פנחס יחזקאלי: דחיפה (‘Perturbation’): לטלטל את המערכת

תקציר: 'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס ומשמעה: שינוי הנגרם ע"י גורם חיצוני למערכת, הגורם למעבר מ'מושך' ל'מושך'. השינוי עשוי להתבטא בתזוזה של המערכת המורכבת למצב חדש, בחזרה מידית למצב הקודם או בתנודה ארוכה לכיוון זה או אחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222). מילה נוספת בעברית שיכולה לתאר נכונה את המושג היא 'זריקה' מלשון 'לזרוק' – אירוע או תופעה שמשנה קיצונית את מהלך העניינים השוטף ואת מצב שיווי המשקל שהיה עד לאותה נקודה ו'זורק' את המערכת למצב חדש...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[למושג קרוב, 'מהלומה מערכתית' או 'מכה מעצבת', שהתפתח ממושג זה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 באוגוסט 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס ומשמעה: שינוי הנגרם ע"י גורם חיצוני למערכת, הגורם למעבר מ'מושך' ל'מושך'.

השינוי עשוי להתבטא בתזוזה של המערכת המורכבת למצב חדש, בחזרה מידית למצב הקודם או בתנודה ארוכה לכיוון זה או אחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222).

מילה נוספת בעברית שיכולה לתאר נכונה את המושג היא 'זריקה' מלשון 'לזרוק' – אירוע או תופעה שמשנה קיצונית את מהלך העניינים השוטף ואת מצב שיווי המשקל שהיה עד לאותה נקודה ו'זורק' את המערכת למצב חדש.

דוגמה טובה להבנת המושג 'דחיפה' היא אקט הפיטורין של אדם ממקום עבודתו, שזורק אותו ברגע ממצב קודם למצב חדש לחלוטין (ראו הכרזה למטה).

[להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תורת הכאוס', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

דוגמאות ל'דחיפה' / 'זריקה' הם: המצאת המכונית, האינטרנט, האייפון, תורת היחסות ששינתה את עולם הפיזיקה שהכרנו ועוד.

מבחינה מתמטית, 'דחיפה' יכולה להיות מאופיינת על ידי פונקציית 'הלם', שמופעלת על מצב של שיווי משקל.

אירוע זה יכול להיות פנימי (מתוך המערכת) ו/או חיצוני כאחד.

דוגמה ל'דחיפה' פנימית היא, למשל, נכונותו של מנהיג ברית המועצות האחרון, מיכאיל סרגייביץ' גורבאצ'וב (ראו תמונה משמאל), להשלים עם התפוררות האימפריה שהביאה להתפרקות המדינה וברית וורשה.

[משמאל: ה'דחיפה' של מיכאיל גורבצ'וב... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  RIAN. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

דוגמה ל'דחיפה' חיצונית היא, למשל, יוזמת סאדאת לשלום והגעתו לירושלים, שסחפה את המזרח התיכון למצב חדש לחלוטין.

'דחיפה' כאסטרטגיה

האלוף גרשון הכהן מסביר 'דחיפה' כמהלך אסטרטגי שהגיונו הוא הטלטלהאתה נותן בעיטה למערכת ואומר ‘נראה מה יהיה'; ואז, פועל ומנצל הזדמנויות על פי ההתרחשויות בשטח... מייצר גלים דרך פעולה, ואחר כך גולש על הגלים שיצרת! הגישה הזו מאפיינת את תבנית החשיבה הסובייטית-רוסית (הכהן, 2019):

  • תבנית חשיבה מערבית מסתמכת על תכנון מוקדם ומדוקדק: על מהלך רציונלי, שבנוי על תכנון מהסוף להתחלה. אתה מגדיר לאן אתה רוצה להגיע ואז בוחן את הדרך, ככה עושים פס ייצור. אין מצב שאמרתם למנהל ‘תייצר מכונית' וייצא אוטובוס.
  • אבל במלחמה יש גם יש! הסובייטים הבינו לעומק את ההיגיון הזה. תבנית החשיבה הסובייטית-רוסית גורסת, שמהרגע שהלחימה מתחילה, המערכת משתנה: נוצרים דברים חדשים. לכן, צריך לייצר גלים דרך פעולה, ואחר כך לגלוש על הגלים שיצרת!

הכהן ממחיש זאת דרך פעולותיו של ראש הממשלה, לשעבר, אריאל שרון, ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון סיני בקיץ 2005: שרון הבין שביהודה ושומרון הוא מסודר ובעזה הוא תקוע, אז הוא יצא למהלך שהגיונו הוא הטלטלה...

[למאמרו של גרשון הכהן: ה’דחיפה’ של אריאל שרון בהתנתקות, לחצו כאן]

.

מקורות