גרשון הכהן: אם רק היה לנו נוער גבעות בנגב…

[התמונה היא נחלת הכלל. שם הצלם אינו מוזכר]

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

הכל התחיל מציוץ שצייצתי בטוויטר ב- 27 בדצמבר 2020 - בעקבות מותו של אהוביה סנדק ז"ל, ובו נכתב: "בחברה הישראלית ההולכת ומתכנסת למגדלי הערים במקצועות צווארון הלבן נוער הגבעות הם הכוח הציוני האחרון שנותר על הגבעה בהתמסרות לחיי עמל בחיבור לאדמת הארץ."

רק צייצתי והמהומה החלה... והדבר המעניין הוא שהקולניים ביותר במבקרים לא ראו "נער גבעות" מימיהם.

אז כדאי לדעת, שאין ארגון כזה הקרוי "נוער גבעות". יש שם מגוון גדול של אנשים, רובם הגדול רחוקים מהמהומה שמייצרת קבוצה קטנה מהם. רובם המכריע אנשי עמל, רועי צאן, עובדי בניין... הם עובדים בכל אותם מקצועות שהציבוריות הישראלית התרחקה מהם. הם אלה שחוזרים לראשית הציונות ומממשים ערכים - כמו אחיזה בקרקע ועבודה עברית - שפעם היו אתוס ועתה, קבוצות הולכות וגדלות מבקשות לשכוח...

[לציוץ המקורי של האלוף גרשון הכהן בטוויטר, לחצו כאן] [להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]

[בתמונה: הם עובדים בכל אותם מקצועות שהציבוריות הישראלית התרחקה מהם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Quangpraha לאתר Pixabay]

החבורה הזו שונה מהישראלים ה"רגילים" בכך שהיא לא מושיטה את רכושה בהכנעה, לפשיעה שהיא ברובה לאומנית. אין רועה צאן יהודי בכל הארץ (כולל אחי) שלא גנבו לו; ובכמויות... וכך גם בציוד חקלאי, ביבול חקלאי וכדומה. נוער הגבעות עומדים על המשמר. הם מוכנים לישון עם העיזים, כמו הבדואים; ולכן, הגנבים נוטים לגנוב מהם פחות ולהתעמת איתם פחות.

אין היום דרך לשמר מפעל חקלאי בלי אנשים, שרואים באדמה ערך; וכמו בועז במגילת רות, לישון בגורן. בימים שבהם רכושם של אנשים הוא הפקר (ולא רק ביהודה ושומרון...), אין תחליף לנערי הגבעות בשמירה על האתוס הציוני. המצב הוא של היעדר ריבונות בפועל. איש הישר בעיניו יעשה; וכמו ליצור מראית עין של ריבונות, שמנסים לכפות, לכאורה ריבונות, על צד אחד במשוואה; ואילו לצד השני - כל עוד לא ביצע 'פיגוע' - מותר כמעט הכל... אם לבדואים מותר פה הכל, אז צריך, לטעמי, גם בדואים יהודים!

במצב מופרך - שבו לעם אחד מותר לעשות הכל בקרקע; והחוקים והרגולציה חלים רק על העם האחר - אם היה לנו נוער גבעות גם בנגב, מצב אדמות המדינה שם היה טוב הרבה יותר!

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: אם רק היה לנו נוער גבעות בנגב…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *