יחזקאלי ואונגר משיח: עשר כרזות על ניתוח רשתות ארגוניות – אוסף ראשון

[בתמונה: כרזה ראשונה, על הארגון הבלתי פורמלי שמתחת לקליפת הארגון... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

[לאוסף, הכרזות על ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

"ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) הוא תחום שמסתובב פה כבר מעל לעשור, אבל קיבל פוש רציני לאחרונה כנראה בזכות המגמה ההיסטרית של Data-driven ארגוני או מה שנקרא היום "ניתוח אנשים" -  "People Analytics" שמסייע למדוד הערכות ביצועים, מוטיבציה, חדשנות ארגונית, גיוון והכלה ועוד" (בוים שוורץ, 2020).

הדף הזה מביא לכם עשר כרזות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניתוח רשתות ארגוניות.

הכרזה בראש המאמר: חשיפת הארגון הבלתי פורמלי בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות

אִרְגּוּן בִּלְתִּי פוֹרְמָלִי (informal organization) היא מערכת הקשרים החברתיים בארגון, היוצרת 'ארגון בתוך ארגון', ל- אִרְגּוּן בִּלְתִּי פוֹרְמָלִי יש חוקים משלו, ערכים משלו, נורמות עבודה משלו ומנהיגים משלו! ערכיו יכולים לתאום את ערכי הארגון, אבל אף לסתור אותם. במילים אחרות, האִרְגּוּן הבִּלְתִּי פוֹרְמָלִי הוא האופן שבו תהליכים חברתיים בין גורמים בארגון משפיעים עליו ישירות. הכרת הארגון הבלתי פורמלי חיונית להנהלות של ארגונים, שכן, קשה מאוד לארגון להשיג את יעדיו, ללא רתימת המנהיגים הבלתי פורמליים להשגת מטרות הארגון.

האִרְגּוּן הבִּלְתִּי פוֹרְמָלִי ניתן לאיתור ולאבחון, בין היתר, בעזרת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA)

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח: הארגון הבלתי פורמלי – הארגון שבתוך הארגון…

[מקור התמונה משמאל: Photo by Nadi Lindsay from Pexels]

כרזה שנייה: קישוריות ומחוברות

קישוריות (Connectivity) בוחנת מידת החיבור של סוכנים עצמאיים ברשת ל- סוכנים אחרים. היא מבטאת עוצמה ברשת חברתית / ארגונית. עוצמה וקישוריות חד הם, ומדד העוצמה ומדד הקישוריות זהים.

המושג המקביל לקישוריות בתורת הארגון הוא מחוברות (Engagement), אבל הוא רחב יותר וכולל גם את המשמעויות הארגוניות של הקישוריות הארגונית: "מידה בה העובדים מחויבים למשהו או מישהו בארגונם, עד כמה קשה הם עובדים, ולכמה זמן הם  נשארים במערכת כתוצאה ממחויבות זו" (משולם, ללא תאריך).

קישוריות ארגונית היא גם גורם מנבא של רמת שביעות הרצון בארגון (וייסברג, 2014). כתבתה של וייסברג מצטטת מחקר של ד"ר ליאת אלדור מהפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה, לפיה, עובדים מחוברים, מגדילים ראש ולהוטים, מציגים ביצועים טובים יותר ומרוצים יותר מהחיים.

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח:קישוריות: מידת החיבור של גורמי הרשת.

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

כרזה שלישית: תאי הד בקרב הנהלות בכירות בארגונים

נגדיר'תאי הד' (echo chambers) כקבוצות סגורות (קליקות / ממגורות / סילוס) ברשתות חברתיות וגם בארגונים - שבהן אנשים מתקשרים עם אנשים שדומים להם ודעותיהם משקפות את שלהם. הקבצות הללו מאופיינות בכך, מבודדות את חבריהן, וממדרות את עצמן מסביבתן, לא על ידי ניתוק קווי התקשורת שלהם לעולם, אלא על ידי חוסר האמון שהן רוחשות לקבוצות אחרות ולמידע שבידן.

תאי הד קיימים בכל מקום: בפורומי הורות, בפורומים תזונתיים, בקבוצות התעמלות ע"פ אסכולות שונות, בפוליטיקה ועוד...

המאמר הרלוונטי באתר: Jeppe Vilstrup Hansgaard: ‘תאי הד’ קיימים גם בארגונים

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stux לאתר Pixabay]

כרזה רביעית: צווארי בקבוק ברשת המבנה של הארגון

צוואר בקבוק או מתווך (Bottleneck, Mediator) הוא מושג מתורת הרשתות המורכבות, המתאר אחד מארבעת מצבי היסוד של רשת (שלושת המצבים האחרים הם: רשת שלמהרכזת ו- רשת מקוטעת). זהו גורם במבנה ארגוני או בתהליכי עבודה, המהווה מעין 'סתימה בצנרת' המונע אופטימיזציה של הרשת, שיש 'לפתוח אותה'.

דימוי טוב לצוואר בקבוק הוא גשר, המהווה מעבר הכרחי, המחבר בין שני חלקיה של עיר...

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח: צוואר בקבוק / מתווך: גשר בין חלקי הארגון.

 

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

כרזה חמישית: עוד על 'צווארי בקבוק'

המאמר הרלוונטי באתר: צווארי בקבוק ומתווכים באתר 'ייצור ידע'.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

כרזה שישית: יצירת סביבת עבודה שיתופית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות

שיתוף פעולה (Cooperation) הוא איחוד כוחות בין מרכיביה של מערכת מורכבת, לשם השגת מטרת-העל שלה. לכן, הוא חיוני להשגת מטרות המערכת. כל מהותה של מערכת היא האינטראקציה שבין מרכיביה. על כן, ניתן לדמות את שיתוף הפעולה לחמצן שמניע את המערכת, כמו השת"פ שבמערכת האקולוגית; שבמסגרתו, חמצן המסופק מהאטמוספירה הוא המפתח לחיים בביוספירה...

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר משיח: דנ"א שיתופי של מנהלים ועובדים

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

כרזה שביעית: טיפול בנתקים בתקשורת הארגון בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות

המושג תקשורת ארגונית או תקשורת בארגון (Organizational communication) מתאר את התקשורת (חומר, אנרגיה ומידע), שזורמת בין פרטים ומחלקות בארגונים. לתקשורת הארגונית ארבע מטרות עיקריות:
  1. פיקוח ושליטה על מרכיבי הארגון.
  2. משוב / היזון חוזר בזמן אמת על המפגש של החלטות ההנהלה עם השטח.
  3. הנעה: השפעה על חברי הארגון כך שיפעלו בכיוון המצופה על ידי ההנהלה, ושיגבירו את המוטיבציה שלהם.
  4. העברת מידע: פורמלי ובלתי פורמלי.
הדרך המיטבית לנתח תקשורת ארגונית היא ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA)

המאמר הרלוונטי באתר: שרית אונגר-משיח: תקשורת ארגונית.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

כרזה שמינית: גם ארגון זקוק לבדיקות תקופתיות בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות

ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) היא מתודולוגיה לניתוח ארגונים, הבנויה על פרדיגמה חדשה הקרויה: "חשיבה רשתית": התייחסות לארגון כרשת הזקוקה לאופטימיזציה תקופתית של קשרי הגומלין שלה. היא מסייעת למנהלים ולמנהלי משאבי אנוש להכיר צדדים נראים פחות של ארגוניהם, כמו גם לקבל החלטות לגבי עובדיהם. תחום זה נחשב לתחום צומח ומבטיח מאוד בניהול בכלל, ובאבחון ארגוני בפרט...

בעזרת ניתוח רשתות ארגונית ניתן לבצע 'בדיקות תקופתיות' גם לארגון...

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח: ניתוח רשתות ארגוניות

[התרשימים, השעונים ומפות הרשת הן צילום מסך ממערכת לניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

כרזה תשיעית: המפתח לשינוי: 'סוכני השינוי'

'סוכני שינוי' (key influencers או change agents) הם העובדים העוצמתיים, שיכולים להניע את חבריהם לעבודה להיות שותפים בשינויים שההנהלה מכניסה, או לחלופין, להתנגד אליהם. עובדים אלה מנהיגים, בדרך כלל - באופן בלתי פורמלי - קליקות של עובדים, או משמשים 'מתווכים' בין קליקות כאלה. דרך 'סוכני השינוי' ניתן להגיע בממוצע - ולהשפיע ישירות - על 85% מהעובדים...

המאמר הרלוונטי באתר: הכל על 'סוכני שינוי' באתר ייצור ידע

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

כרזה עשירית: 'שחרור ממגורות ארגוניות' בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות

ממגורה או סילו (Silo) היא, במקור, מבנה לאחסון חומרים. הדימוי הזה משמש אותנו בביטוי הארגוני סילו, שמשמעותו, חלק מבודד במערכת מורכבת, שבתוכו 'נלכדים' ידע ומידע, ואינם משותפים עם יתר חלקי הארגון. כיוון שהארגון אינו יכול להגיע אל הידע המידע הזה ולעשות בו שימוש, בזמן אמת; והוא 'מתייבש', ומאבד את הרלוונטיות שלו. המידע יכול לכלול כל סוג של מידע הנאגר בארגונים: מידע על לקוחות, היסטוריות רכישה, מידע על מוצרים ועוד ועוד.

המאמר הרלוונטי באתר: יחזקאלי ואונגר-משיח: ממגורה ארגונית (סילו): מלכודת המידע והידע של הארגון.

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות על ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “יחזקאלי ואונגר משיח: עשר כרזות על ניתוח רשתות ארגוניות – אוסף ראשון

  1. Pingback: כרזות על ניתוח רשתות ארגוניות - ONA באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: כרזות (פוסטרים) באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *