גרשון הכהן: תמר ויהודה – רגע הרואי של אמת

[בתמונה: זאב בעור של כבש... עורמה מתחבולה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SarahRichterArt לאתר Pixabay]

[בתמונה: זאב בעור של כבש... עורמה מתחבולה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SarahRichterArt לאתר Pixabay]

בדיבור על תבונת המעשה האסטרטגי, התקשיתי כל פעם מחדש להסביר, שהוא כרוך לעיתים גם במידה נחוצה של עורמה; ומה לעשות, שמותר האדם מן הבהמה מתבטא לעיתים גם בתבונת העורמה. בחצי אירוניה אמרתי: "לא פלא שמצאנו עצמנו נעדרי תחבולה, הרי את כל התחמנים הדחנו כבר בבה"ד 1"!

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות סיפור תמר ויהודה והשלכותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 בנובמבר 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

יום אחד בפתיחת דיון מטכ"ל, עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי, האלוף אליעזר שטרן לקח את זכות הדיבור ואמר: "הרמטכ"ל, גרשון פוגע לנו בערכים!" הוא התלונן על שני מעתיקים בפו"ם שאמנם נענשו, אך לא הודחו.

בקושי רב הסברתי שוב ושוב, שמימוש ערכים הוא סיפור מורכב, זה לא עניין לתחשיב מתמטי ולתגי מחיר קבועים ראש.

באותו האופן, בדיבור על תבונת המעשה האסטרטגי, התקשיתי כל פעם מחדש להסביר, שהוא כרוך לעיתים גם במידה נחוצה של עורמה; ומה לעשות, שמותר האדם מן הבהמה מתבטא לעיתים גם בתבונת הערמה.  בחצי אירוניה אמרתי: "לא פלא שמצאנו עצמנו נעדרי תחבולה, הרי את כל התחמנים הדחנו כבר בבה"ד 1"!

[להרחבת המושגים: 'עורמה' ו'תחבולה', לחצו כאן]

האלוף במיל' גרשון הכהן: "לא פלא שמצאנו עצמנו נעדרי תחבולה. הרי את התחמנים הדחנו כבר בבה"ד 1... [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

אכן לפעמים בחכמת חיים של הויית המעשה, כולנו יודעים עד כמה נחוץ לדעת גם לעגל פינות, גם את האמת הצרופה ניתן לומר ביותר מדרך אחת ובמיומנות של רגישות נאותה, ובכל זאת יש לעיתים גם רגע של אמת אחת מוחלטת, כזו שיש רק דרך אחת ויחידה להציג אותה. פרשת השבוע, פרשת וישב מלמדת משהו על חיוניותה של אמת כזו.

דברי ימי יעקוב מרגע לידתו רצופים עורמה ומרמה כפי שניתן ללמוד משמו, יעקוב וכפי שכתוב: "והיה העקוב למישור"- עקוב הוא ההפך של ישר. קניית הבכורה, גניבת ברכת יצחק, עסקיו עם לבן וכך הלאה הכל בעקמימות יכול להיות שלא הייתה לו ברירה אבל בניו ממשיכים בכך, הולכים ומסתבכים בתחבולות של מרמה, אל מול שכם בן חמור המבקש את יד אחותם, הם עונים במרמה בהצגת התנאי שימולו בשר ערלתם. הם כנראה ציפו שהתנאי הזה לא יתקבל, לא ציפו שזה דווקא יתקבל.

בקיצור, כולם שם משקרים את כולם, עד לשיא של מרמה במכירת יוסף שלאחריה מוליכים שולל  גם את יעקוב אביהם באומרם "זאת מצאנו הכר נא הכותונת בנך היא אם לא".

יהודה, במעשה תמר, הוא הראשון במשפחת יעקוב הנחלץ ממעגל המרמה...

בשעה שסיפרו ליהודה:"זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים" הוא חרץ דינה בהכרזה: "הוציאוה ותישרף" הכל היה יכול להסתיים בשריפתה, חוץ ממנו, איש לא היה יודע את הסוד הנורא המתגלה רגע לפני העלתה למוקד ואז לנוכח פני העדה, היא מכריזה "לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה, הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה," ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני" לנוכח הקהל, למרות מחיר ההשפלה, יהודה בחר באמת.

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

[בתמונה: צדקה תמר ממני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[בתמונה: צדקה תמר ממני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

ללידת התאומים בני תמר נותנים המפרשים כותרת "לידתו של משיח". לפי הפשט, לידתו של משיח היא לידת פרץ אבי שושלת בית דוד.. בחרתי להציע כאן מבט נוסף.

"לידתו של משיח" זהו רגע לידתה של האמת. רגע ההיחלצות מכרוניקה של שקר מתמשך, ועל כן זהו גם רגע של הולדת ליהודה הנולד מחדש ברגע ענק ומיוחד שכזה  כאיש-אמת. זהו גם למעשה, רגע ההולדת של התאומים זרח ופרץ, הם הרי לא היו נולדים לעולם אם תמר הייתה נשרפת באש. ברגע אמיץ אחד יהודה מוליד את עצמו ואת בניו לדורותיהם. על כגון זה נאמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת". במבחן הזה, קנה את בכורתו. זו ההעדפה העקרונית בה מעדיף הסיפור התנ"כי את הבכורה, הנרכשת על פני הבכורה המולדת. זו גם העדפתה של המערכת הצבאית, לבחור את מפקדיה בחישול מבחן האמת.

זהו שנאמר "תיתן אמת ליעקוב", ועד היום מתקשים בני יעקוב להגיע לזה!

[להרחבה בנושא הוצאה להורג בשריפה, לחצו כאן]

[בתמונה: דוגמה להוצאה להורג בשריפה - ז'אן דארק עולה על המוקד. המוקד נבנה גבוה במיוחד, כדי שהאש תימשך זמן רב ועמו הסבל של ז'אן.. האמן: Hermann Stilke, 1843. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: דוגמה להוצאה להורג בשריפה - ז'אן דארק עולה על המוקד. המוקד נבנה גבוה במיוחד, כדי שהאש תימשך זמן רב ועמו הסבל של ז'אן.. האמן: Hermann Stilke, 1843. התמונה היא נחלת הכלל]

ביכולת - ברגע של מבוכה קשה - לפרוץ אל רגע של אמת, מתמצה לעיתים,  בצומת החלטה גורלית, כל מבחן המנהיגות!

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות סיפור תמר ויהודה והשלכותיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה