פנחס יחזקאלי: דמוניזציה, בוז ולעג אישי הם נשק אימתני – הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי

תקציר: מאמר זה מוקדש לכלל ה- 5 וה- 13, של אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי סול אלינסקי (Saul David Alinsky;‏ 1972-1909): 'בוז ולעג הם נשק אימתני'. העקרונות הללו מופיעים, בין היתר, בספרו של אלינסקי מ- 1971: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals). הם מאיימים היום להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית, וגם את זו שלנו... אתם מוזמנים לתרום דוגמאות נוספות!

[בתמונה: בוז ולעג הם נשק אימתני...  התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] 
[בתמונה: בוז ולעג הם נשק אימתני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] 

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 1971 - שנה לפני מותו - פרסם סול דייוויד אלינסקי (Saul David Alinsky;‏ 1972-1909), אקטיביסט שמאל רדיקלי ותאורטיקן פוליטי יהודי-אמריקאי, את ספרו: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals; ראו כרזה בסוף המאמר).

אלינסקי תרגם את תורת ההפעלה - שפיתח ולדימיר איליץ' לנין בברית המועצות (ראו התמונה למטה) - ושהועתקה גם ע"י המשטרים הפשיסטים - למציאות של מדינות דמוקרטיות.

בספר, 13 'כללי זהב' להשגת השלטון, שהפכו כלי משחק אפקטיבי מאוד בפוליטיקה האמריקנית, ו'עשו עליה' גם לישראל. הם מאיימים היום, להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית - וגם את זו שלנו

[ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי].

מאמר זה מוקדש לכללים ה- 5 וה- 13, שהחיבור שביניהם גורס כך: 
בוז ולעג הם הנשק האימתני ביותר של האדם: אין נגדו הגנה. זה לא-רציונלי, זה מרתיח. זה גם פועל כנקודת לחץ, המאלצת את האויב/היריב להציע ויתורים. לכן, בחרו את האנשים המתאימים, הפכו את המתקפה לאישית, קטבו ובודדו אותם מכל אהדה, היצמדו אליהם והתמידו... 
ועוד מדגיש אלנסקי: רדפו אנשים ולא מוסדות. אנשים חשים כאב מהר יותר ממוסדות. 

ואפשר להוסיף, כי השימוש בבוז ובלעג תורם גם לקבוצת המחאה: הוא מייצר לה 'שפה פנימית' שמבדילה אותה מאחרים, מייחדת אותה בעיני חבריה, ומגבשת אותה.
הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי: בוז ולעג הם הנשק האימתני ביותר של האדם: אין נגדו הגנה. זה לא-רציונלי, זה מרתיח. זה גם פועל כנקודת לחץ, המאלצת את האויב/היריב להציע ויתורים. לכן, בחרו את האנשים המתאימים, קטבו אותם, היצמדו אליהם והתמידו...
[בכרזה: הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי]

בוז ולעג הם הנשק האימתני ביותר של האדם

בוז ולעג - והשימוש באירוניה, בסאטירה ובסרקזם - מהווים נשק פוגעני מאוד. בעזרת ההומור ניתן לתייג אנשים בתכונות רעות, כמו טמטום, קמצנות, רשעות, מראה חיצוני בעייתי וכדומה. כאשר מייצרים דמוניזציה לקבוצה מסוימת, ניתן גם לשלול ממנה זכויות, כי הכל לגיטימי להיפטר משטן, וחייבים למנוע ממנו זכויות! 
הוא אפקטיבי עד כדי, שהתנ"ך מלמד אותנו שהעונשים המוטלים על הלועגים אינם נמוכים מאלה המוטלים על רוצחים. 

כך לדוגמה, מסופר בספר מלכים ב', פרק ב', כג-כה, סיפור הנערים הלועגים לנביא אלישע, ומכנים אותו "עלה קרח". בתגובה, הנביא מקלל את הנערים. אז, יוצאים דובים מן היער, וטורפים אותם...

ויקיפדיה מציינת כי: "גם בדיחות השמות ללעג אדם בודד, בעיקר אישיות ידועה, תוך התמקדות באפיונים שלו, אמיתיים או מדומים, עלולות לגרום לו פגיעות קשות מאוד. בישראל זכורות הבדיחות שסופרו על חשבונו של אחד משרי החוץ לשעבר, בדיחות מרושעות, שניסו לגמד את דמותו תוך ייחוס מיני עלילות בדויות. גם אחד משרי המשפטים לשעבר בישראל זכה לכך שדמותו הפכה לנלעגת בתוכנית טלוויזיה פופולרית, ללא כל קשר לתכונותיו במציאות, אך הפרודיה נקלטה והשפיעה על הקהל הרחב" (ויקפדיה: הומור).

מוכר גם השימוש המניפולטיבי בקריקטורות, שנועדו לגמד את היריב, ולעשות לו דמוניזציה. שיטה זו פרחה בברית המועצות מתקופת לנין, הועתקה לגרמניה הנאצית ועשתה חיל' גם בתקופת המלחמה הקרה, משני צידי המתרס; ובעזרת פרסומאים ויועצים אסטרטגיים, גם כיום.

[בתמונה: דמוניזציה בגרמניה הנאצית בשנות ה- 30 של המאה הקודמת.  כאשר מייצרים דמוניזציה לקבוצה מסוימת, ניתן גם לשלול ממנה זכויות, כי הכל לגיטימי להיפטר משטן, וחייבים למנוע ממנו זכויות!  הכרזה היא נחלת הכלל. המקור: התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה]
[בתמונה: דמוניזציה בגרמניה הנאצית בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. כאשר מייצרים דמוניזציה לקבוצה מסוימת, ניתן גם לשלול ממנה זכויות, כי הכל לגיטימי להיפטר משטן, וחייבים למנוע ממנו זכויות! הכרזה היא נחלת הכלל. המקור: התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה]

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, למטה מובאת המחשה להגחכה וללעג של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, שגרמה לו בתום שנה בתפקיד לנטוש את הנסיונות לשנות את המשטרה, ולהעמיד את עצמו לכאורה 'בראש חוקרי נתניהו', כדי לאתרג את עצמו משמאל [לאוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי' באתר ייצור ידע, לחצו כאן].

עוצמת התפנית שביצע אלשיך מלמדת על עוצמתם של הלעג וההגחכה האישית. 
[בתמונה: דוגמה להגחכה וללעג של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך. המקור: ייצור ידע]
[בתמונה: דוגמה להגחכה וללעג של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך. המקור: ייצור ידע]

הכללים 5 ו- 13 של אלינסקי והפוליטיקה הישראלית

כדאי להתחיל בהקשר זה כמעט מהסוף: ההצלחה הגדולה ביותר של השימוש בכללים ה- 5 וה- 13 של אלינסקי, הייתה ממש לאחרונה, בפירוק ממשלת השינוי. הם יושמו, לכל אורך חייה הקצרים של ממשלת השינוי, מנאום ההשבעה של בנט, שם לא ניתן היה לו להשלים משפט על דוכן הכנסת, דרך ההפגנות התמידיות ליד בתיהם של ניר אורבך ועידית סילמן, רדיפת ח"כים בכל מקום כולל בתי כנסת ועוד; ועד להפלת הממשלה (סוגיה שאעסוק בה בהרחבה במאמר אחר):

ועתה להתחלה: מכיוון שקברניטי ישראל המייסדים באו ממזרח אירופה, היו העקרונות הלניניסטיים הללו טבועים בהם, והם השתמשו בהם במאבקם הפוליטי עוד לפני קום המדינה. כך השתרשו הכללים הללו בתרבות הפוליטית בישראל.

וצריך לומר, כיוון שעקרונות אלה הפכו לנכס צאן ברזל של עולם השיווק והפרסום, הלעג האישי הפך, עם הזמן, לשיטה מקובלת בעולם הפוליטי המערבי כולו.

השימוש בכללים הללו קיבל משנה חוזק, בעקבות עליית הפרוגרסיביות האמריקנית, בעיקר במאבק השמאל הישראלי בבנימין נתניהו. מאז 2022 השיטות הללו משוכפלות בהצלחה גם על ידי הימין הישראלי.
[בתמונה: על השנאה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי dj_jok3r לאתר FIXABAY]
[בתמונה: על השנאה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי dj_jok3r לאתר FIXABAY]

במעבר מהתיאוריה למעשה, נחלק את שני הכללים לשלבי עבודה ונבחן, שלב שלב:

  • שלב ראשון: בחירת האנשים המתאימים;
  • שלב שני: היצמדות לאובייקט;
  • שלב שלישי: התמדה.
  • שלב רביעי: קיטוב והקצנה

שלב ראשון: בחירת האנשים המתאימים:

בתחילת ימי המדינה השימוש בלעג ובבוז התמקד במנחם בגין

כך למשל, נמנע בן גוריון מלקרוא לבגין בשמו כדי להביע את סלידתו ממנו. במקום, הוא כינה אותו בעת נאומיו בכנסת: "האיש היושב ליד חבר הכנסת בדר", כי מנחם בגין ישב בכנסת ליד חבר הכנסת יוחנן בדר (ויקיפדיה: כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל).

[בתמונה: מנחם בגין כונה בפי דוד בן גוריון בכינוי הבוז: "האיש היושב ליד חבר הכנסת בדר"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. שם הצלם אינו מוזכר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: מנחם בגין כונה בפי דוד בן גוריון בכינוי הבוז: "האיש היושב ליד חבר הכנסת בדר"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. שם הצלם אינו מוזכר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

שמעון פרס למשל, היה קרבן של השימוש בשיטה, פעם על ידי השמאל; ופעם ע"י הימין:

למשל: ידוע לכל כי חיים חפר כתב את שירו המפורסם "איך הפשפש עלה למעלה". מטבע הדברים, לא נקב חפר בפומבי בזהות ה"פשפש", אבל שלא לציטוט, סיפר לכל מי שרק רצה לשמוע...

[בסרטון: רביעיית מועדון התיאטרון – הפשפש עלה למעלה]

דוגמה נוספת 'מהצד השני של הגבעה', היא קמפיין הבחירות של הליכוד ב- 1984 התבסס על הלעגת דמותו של פרס וערעורה בעיני הציבור (לימים, יפעיל הימין את אותה שיטה של 'דבר והיפוכו', גם נגד יאיר לפיד):

[בסרטון: ספי ריבלין בתשדיר הליכוד – בחירות 1984]

מאז עליית נתניהו לשלטון, ובעיקר מאז פריצת מחאת בלפור, השמאל מתמקד בשימוש בכללים אלה כנגד בנימין נתניהו, אשתו, בנו והקרובים אליו

וצריך לומר, כי גם שרה וגם יאיר נתניהו עשו מצידם, לאורך השנים, הכל כדי להקל על המלעיגים בהתנהגותם, וסיפקו להם חומרים למכביר ללעג. אין טעם להרחיב בסוגיה זו, המוכרת לכל. זו כנראה הסיבה שכשהחל גוש הימין להידרדר בסקרים בסוף מרץ 2023, יאיר נתניהו הורחק מעיני המלעיגים לחו"ל, ושרה נתניהו עושה ככל יכולתה להישאר 'במדרון אחורי'...
[בתמונה: השלב הראשון הוא שלב בחירת האנשים המתאימים: בשנים האחרונות, השימוש בלעג ובבוז מתמקד בדמותו של בנימין נתניהו, אשתו, בנו והקרובים אליו ... תמונת הרקע עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. מקור תמונתו של בנימין נתניהו: פייסבוק. מקור תמונתו של יאיר נתניהו: פייסבוק. שמות הצלמים אינם מוזכרים. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: השלב הראשון הוא שלב בחירת האנשים המתאימים: בשנים האחרונות, השימוש בלעג ובבוז מתמקד בדמותו של בנימין נתניהו, אשתו, בנו והקרובים אליו ... תמונת הרקע עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. מקור תמונתו של בנימין נתניהו: פייסבוק. מקור תמונתו של יאיר נתניהו: פייסבוק. שמות הצלמים אינם מוזכרים. הכרזה: ייצור ידע]

שלב שני: היצמדות לאובייקט

השיטה גורסת היצמדות לאובייקט ויצירת לחץ מתמיד עליו. כך למשל רודפים אנשי המחאה אחר מטרותיהם גם בדרך לשדה התעופה, וגם בחו"ל ולא מניחה להם, ולו לרגע. 

השיטה אגב הביאה לכך ששרה נתניהו נמנעה - בניגוד לנוהגה הרגיל - להצטרף לבעלה בנסיעתו ללונדון, אחרי עוללות המפגינים במהלך המסע לאיטליה, שבוע לפני כן.

בתמונה: שלב שני - היצמדות, גם בדרך לשדה התעופה וגם בחו"ל... הכתבה המלאה של קוטב ותורג'מן ב- YNET: שיבוש טיסת נתניהו לברלין, הפגנות מול שגרירויות: המחאות היום ומחר
ברקע המשך קידום חוקי המהפכה המשפטית, במטה המחאה הודיעו כי שיירות רכבים ינסו לשבש את טיסת נתניהו לברלין היום החל מ-12:30. לאחר הביקורת מבן גביר: במשטרה יקשיחו את התגובה למפגינים בנתב"ג. בחמישי: הפגנות מול שגרירויות ארה"ב ומדינות אירופה, בניסיון לגייס את דעת הקהל העולמית...
[בתמונה: שלב שני - היצמדות, גם בדרך לשדה התעופה וגם בחו"ל... לכתבה המלאה של קוטב ותורג'מן ב- YNET, לחצו כאן]

דוגמה נוספת להיצמדות הייתה המצור שהטילו מפגינים על גב' נתניהו, שהגיעה להסתפר, ב- 1 במרץ 2023.

מרגע שנצפתה מגיעה, הוזעקו מפגינים שהיו בסמוך; ואלה צרו על המספרה. אלפי מפגינים חסמו את פתח המספרה; כשהם צועקים: "המדינה בוערת ושרה מסתפרת". האירוע התארך זמן רב, והמשטרה ושירות הביטחון הכללי נזקקו למאות שוטרים כדי להבריח את רעיית רה"מ משם בבטחה.

אבי כהן ב'ישראל היום': אחרי שעות של מצור: מאות שוטרים חילצו את שרה נתניהו מהמספרה בת"א
אלפי מפגינים חסמו את פתח המספרה ואת הרכב המשטרתי המלווה מכל הכיוונים, ברקע קריאות "המדינה בוערת ושרה מסתפרת" • רה"מ: "קורא ללפיד ולאופוזיציה לגנות מעשה מביש זה" • גנץ: "קורא למפגינים בכיכר המדינה - תנו לאשת רה״מ לחזור לביתה ואתם המשיכו להניף את הדגלים ולהשמיע את זעקתנו הצודקת" • כעבור זמן רב, מאות שוטרים הצליחו להבריח את רעיית רה"מ
[בתמונה: המצור על שרה נתניהו. למאמר המלא של אבי כהן ב'ישראל היום', לחצו כאן]

האירוע לווה בלעג גלוי בערוצי ה'מיין סטרים'. הה דוגמית: האלוף במיל' יאיר גולן מתאר בהנאה בלתי מוסתרת את האירוע: "אז שרה הגיעה להסתפר, ותראו איזו הפתעה נפלאה חיכתה לה"...

[בתמונה: המצור על שרה נתניהו במספרה לווה בלעג גלוי בערוצי ה'מיין סטרים'. הה דוגמית: האלוף במיל' יאיר גולן מתאר בהנאה בלתי מוסתרת את האירוע: "אז שרה הגיעה להסתפר, ותראו איזו הפתעה נפלאה חיכתה לה"... התמונה היא צילום מסך מערוץ 14]

שלב שלישי: התמדה

ההיסטוריה של המחאה נגד בנימין נתניהו

המחאה נגד בנימין נתניהו לא נולדה לאחר בחירות 2022. היא שברה שיאים כבר במה שמוכר כמחאת בלפור וכמחאת הדגלים השחורים

זו הייתה סדרה של מחאות ציבוריות מתמשכות, שהתעוררו במספר רב של מוקדים בישראל החל ממאי 2020 עד מאי 2021, בדרישה להתפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. המוחים האשימו את נתניהו בשחיתות ובפגיעה מכוונת במוסדות שלטון החוק, במסגרת מאבקו בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו. המפגינים מחו נגד המשך כהונתו של נתניהו בצל אישומיו הפליליים, בין היתר בשל הטענה כי הוא מעדיף את טובתו האישית והמשפטית על פני טובתה של המדינה, ודרשו לחקור את פרשת הצוללות.

אחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים (ויקיפדיה: המחאה נגד בנימין נתניהו).

[בתמונה: מצילים את המדינה מידי הדיקטטור"... מחאת בלפור. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: ‏"מחאת בלפור: הכוח החזק בישראל להצלת הדמוקרטיה - צאו להצביע!"]
[בתמונה: מצילים את המדינה מידי הדיקטטור"... מחאת בלפור. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: ‏"מחאת בלפור: הכוח החזק בישראל להצלת הדמוקרטיה - צאו להצביע!"]

ההיסטוריה של המחאה נגד שרה נתניהו

המחאה נגד שרה נתניהו החלה כבר בקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. 

ההיסטוריה של המחאה נגד שרה נתניהו

כבר אז, הותקפה על על יחסי אנוש לקויים, ועל כך שיש לה השפעה חריגה על החלטות בעלה, בפרט בנושא מינויים למשרות בכירות.אין טעם להעלות את כל ההגחכות אותם עוברת נתניהו בתקשורת. אסתפק בדוגמית:

וואלה - פרויקט הגחכתה של שרה נתניהו: "היא הזכירה לו במערכת הקריזה": הרשת לועגת לשרה נתניהו בעקבות תקרית הכריזה והלחם
על הצעקות ליד תא הטייס רק שמענו, אבל על החלה ששרה זרקה אין ויכוח. אז מה אומרים ברשת על הטיסה לאוקראינה שעוררה סערה עוד לפני הנחיתה? קבלו את מיטב הממים והציוצים
[בתמונה: הלעג הוא הנשק האימתני ביותר של האדם - פרויקט הגחכתה של שרה נתניהו... למאמר המלא בוואלה, לחצו כאן]

שלב רביעי: קיטוב והקצנה

כלי אפקטיבי לקיטוב ולהקצנה הוא התעלמות משמו של הקרבן וכינויו בכינויי גנאי קיצוניים, שהופכים עם הזמן למטבע שגור, עד שהתומכים במחאה מאמינים בו:

הזכרתי למעלה את האופן שבו נהג דוד בן גוריון לכנות את מנחם בגין כ"איש שיושב ליד חבר הכנסת בדר" (ויקיפדיה: כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל).

מי שריענן את הטכניקה ו'הפיח בה חיים מחודשים' היה בנימין נתניהו

הוא כשהפך את המילה 'שמאלן' לכינוי גנאי (גם: 'סמאלן' מלשון small), שבו הוא מכנה את מתנגדיו, מהימין ומהמרכז הפוליטי. תומכיו הגדילו לעדות והצמידו למילה 'שמאלן' גם את המילה 'בוגד'...

זכורה בהקשר זה אמירתו של יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס: "בליכוד, ברגע שאתה אומר אמת - אתה שמאלן!" (ראו בכתבה למטה):

[למאמרו של דני וידיסלבסקי: 'הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!', לחצו כאן]

קרני ואיזק ב- YNET: יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס: "בליכוד, ברגע שאתה אומר אמת - אתה שמאלן"
שביתת הרשויות בעקבות קרן הארנונה, האשמת שר האוצר סמוטריץ' כי חזר בו מהסכמים והתנגדותו למהפכה המשפטית - כאיש ליכוד. לחיים ביבס "בטן מלאה" על הממשלה שמפלגתו הרכיבה: "הליכוד שבוי בידי מפלגות קיצוניות, הן יהרגו את המפלגה". הריאיון המלא - ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"...
[לכתבה המלאה של קרני ואיזק ב- YNET, לחצו כאן]

תנועת המחאה שכללה את השיטה יותר

אנשיה ותומכיה, כגוף אחד כמעט (הישג אדיר שלא קל להשיגו...), אינה מכנה את בנימין נתניהו בשמו אלא בכינויים שונים, כמו: "הנאשם בפלילים", "ביביהו" וכדומה. היא אף הגדילה לעשות, כמצוות אלינסקי, והקצינה את הכינויים, לשמות כמו: "הרודן", "הדיקטטור", ואף הוסיפה תיאורים המייחסים לו מחלת נפש:

  • "הרודן",
  • "הדיקטטור",
  • "בארה"ב רק מטורף עם כתבי אישום שהיה מנסה לשנות את כל סדרי המשטר, היה מוצא עצמו כלוא במחלקה סגורה."
  • "הקרימינל הבוגדני לקואליציית ימין על מלא";
  • "ביבי וכנופייתו מימין על מלא";
  • "המנהיג העליון"...
  • "השקרן";
  • "הרמאי";
  • "אבו-יאיר העלבונאי";
  • "הביביטרון וחבורת ליצניו...".
  • "עריציהו".

וכדומה.

בנימין נתניהו רחוק כמובן מלהיות דיקטטור (לא בטוח כלל שהוא שולט היום במפלגתו פנימה או בקואליציה, וברור שאיננו שולט בארגוני הביטחון ובמוסדות המדינה האחרים) וכל מי שחי בדיקטטורה בוודאי מתפקע מצחוק כשהוא שומע שישראל היא דיקטטורה, אבל מה זה משנה?

האמת מתבטלת מול הנרטיב, וזה עובד!
[בתמונה: כרזה, המשותפת הרבה ברשתות החברתיות. היוצר: שוקי אלוני. אנו מאמינים שאנו עושים בכרזה שימוש הוגן]
[בתמונה: כרזה, המשותפת הרבה ברשתות החברתיות. היוצר: שוקי אלוני. אנו מאמינים שאנו עושים בכרזה שימוש הוגן]

שיאו (עד כה) של הקיטוב: השימוש בכינוי "הצורר"

ב-6 ביוני 2023 פרסם ערוץ 14 סרטון שבו נראית קבוצת מפגינים קוראת קריאות גנאי נגד נתניהו כשאנשיה משתמשים, שוב ושוב, בכינוי 'הצורר'. אחת המארגנות שהבחינה כנראה שמצלמים פנתה לאנשים ואמרה:

"חברה, תפסיקו לדבר עם (הביטוי) 'הצורר'. לדבר עם (הביטוי) 'המחאה' ולא עם 'הצורר'... תפסיקו, אני מבקשת. זה בינינו בפנים. זה לא צריך לצאת" (חיזוק לקביעה, שהלעג והבוז משמשים גם לגיבושה הפנימי של הקבוצה).

[בתמונה: שיאו של הקיטוב - מכנים את נתניהו 'צורר'... התמונה היא צילום מסך]

ועוד שיא הוא השימוש במילה: 'בוגד' (שצריך לומר שנמצאת בשימוש ער גם מצד חברי ליכוד):

הנה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, כינתה בשידור את ראש הממשלה בנימין נתניהו "בוגד, שקרן ורמאי".

[בתמונה: השימוש במילה 'בוגד' נגד בנימין נתניהו... המקור: טוויטר]
[בתמונה: השימוש במילה 'בוגד' נגד בנימין נתניהו... המקור: טוויטר]

הימין מנסה ללא הצלחה (עד כה) ...

גורמים בימין מצידם ניסו לחקות את השיטה, בכנותם למשל את אהרן ברק "סנדק"; אולם, לא הצליחו להנחיל לאנשיהם שימוש קפדני בכינויים הללו; ועדכני להיום, האם אינם מורגשם בשיח החברתי ברשת.

[בתמונה: מיצג "פלוגות הזעם של הרודן": בנימין נתניהו רחוק כמובן מלהיות דיקטטור (לא בטוח כלל שהוא שולט היום במפלגתו פנימה או בקואליציה, וברור שאיננו שולט בארגוני הביטחון ובמוסדות המדינה האחרים), אבל האמת מתבטלת מול הנרטיב, וזה עובד. תעיד על כך כמות האנשים שמאמינים באמת כ ישראל מידרדרת לדיקטטורה... 15 באפריל 2023, דרך מנחם בגין, תל אביב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oren Rozen. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: מיצג "פלוגות הזעם של הרודן": בנימין נתניהו רחוק כמובן מלהיות דיקטטור (לא בטוח כלל שהוא שולט היום במפלגתו פנימה או בקואליציה, וברור שאיננו שולט בארגוני הביטחון ובמוסדות המדינה האחרים), אבל האמת מתבטלת מול הנרטיב, וזה עובד. תעיד על כך כמות האנשים שמאמינים באמת כ ישראל מידרדרת לדיקטטורה... 15 באפריל 2023, דרך מנחם בגין, תל אביב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oren Rozen. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בניגוד לאלינסקי, המחאה עושה זאת גם לגבי קבוצות אוכלוסייה וארגונים מימין

כזכור, הטיף אלינסקי לרדוף אנשים ולא מוסדות, כי אנשים חשים כאב מהר יותר ממוסדות! האם מדובר בעשיית יתר? שאלה טובה והתשובה בעיני המתבונן...

לדוגמה:

  • "הטירלול הימנוני";
  • "חבורת הגזענים החשוכה ומלקקי הפינכה של אדונם הנאשם בפלילים."
  • "בושה... בושה... בושה!";
  • "ממשלת התחבולה על מלא";
  • "לא רוצים צבא המונהג ע"י איטולות!";
  • "פקידי הלכות חוטאים";
  • "חמומי מוח המוסתים על ידי הממשלה הגזענית..."
  • "המשת"פים הפשיסטים";
  • "ממשלה של עבריינים ועלוקות מוצצי דם!";
  • "מכבש השנאה של מכונת הרעל";
  • "המשיחיסטים דורשיי סירוס הדמוקרטיה";
  • "כת הביביבטים";
  • "הקואליציה הבוזזת את המדינה".
  • השר מיקי זוהר כונה: "חייל בצבא הפשע של נתניהו".
  • "ממשלת הבלהות".

וכדומה.

גם פה מנסה הימין את כוחו בתיוג קבוצתי, באמירות כמו: "פושעי אוסלו", "חיות מחמד מהשמאל", "החונטה הפריבילגית", וכדומה; אבל, ההצלחה אינה משמעותית.

  • "הסנדק אהרן ברק";
  • "החונטה הפריבילגית";
  • "כת החלול";

וכדומה.

נספח: 13 העקרונות של אלינסקי

הספר "כללים לרדיקלים" מונה, כאמור, 13 כללים עיקריים (ויקיפדיה: סול אלינסקי):

1. גרום ליריב לחשוב שעוצמתך גדולה בהרבה מהאמיתית (טפח את עוצמתך הנתפסת). 
2. אף פעם אל תחרוג מתחום המומחיות שלך ושל אנשיך.
3. אבל במידת האפשר, גרום לאויב/ליריב לחרוג חרוג מגבולות המומחיות שלו. 
4. אלץ את האויב/היריב לעמוד בספר הכללים של עצמו.
5. לעג הוא נשק אימתני. עשו בו שימוש ממוקד!
6. טקטיקה טובה היא כזו שאנשיך נהנים ממנה.
7. אבל טקטיקה שנמשכת זמן רב מדי הופכת לנטל. 
8. לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. המשך להפעיל לחץ, אל תרפה.
9. האיום בדרך כלל מבעית יותר מהדבר עצמו.
10. התנאי העיקרי עבור טקטיקה הוא פיתוחם של מבצעים שישמרו את הלחץ על היריב. 
11. מסר שלילי שקרי, שמהדהד שוב ושוב, ייקלט לבסוף ויבקיע.
12. המחיר של תקיפה מוצלחת הוא חלופה בונה.
13. בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית וקטב אותה.
[בתמונה: סול אלינסקי וספרו: 'כללים לרדיקלים'. תמונתו של סול אלינסקי מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Pierre869856. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; כריכת ספרו של אלינסקי משמאל מובאת בשימוש הוגן]
[בתמונה: סול אלינסקי וספרו: 'כללים לרדיקלים'. תמונתו של סול אלינסקי מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Pierre869856. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; כריכת ספרו של אלינסקי משמאל מובאת בשימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *