[בתמונה: לחץ במקומות העבודה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 3 בספטמבר 2021

אסתר אברג'ל (משמאל) היא פלובוטומיסטית מומחית בקופת חולים כללית. אורית אזואלוס היא עובדת משרד הרווחה.

*  *  *

העבודה הינה מסגרת, שבה אנו מבלים שעות רבות בעשייה; במטרה, למלא את צרכינו הכלכלים, החברתיים והרגשיים. אבל 'אין ארוחות חינם'. מקומות עבודה מאופיינים, פעמים רבות, בלחץ; ואנו יודעים כבר ממחקרים, על הקשר הישיר שבין לחץ לשחיקה בעבודה.

המחקרים בתחום הלחץ (Stress) והשחיקה (Burnout) בארגונים, החלו לקבל תאוצה משנות ה-70 של המאה הקודמת. בחמישים השנים האחרונות, הפך נושא הלחץ לאחד מהנושאים החמים ביותר במחקר הפסיכולוגי, כפי שמוכיחים קרוב ל-28,000 מחקרים שהתפרסמו בעשור האחרון בלבד (ראו, למשל, אצל: מלמד, 2014; ויסמן, 2002; מלאך-פיינס וקינן, 2003; ועוד (אליהו וחזיזה; 2017).

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Divily לאתר Pixabay]

המשגה

נגדיר לחץ בעבודה כמצב של מצוקה או מתח נפשי, עומס, דחק ואף מועקה. זוהי הפרת מצב האיזון בו אנו מצויים עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאוימים. למרות, שבעברנו הרחוק נחשפנו הרבה יותר למצבי לחץ הכרוכים באיום לחיינו (חיות טרף, מחסור במזון), הרי שהיום אנו חשופים לאיומים פסיכולוגיים אשר גורמים אף הם לרמות לחץ גבוהות (יחזקאלי, 2015).

ראוי להדגיש כי סביבה לחוצה משפיעה גם על הארגון; כיוון שהעובדים הלחוצים גם מוסיפים לחץ על סביבתם. 

שחיקה היא מצב תוצאתי; ומהווה תגובה רגשית ללחץ ממושך, שמוביל לתחושת תשישות ועייפות: מצב, שבו העובד איבד את המוטיבציה והרצון להצליח בתפקיד הנוכחי. לחץ ושחיקה עלולים להוביל בסופו של דבר לדיכאון, למצוקה נפשית ולחרדות. 

[להרחבת המושג: 'הנעה - מוטיבציה', לחצו כאן]

[בתמונה: שחיקה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

השפעת מקום העבודה על הלחץ והשחיקה

רמת הלחץ שמפעילה הסביבה על עובד משתנה ונקבעת על פי שלושה גורמים עיקריים: אופיו של העובד; מקום העבודה וגורמים סביבתיים:

האחד: אופיו של העובד

הרגשת לחץ בסביבת העבודה הינו סיטואציה אינדיבידואלית; ועוצמתה משתנה בין עובד לעובד; בהתאם להון האנושי של כל פרט ואישיותו (ויסמן, 2002; מלאך-פיינס וקינן, 2003).

השני, מקום העבודה:

מטבע הדברים, ישנם מקומות עבודה - בעיקר אלה, המכונים: 'ארגונים טוטליים', שבהם רמת הלחץ משמעותית מאוד ואינטנסיבית מאוד; ולעומתם מקומות שבהם הלחץ מופיע לעתים רחוקות בנקודות קיצון, תקופתיות או אחרות ושוכך.

הארגונים שבהם רמת הלחץ משמעותית במיוחד קרויים ארגונים טוטליים. את השם הזה תרם לנו הסוציולוג האמריקני, ארווין גופמן (1922-1982), בספרו 'על מאפייני המוסדות הטוטאליים' (ראו תמונת כריכה משמאל), שגרסתו העברית ראתה אור בהוצאת רסלינג.

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של הספר: 'על מאפיני המוסדות הטוטליים' לארווין גופמן, שראה אור ב- 2006 בהוצאת רסלינג. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מוסד טוטלי על פי גופמן הוא בית חולים פסיכיאטרי, בית כלא, מחנה צבאי וכו'. הוא התכוון בעיקר לחוסים במוסדות הללו' אבל ההגדרה נכונה גם לסגל.

על פי גופמן, המוסדות הללו "מונעים מהחוסה את יכולת התנועה, את הבחירה והשליטה במרחב ובזמן. אורח החיים הנורמלי, שבו האדם "מבצע" את עצמו או מתחזק את זהותו, מושהה עד הפרטים הגופניים האינטימיים ביותר, תוך כדי תקיפת גבולותיו של האני והשפלתו. החוסה עובר פירוק-זהותי ונישול-תפקידי; הוא מעוצב ומקודד לאובייקט שניתן להזין אל תוך מערכת הניהול של המוסד, אובייקט שניתן להתמודד עמו בצורה חלקה בפעולות שגרתיות".

גופמן מתאר בפירוט רב, לעתים בצורה ספרותית, את מגוון ה"ביצועים" וניהולי הרושם של החוסים והסגל ואת המפגש ביניהם.

המושג 'ארגונים טוטליים' אומץ גם לתיאור התנהגותם של ארגונים צבאיים כלפי עובדיהם, שתרבותם הארגונית דורשת מהעובדים טוטליות, אף לפני המשפחה האמיתית. בארגונים הללו (שחלקם מופיעים גם אצל גופמן), רמת הלחץ והשחיקה גבוהה מאוד בקרב עובד השטח (יחזקאלי ורזי, 2013).

[למאמר: 'לחץ ושחיקה במשטרה', לחצו כאן] [למאמר דומה: לחץ בעבודת המשטרה, לחצו כאן]

גורמי לחץ ושחיקה במקומות העבודה יהיו:

• תרבות ארגונית טוטלית (כאמור) שמשעבדת את העובדים ומגדירה עדיפויות כוזבות (עבודה לפני משפחה). תוצאותיה של התרבות הזו היא ריבוי משברים בבית, עובדה המלבה את הלחץ שבו נתונים העובדים.
• סביבת עבודה משתנה;
• לחצים ביורוקרטים ואטימות ביורוקרטית;
• סגירות ארגונית;
• מחסור בכוח אדם ומשאבים;
• פרויקטים חדשים, הדורשים למידה והסתגלות מחדש;

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושגים: פתיחות ניהולית וסגירות ניהולית, לחצו כאן]

השלישי: גורמים סביבתיים

ישנם לחצים בעבודה הנגרמים לנוכח סוגים שונים של מטרדים סביבתיים (ויסמן, 2002; Vanessa Gash& Antje Mertens & Laura Romeu Gordo, 2006), כמו:

• אי ביטחון תעסוקתי;
• אי וודאות בשוק העבודה;
• העסקה בחוזים זמנים על ידי קבלני משנה;
• קיצוצים לשם "התייעלות";
• כניסת טכנולוגיות חדשות לשוק העבודה כמו: קופות בשירות עצמי, פסי ייצור מתקדמים ורובוטים;
• פריצת הגבולות שבין העבודה לפנאי: התפתחות אמצעי התקשורת הופכת את העובד זמין 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה; ואינה מאפשרת ניתוק מהעבודה, גם כשהעובד נמצא בביתו.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), הנעה - מוטיבציה, ייצור ידע, 18/12/17.
• יחזקאלי פנחס (2015), לחץ בעבודת המשטרה,ייצור ידע, 14/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2017), פתיחות ניהולית וסגירות ניהולית, ייצור ידע, 14/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי, עפרון רזי (2017), אנטומיה של ארגונים צבאיים, בן שמן: משרד הביטחון ומודן.
• יוסי אליהו ושמואל חזיזה (2017), לחץ ושחיקה במשטרה, ייצור ידע, 4/8/17.