פנחס יחזקאלי: הימור מדיניות, גם הזדמנות וגם סיכון על סף הכאוס

תקציר: אנו מתקרבים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אדולף היטלר היה אחד המהמרים הגדולים מכולם בהיסטוריה של העת החדשה, עד שכמו כל מהמר סדרתי, התהפך עליו מזלו. המאמר עוסק בהימורי מדיניות (Policy Gamble): מצב שבו מקבל ההחלטות בוחר מהלך הכרוך באי-ודאות רבה, אך עם פוטנציאל לרווח גבוה – לרוב, תחת לחץ זמן, מידע חלקי ותחושת דחיפות. זהו מהלך שאין ממנו דרך חזרה: אין בו "שמור וצא", כמו במשחק מחשב.

[בתמונה: הימורי מדיניות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי fitzsean לאתר flickr]
[בתמונה: הימורי מדיניות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי fitzsean לאתר flickr]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הימור מדיניות (Policy Gamble) הוא מצב שבו מקבל ההחלטות בוחר מהלך הכרוך באי-ודאות רבה, אך עם פוטנציאל לרווח גבוה – לרוב, תחת לחץ זמן, מידע חלקי ותחושת דחיפות. זהו מהלך שאין ממנו דרך חזרה: אין "שמור וצא", כמו במשחק מחשב.

אנו מתקרבים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אדולף היטלר היה אחד המהמרים הגדולים מכולם בהיסטוריה של העת החדשה, עד שכמו כל מהמר סדרתי, התהפך עליו מזלו. הפר ב-1936 הסכמים בינלאומיים, לקח הימור מדיניות קלאסי ושלח את צבאו לחבל הריין. המערב, משותק ממוראות מלחמת העולם הראשונה, לא הגיב. זה העניק לו ביטחון ללכת צעד נוסף – האנשלוס - סיפוח אוסטריה, אחריו חבל הסודטים, ואז כיבוש צ'כוסלובקיה כולה.

בכל פעם זכה מחדש הכל הקופה, ובכל פעם הסיכון עלה - ממש כמו מהמר שזוכה עוד ועוד ומהמר שוב ושוב על הכל. אבל, כל זכייה רק העצימה את התחושה - שלו ושל סביבתו - שהוא בלתי מנוצח.

[בתמונה: כך נראים רגעי התהילה, כשההימור מצליח... Image credit: Getty Images]
[בתמונה: כך נראים רגעי התהילה, כשההימור מצליח... Image credit: Getty Images]

הימורי מדיניות מהם? המשגה

המושג בעברית 'הימור מדיניות' נטבע על ידי פרופסור יחזקאל דרור. נגדיר אותו כפעולה חדה אחת שמשנה מציאות קיימת - שמכבידה עלינו - לתמיד. היא יוצרת מציאות חדשה ובלתי הפיכה במהותה. ליוזם הפעולה אין יכולת לקבוע לאן תוביל, אבל הרשות נתונה בידיו לנסות ולעצב אותה להשגת מטרותיו הלאומיות...

מקבילים אפשריים באנגלית:

  • Policy Gamble: מופיע פה ושם בספרות, במיוחד בתיאורים עיתונאיים או אנליטיים. עם זאת, לא מדובר במונח תיאורטי בעל מסגרת ברורה.
  • High-stakes decision: תיאור מצב, שבו ההחלטה טומנת בחובה תוצאה משמעותית מאוד – לטוב או לרע. מושג זה מתאים לתיאור החלטות כמו פתיחה במלחמה, רפורמה כלכלית חדה, הסכמי שלום וכו'.
  • Risky policy move / Risk-laden policy: במושג זה נעשה שימוש נרחב באקדמיה, למשל בהקשרים של כלכלה, ביטחון, או רגולציה.
  • Bold policy initiative: מושג המדגיש את האומץ והתעוזה, אך פחות את ממד ההימור.
  • Wager in foreign policy / Strategic gamble: מונחים מטפוריים שמופיעים יותר בספרות האסטרטגית והגיאופוליטית.
[תמונתו של הפרופ' יחזקאל דרור משמאל היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "פרופ' יחזקאל דרור- האנושות נוכח אתגרים קיומיים"]
[תמונתו של הפרופ' יחזקאל דרור משמאל היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "פרופ' יחזקאל דרור- האנושות נוכח אתגרים קיומיים"]

הסבר תיאורטי

הימור מדיניות ברמה הלאומית מביא אומה לסף הכאוס, כי כשמו כן הוא: הימור. ככל שהוא נועז יותר כן הרווחים שיעניק למבצעיו עשויים להיות גדולים יותר; ועימם, האגו של המהמר, שעלול להכפיל ולשלש שוב ושוב את סכום ההימור... אולם, כגודל ההזדמנות גודל הסיכון, המציאות משתנה בחטף, ואין דרך לחזור... וכמו בקזינו, יכול מהמר נועז למצוא עצמו בערבו של יום במצב ביש...

ההגדרה הזו מעוגנת בתורת המערכות המורכבותמערכת מורכבת (Complex System) פועלת תחת מכלול אילוצים קיים, המכונה 'מושך' ('Attractor'). מרגע שהיא מקבלת 'דחיפה' (Perturbation) היא עוברת, לבלי שוב, למערכת אילוצים חדשה (ל'מושך' חדש). כך מתהווה (Emergence) מציאות חדשה, שכל הגורמים במרחב יכולים לנסות ולהשפיע עליה. לא ברור לאן תוביל. מה שברור הוא, שהיא לעולם לא תחזור למציאות (ל'מושך') הקודמת.

הימור מדיניות יכול להינקט, הן על ידי מדינה שיש לה עוצמה יחסית בסביבתה המשימתית, והן על ידי מדינות הנמצאות בעוצמה נחותה יחסית.

[בתמונה: 'דחיפה' (‘Perturbation’) - הזזת המערכת ממצב אחד למצב אחר, חדש. המקור: ד"ר פנחס יחזקאלי]
[בתמונה: 'דחיפה' (‘Perturbation’) - הזזת המערכת ממצב אחד למצב אחר, חדש. המקור: ד"ר פנחס יחזקאלי]

ההיגיון הפסיכולוגי מאחורי ההימור

קבלת החלטות במצבי קיצון נשענת לעתים על 'פסיכולוגית המהמר', שגורמת לו לקבל החלטה שאיננו יכול לשלם את מחירה, אם תתברר כשגויה. כיוון שכך, רווחיו במקרה של זכייה עצומים, עד להימור הבא. אבל אם הפסיד, אזי הפסיד הכל!

החלטה כזו מתאפיינת ב:

  • אשליית השליטה – אמונה מופרזת ביכולת לשלוט במשתנים שאינם ניתנים לשליטה.
  • הטיית הרצף (Gambler's Fallacy) – אמונה ש"היות והצלחתי בעבר, הסיכוי שאכשל עכשיו קטן יותר".
  • שנאת אובדן (Loss Aversion) – נכונות לקחת סיכון קיצוני כדי להימנע מהפסד נתפס, אפילו אם התוצאה רעה יותר.

בהקשר זה, יש להזהיר מהשילוב הקטלני בין כריזמה, סמכות בלתי מוגבלת ואירועים מעצימים: ככל שמנהיג מצליח בעקבות הימורים, כך קטן הסיכוי שיעצור. כך גם עולה הסיכוי לקריסה טוטאלית.

[בתמונה: כך נראית קריסה... ברלין, 1945. קרדיט: Bundesarchiv, B 145 Bild-P054320 / Weinrother, Carl / CC-BY-SA 3.0]

[בתמונה: כך נראית קריסה... ברלין, 1945. קרדיט: Bundesarchiv, B 145 Bild-P054320 / Weinrother, Carl / CC-BY-SA 3.0]

סיכום

היסטוריה אינה רק רצף אירועים, אלא גם מגרש מבחן לתהליכי קבלת החלטות, ודמותו של היטלר מייצגת את המורכבות המלאה של הימור מדיניות – ככוח מניע אדיר, אך גם ככוח הרס קטלני. בכל מצב כזה נכון לבחון את גבולות ההימור, את תנאיו ואת מגבלותיו. הכלל הוא לעולם לא לקבל החלטה, שאינך מסוגל לשלם את מחירה. זו אינה רק אזהרה – אלא גם מפתח להבנה עמוקה של ההיסטוריה ושל קבלת החלטות בעידן של אי-ודאות.

ואדגיש עוד: הימור מדיניות איננו בהכרח דבר רע. לעתים, במיוחד בזמנים של משבר, זו הדרך היחידה לפרוץ דרך. אך תנאי הכרחי הוא: היכולת לעצור. "לזהות מתי המצב השתנה. מתי יתרון הפך לחיסרון. מתי הזדמנות הפכה למלכודת."

[לאוסף המאמרים על הימורי מדיניות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הימור מדיניות, גם הזדמנות וגם סיכון על סף הכאוס

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: הכל על הימורי מדיניות באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: הימורי מדיניות והתרבות האסטרטגית הישראלית | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *