדינה, בוודאי במצבי חירום.

למרות ההתאוששות הצבאית המהירה אחרי כישלון השבעה באוקטובר, למרות הניצחונות המשמעותיים בשדות הקרב, והשינוי האזורי החיובי שהם חוללו - בעיקר בזירה הצפונית - מדינת ישראל מתקשה להיחלץ ממאבקים פנימיים החוסמים את דרכה. בשיתוק הזה, ממשלות ישראל מתקשות לקבל החלטות קשות כמו החלטה להפעלה התקפית יזומה של  הכוח הצבאי. החלטות כאלה זקוקות להסכמה לאומית רחבה, והתנאים לקיומה נשחקו, במיוחד ביחס לממשלת ימין. כבר שנים שממשלת ישראל בהנהגת נתניהו נחשדת כי פעולותיה בתחום הביטחוני מוכוונות ללא יותר מאינטרס פוליטי לשמירת השלטון. זו בימים אלה הטענה מרכזית של המתנגדים להמשך המלחמה ברצועת עזה.

היכולת לקבל החלטות קשות

המגמה לשלילת הלגיטימיות של ממשלת ישראל להחליט על הפעלת צה"ל, אינה חדשה. היא כמובן התעצמה בשנה האחרונה. אבל הייתה קיימת עוד לפני המלחמה. כך היה למשל ביחס ל'מבצע בית וגן' בתחילת יולי 2023, שהסתיים באלגנטיות בתוך שלושה ימים. את המבצע יזמו באוגדת איו"ש ובפיקוד המרכז.  הכינו אותו בתהליך סדור,  והרמטכ"ל דאז הרצי הלוי אישרו לאחר שבחן אותו מקרוב. משהוגש המבצע לאישור ראש הממשלה, המבצע נדחה בתחילה, כנראה מתוך היסוס הכרוך בתנאיי הלגיטימציה. לבסוף, המבצע אושר וכשיצא לדרכו הופנתה אל הרמטכ"ל ביקורת, מדוע הוא פועל בשירות  האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה?

כאשר אין למנהיג ברמה הלאומית התחלה של אמון כי טובת הממלכה בראש מעיניו, מצטמצמת יכולתו לקבל החלטות ריבוניות. בחולשה זו מכירים אויבי ישראל ומנצלים אותה במיטב תבונתם.

מה שמונח על כף המאזניים במושג ריבונות,  הוא לא רק הגדרת סטטוס חוקי  לגבי שטח וגבול, אלא הכרת הצורך בישות מדינתית שבשעות הרות גורל מסוגלת לקבל החלטות קשות גם כשהן רחוקות מהסכמה רחבה, גם אם הן מבטאות מידה של אכזריות. במשך העשורים האחרונים מנעו בשיטתיות את האפשרות לקיומו של מנהיג בעל יכולת  כזו. 

זו תמצית המצוקה שהביאה  את האלוף בני פלד -מפקד חיל האוויר במלחמת יום כיפור - לטעון שמדינת ישראל ממשיכה להתנהל כוועד קהילות ולא כמדינה.

מרגע הולדתה הכיר בן גוריון בקשיי היסוד של מדינת היהודים להיות מדינה

לכן יצר את מושג ממלכתיות, שמאז נלקח בשיח הישראלי למקום אחר. בנאומו בכנסת בנובמבר 1950, דימה את נסיבות המשבר בממשלתו לסיפור קורח ועדתו, וכך אמר: "לא קם נביא עוד כמשה, אבל דתן ואבירם מופיעים בכל דור ודור". הוסיף והסביר: "המשבר ביננו חמור בגלל הסיבה העמוקה  אשר הולידה אותו, והסיבה נעוצה בליקוי אורגני שדבק בנו אולי מראשית היותנו לעם. והוא הלך ופשה ונתרחב בלכתנו בגולה... והליקוי הוא: התפצלות והתפלגות חולנית ומנופחת... ראש ממשלה כי לא יצלח אפשר להחליפו באחר, עם לא מחליפים, ועמנו לא למד להיות עם ממלכתי, כישרונו הממלכתי היה לקוי אפילו בימי עצמאותו, בימי הבית הראשון ובימי הבית השני." (חזון ודרך ב', עמ' 322)

ההבדל המהותי בין ממלכתיות במתווה בן גוריון לבין השימוש העכשווי הרווח, מתמצה בפער בין ממלכתיות בתפיסה רחבה, בהקשרה הייחודי של מדינת ישראל כמדינה בעלת ייחוד וייעוד בחובתה לגאולת ישראל,  לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק, לטוהר מידות, להתנהלות פוליטית הגונה, בנאמנות למכנה משותף מצומצם המתכנס ל"טוב הכללי".  השימוש של בן גוריון במושג  היה ייחודי למורשת ישראל ובשל כך גם המומחים למדע המדינה לא מצאו לו מקבילה בגישות המוכרות  לסדרי מנהל ציבורי ממשל ומדינה.

הפנייה לממלכתיות באה לשרת מבחינת בן גוריון כמיהה ותביעה לאחדות ישראל, יחד עם הסמכות הנדרשת להכרעות מנהיגותיות קשות. בהשלכה למצוקות ימינו - בניגוד לאירוע קיצון של משבר חוקתי, המיוצג כיום כהיווצרות אפשרית של מחלוקת בין הנחיית ראש הממשלה לבין החלטת שופטי בג"צ-  המחלוקת על פי בן גוריון שונה: היא בין חובת המנהיג  למצפן חזון לאומי בצו הממלכתיות, לבין סמכות החוק בפירושו על ידי בג"צ. לא  כפי שמנסים להציג "מחלוקת בין המלך לבין ממלכה" אלא מחלוקת בין צורכי הממלכה בכפי שמובנים על ידי המנהיג בזיקתם לחזון לאומי נצחי, לבין החוק כלשונו ובפירושו הטכני. ביסוד רעיון הממלכתיות כלולה כמובן הנאמנות המוחלטת של המלך לממלכה [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: ממלכתיות במשנת בן גוריון, לחצו כאן].  

מדינת ישראל בת ה- 77 איבדה את יכולתה להנהגה ריבונית, כי נטשה את אחיזתה ביסוד הממלכתיות במתווה בן גוריון,  כי ביטלה את זיקתה  למצפן חזון לאומי, שבעשורים האחרונים הלך והוגבל אל שיקולי כאן ועכשיו באופק שמסתיים בלא יותר מ"עתיד ילדינו ונכדינו". ממלכתיות בן גוריונית כיוונה לאופק הגאולה: "מדינת ישראל" קבע  "היא פרי חזון גאולתו של עם ישראל...ועם תקומת המדינה לא הוגשם חזון הגאולה כי העם היהודי ברובו המכריע עודנו מפוזר בגויים, והמדינה היהודית עדיין איננה ביצוע הגאולה היהודית, היא רק המכשיר והאמצעי לגאולתו".(כוכבים ועפר, עמ' 92)

מול אויבים מוכווני אמונה לחזון ג'יהאד נצחי, מדינת ישראל שנראית כבורחת  מריבונות, ממלכתיות וחזון לאומי עתיק יומין, עצמאותה נתונה בסכנה גדולה. ולמרות הכול נפעל באמונה ונצח ישראל לא ישקר.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'
• הרחבת המושג: 'ממלכתיות'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: ממלכתיות במשנת בן גוריון.
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התאוששות. להיחלץ מהכאוס לתוך סדר חדש.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• גרשון הכהן (2023), ממלכתיות במשנת בן גוריון, ייצור ידע, 28/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות. להיחלץ מהכאוס לתוך סדר חדש, ייצור ידע, 25/6/14.