עופר בורין: תהילים, פרק נג – אין אלוהים בליבו

[בתמונה: אין אלוהים בליבו... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Mike Mozart לאתר flickr]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור נג' מזמין כלי חדש למקהלה – "מחלת"א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד

הכותב מאפיין את האדם הנבל: ב אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּלִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב

קראתי מספר פרשנויות המנסות לחבר את הנבל לאדם ספציפי: סנחריב, טיטוס ונוספים תוארו כנבלים, בייחוד בשל מה שעשו לעם ישראל.

אני חשבתי שאולי מדובר על "נבל הכרמלי" שהיה חלק מאחת מפרשיות הנעורים של דויד המלך.

אבל אפשר שיש כאן אפיון לנבל באופן כללי.

ומה תכונותיו של אותו נבל? מה פרוש "אין אלוהים בליבו"? הִֽשְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב. תשובה פשוטה – משחית, עושה תועבות, עושה עוולות ולא עושה שום דבר טוב. נבל = רוע צרוף.

[בתמונה: אין אלוהים בלבו...

מכאן, עוזב הכותב את העניין האוניברסאלי ופונה לעיסוק הפרטי בעם ישראל

ראשית – אלוהים מסתכל ובודק האם יש בכל העולם מישהו שאינו נבל:

ג אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵ֫י אָדָ֥ם לִרְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּרֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים ׃

ד כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֗ין גַּם־אֶחָֽד ׃

מסתבר שאין אפילו אחד. כל בני האדם הם רוע צרוף. אין ביניהם אפילו אחד חכם (משכיל) שדורש את אלוהים (שעושה מעשים טובים). אבל מה שמעניין הוא שהכותב מסביר שאלוהים אפשר את החורבן שחל יהודים עי הוא מאס בהם ונתן לנהלים לעשות בהם שפטים.

כלומר, כאשר ליהודים קורה אסון (נניח חורבן או שואה) זה למעשה מעשה ידי אלוהים המשתמש בנבלים:

ה הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַמִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם אֱלֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ ׃

ו שָׁ֤ם׀ פָּֽחֲדוּ־פַחַד֮ לֹא־הָ֪יָה֫ פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּזַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱבִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם

[בתמונה: אדולף היטלר - כאשר ליהודים קורה אסון (נניח חורבן או שואה) זה למעשה מעשה ידי אלוהים המשתמש בנבלים... התמונה היא נחלת הכלל]

זהו. סוף אנושות. כולם יחוסלו בידי אלוהים משום שאין אפילו אחד שעושה מעשים טובים.

אבל רגע, יש עוד פסוק: ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱלֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַעֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃

עכשיו הכל ברור – רק עם ישראל יישאר בעולם, והוא יהיה שמח אחרי שאלוהים יתעשת ויציל אותו.

ממי? מאלוהים!!

אותי, תהילה כזו, מעציבה.

הערה: רק לאחר שסיימתי לכתוב את המאמר שמתי לב (בעזרתם של פרשנים אחרים) שהמזמור הזה הוא כמעט העתק של מזמור י"ד, עליו כתבתי מאמר לפני פחות מחודשיים. להפתעתי – למרות הדמיון בין שני המזמורים, המאמרים שונים לחלוטין.

האמת היא שאני לא יודע אם זה טוב או רע, שעל אותו מזמור כתבתי בשני זמנים שונים מאמרים שונים לחלוטין. מסתבר שהכל בעיני המתבונן, והמתבונן עצמו משתנה.

[לפרשנותו של אל"ם במיל' עופר בורין לתהילים, פרק י"ד, לחצו כאן] [לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

 

One thought on “עופר בורין: תהילים, פרק נג – אין אלוהים בליבו

  1. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *