[בתמונה: אזור הדמדומים... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי _Marion לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

צעירים מזריקים תמיד אנרגיה למקום שבו הם נמצאים. חברות - שאחוז הצעירים בהם גבוה במיוחד - הן תמיד חברות מהפכניות (זוכרים את העליות הראשונות של התנועה הציונית?).

הנגב מאופיין בעוצמה הולכת וגוברת במהירות של האוכלוסייה הצעירה הבדואית: שיעור הפריון  בקרבם הוא 5.7 (במגמת ירידה איטית). רוב הבדואים – צעירים. האוכלוסייה מכפילה את עצמה, מדי 13 שנה לערך!

זה עולם של צעירים פרועים, שמזלזלים במבוגרים, ואינם נשמעים לאיש; והצעירים הללו מזריקים אנרגיה אדירה ובעייתית לשטחי הנגב.

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: הצעירים הללו מזריקים אנרגיה אדירה לשטחי הנגב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Genty לאתר Pixabay]

ככל שמתדרדרים הריבונות, המשילות, והביטחון האישי באזורי הנגב, גוברת הדרישה להחזרת המשילות על ידי כוחות הביטחון, רק שריבונות לא עושים עם צבא; לא עם משטרה; ואפילו לא עם שירות הביטחון הכללי. רק עם אזרחים! 

כך למשל, יגברו סממני הריבונות ככל שניכנסים לתוך ערים ויישובים ישראליים; ולהיפך. הם נעלמים ממש, ככל שאנו מתרחקים מהם.

[לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

 

[הכרזה: ייצור ידע]

למרות שריבונות לא עושים עם צבא ומשטרה, את אזור הדמדומים הזה השאירה מדינת ישראל לפעולתם של שני הגופים הללו:

• משטרת ישראל, שהיא השגריר העיקרי של המדינה באזור הדמדומים. היא רוצה לנצח, אבל אין לה כלים ויכולת;
• וצה"ל שנמצא כי אין לו ברירה. פשוט אין מקום אחר; אבל הוא משחק עם עצמו בנדמה לי; איננו מבין שאחד מתפקידיו החשובים הוא לייצר בשטח ריבונות ומתנהג; כאילו הוא נמצע במחנה דיין בגלילות: כדרכם של שלושת הקופים, הוא אינו רואה; אינו שומע ואינו מדבר. הוא פשוט אינו רוצה לנצח!

נסו לפרוץ במדינה אחרת לתוך מחנה צבאי; ורוב הסיכויים שתחטפו כדור. אצלנו זה הדבר הקל ביותר שאפשר. צה"ל חושב שהעיסוק בשמירת בסיסים נקיים מגניבות - היא עבודה בזויה ואיננה הבעיה שלו. התוצאה, כמות אמצעי הלחימה שעוזבים אותנו לצידו השני של הגבול היא עצומה; כולל אמצעי לחימה משוכללים שרע מאוד שהגיעו לידיים עוינות. אז איך חיים עם הביזיון המתמשך הזה? משתיקים. כך למשל, היעלמות של ציוד איננה גניבה. היא אבדה; ואובדנים לא צריך לחקור.

וכך, בסיס צאלים הפך, לא רק למרכז הכשרה לחיילי צה"ל; אלא גם להכשרת חייליו הפוטנציאליים של האויב במלחמה הבאה; שעושים בו כבתוך שלהם, מכירים כל דלת וכל שביל; ויהפכו ביום אחד מגנבים ל'לוחמי חירות', כמו שהיה באינתיפאדה השנייה!

[הכרזה: ייצור ידע]

לאלוף הפיקוד, למלוויו ולמשטרה אסור להיכנס לבסיסי חיל האוויר ללא תעודה; אבל לגונבי הרכב כן... אנטומיה של סטגנציה וסכלות בחיל האוויר

אמחיש לכם עד כמה עמוקה הסטגנציה הקיפאון הצה"ליים בשני הסיפורים הבאים:

בדצמבר 2020 הגיע האלוף הרצי הלוי - אלוף פיקוד הדרום  וסגן הרמטכ"ל המיועד דאז - לבסיס חצרים בדרכו לטיסה לתרגיל ברמת הגולן, תואמה ואושרה מראש. אך אבוי. אחד ממלוויו שכח את התעודה במשרד. התוצאה: האלוף ומליו עוכבו בשער הבסיס והטיסה התאחרה.

מי לא צריך תעודה? ב-- 8 לפברואר 2021 ב- 2000 פרץ גנב רכב את מחסום הכניסה לבסיס נבטים וחדר פנימה. השומרים יודעים, מסתבר, לבדוק תעודות של מי שמורשה להיכנס. לא למנוע כניסה ממי שאינו מורשה. אז ממי מנעו כניסה בלי אישור? מהניידת שדלקה אחריו. התוצאה: לילה דרמטי אותו לא ישכחו חיילי הבסיס; עד שאותרה נקודת הבריחה שלו.

וכדאי שנשאל את עצמנו, מה יעשו אותם צעירים בדואים כשתפרוץ מלחמה, אחרי שלמדו כבר היטב את בסיסי צה"ל מבפנים; ואחרי שעמדו כבר על כל נקודות התורפה של כוחות הביטחון!

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'האלוף הרצי הלוי בשערי בסיס חצרים', לחצו כאן]

[בתמונה: הגנב / המחבל הפוטנציאלי נכנס בקלות. את המשטרה עצרו... לכתבה המלאה של שי לוי במאקו, לחצו כאן]

אם אזרחים עושים ריבונות, אז למה אין התיישבות יהודית בנגב?

בגלל הביורוקרטיה, טמבל! זה המינהל שמטביע כל כוונה טובה בים של פרוצדורות וביורוקרטים. אי אפשר היום לייצר התיישבות יהודית אפקטיבית בגלל נוהל אחד יותר מידי. זוהי תכנית המתאר הארצית -תמ"א 35 שנוצרה על ידי אנשים יפים בכוונות טובות; חיסלה את המושג: "ציונות באמצעות התיישבות"; וחיסלה את סיפור הריבונות בצפון ובדרום הארץ. למה? בגלל שני חוקים מטומטמים:

• האחת: סמכות ההחלטה בידי הביורוקרטים ולא בידי הפוליטיקאים הנבחרים. הממשלה תחליט והביורוקרט (מוסד התכנון) מתנגד וזהו. מנגנון האילוצים שבידיו מסוגל להרוג כל תכנית. מקרה בוחן מצוין, למשל, הוא היישוב רמת טראמפ בגולן; שלא יתקדם לשום מקום כי הפקידים לא רוצים.
• והשני: גם אם כבר הוקם יישוב, להתפתח לא יוכל כי הנוהל מגדיר מספר סופי ומגביל ל- 500-300 בתי אב. חסל סדר יישובים רב דוריים.

אם הייתה הצרה התכנונית הזו נחלת כולם בארץ הקודש דיינו. רק שההגבלות הללו עובדות רק על יישובים יהודיים; בעוד שישובי הבדואים מתפתחים באין מפריע. תוצאה איננה רק שציונות והתיישבות אינם דרים כבר בכפיפה אחת; אלא שבסוף לא תהיה ברירה למדינה אלא להתאבד או להחזיר ריבונות בכוח. ואז, הכוונות הטובות הללו ישפכו הרבה דם!

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

סופן של חוות הבודדים

כך למשל, נאבקו הפקידים - בעזרת בית המשפט - גם בחוות הבודדים; שסייעו להחזרי סממן כלשהו של ריבונות לנגב. רשויות התכנון של מדינת ישראל, יחד עם מנהל מקרקעי ישראל, נאבקו בחווה. ראו בה שילוב מאיים בלב היער של "מגורים תעשייה ומסחר".

הכסף הלך לעורכי דין עד שנגמר, והחברה עברו לפורטוגל; ושולחים משם תמונות לאלוף גרשון הכהן (ראו לינק למטה) שם אין ביורוקרטים שמונעים באפקטיביות - בכוונות טובות, תמיד טובות... - רק התיישבות יהודית.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'למה חוות הבודדים עוברות לפורטוגל', לחצו כאן]

[בתמונה: חוות הבודדים עברו לפורטוגל; ושולחים משם תמונות לאלוף גרשון הכהן. התמונה: גרשון הכהן]

חוק אחד לכולם? באמת? הכיצד?

ויש גם את הטיפשות שכולה כוונות טובות, שחוק צריך להיות שווה לכולם, בתל אביב ובשטחי הבדואים. הכיצד? הרי שבשטח אין יכולת אכיפה כמו בעיר.אין יכולת הגנה על אזרחים כמו בעיר. (וגם בערי הדרום מסתבר, כבר אין יכולת להגן...).

הרי במסגרת האמנה החברתית שלהם עם המשטרה האזרחים העבירו אליה חלק מהחופש שלהם, כדי שתגן עליהם. ואם היא אינה יכולה? צריך להחזיר להם את יכולת ההתגוננות, והחוקים צריכים להיות פשוטים, כמו בארצות הברית. מי שנכנס מסתכן בנפשו. זה הרי התחליף היחידי להיעדר יכולת האכיפה. אבל כשמשחקים בנדמה לי של חוק, יש כאוס. לא חוק!

זוכרים את פרשת שי דרומי? איזה משטרה יכולה לשכב במארבים כל לילה בבית שלו? אז בלית ברירה הוא שוכב; עד שהוא לא יכול יותר ויורה... ואז, כמובן, שופטים אותו; וכשזה נגמר, יש שמועות עקשניות שהבדואים תבעו אותו בבתי המשפט שלהם (חאג עראב. יש פה ריבונות אחרת, זוכרים?). לפי השמועות הללו, הוא שילם כסף רב להבטיח את חייו ואת חיי משפחתו... (שי דרומי אגב, מכחיש).

זוכרים את אריה שיף? כשכבר יראה חופש (ואולי עוד בהיותו כלוא) תיתבע משפחתו, מן הסתם, לשלם פיצוי על פי החוק הבדואי...

ושוב, החוקים הללו ליהודים בלבד; כיוון שלבדואים יש מערכת חוקית-נוהגית משלהם (החג-עראב) וגם נשק לאכוף אותה. מכאן, היחידים שסובלים מהיעדר הריבונות הם היהודים! אחרים מייצרים ריבונות אלטרנטיבית!

חלם זה כאן!

[זוכרים את פרשת שי דרומי? איזה משטרה יכולה לשכב במארבים כל לילה בבית שלו? אז בלית ברירה הוא שוכה; עד שהוא לא יכול יותר ויורה... ואז, כמובן, שופטים אותו... שלט מהמחאה הציבורית; הוא הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש על ידי בעלי האתר www.shai-dromi.org.il]

למחלה הזו יש שם: פרוצדורה לפני מהות

אין יותר מטרות ואין יותר היגיון. הנוהל הוא ההיגיון ולעזאזל הכל. הביורוקרטיה היא כמו סרטן ממאיר שהורגת סביבה הכל ורק היא תופחת ועולה וצומחת עד שהגוף הנושא אותה יקרוס; ורק אז, היא תקרוס יחד איתו!

[לכתבה של כאן 11 בנושא הבדואים בהשתתפות ד"ר פנחס יחזקאלי, לחצו כאן] [למושג: 'פרוצדורה לפני מהות', לחצו כאן] 

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), פרוצדורה במקום מהות, ייצור ידע, 19/1/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.