גרשון הכהן: חשיבותה של אינטואיציה בעת מלחמה

תקציר: בסערת הקרב, אין תמיד זמן ויכולת לעשות הערכת מצב רציונלית, ולקבל החלטות 'נכונות'. אלה שיש להם את האינטואיציה הנכונה לזהות, לאן מצבים מתפתחים; ושיודעים להקשיב לה, הם אלה שיוכלו לנצח.

[בתמונה: מוצב ריחן שהותקף; וללא האינטואיציה של סמל סובול, היה נכבש ע"י חיזבאללה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oren1973. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] 

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה, העוסק באינטואיציה ובחשיבותה. למאמרים האחרים לחצו כאן: 

*  *  *

אינטואיציה היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר שיש לנו לקבל החלטות - בנוסף לשכל שלנו; ולרגש שמוליך אותנו לעתים. היא מגובה בידע המקצועי ובניסיון החיים שצברנו; ופעמים רבות היא מוליכה אותנו לפתרון הנכון עבורנו. חלק מאיתנו בורך ביכולת להקשיב לה ולהפיק ממנה את המירב. רובנו הרבה פחות. ב'עידן השכל', אנשים מתקשים להתחבר לאינטואיציה שלהם או שאינם מצליחים לבודד אותה מהחשיבה ומהרגש. פרדיגמת החשיבה המערבית - שעל ברכיה גדלנו - למדה אותנו להתעלם מכל מה שמעבר להגיון ולהגמוניית התבונה הטהורה.

[בכרזה: אינטואיציה - הידיעה השקטה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]
[בכרזה: אינטואיציה - הידיעה השקטה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

בדוגמה הבאה אמחיש את חשיבותה של אינטואיציה בעת מלחמה

[במפה: המוצב ריחן ברצועת הביטחון. המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי NordNordWest. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בתקופת התגברות הלחימה ברצועת הביטחון בלבנון, שימשתי מפקד חטיבה 7, שפעלה במרחב הזה, תחת פיקוד החטיבה המזרחית ביק״ל. באחד הימים התקיף חיזבאללה את מוצב ריחן (מובלט באדום במפה שמשמאל), שהיה הצפוני ביותר ברצועת הביטחון, ממוקם על הדרך למובלעת ג׳זין שהוחזקה בידי צד״ל. בגבעה שמעל למוצב, הציב חיזבאללה כוח רתק, שמנע מהלוחמים במוצב לנוע אל העמדות ואל הטנקים בחצר המוצב.

[במפה: המוצב ריחן ברצועת הביטחון. המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי NordNordWest. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מחוץ למוצב עמד בעמדה טנק בודד בפיקוד סמל יואב סובול. התרגולת הקבועה לטנקים - שמזהים ירי טילים עליהם - היא לרדת באופן אוטומטי מהעמדה למדרון אחורי. אולם האינטואיציה של סובול סיפרה לו, שלעזזאל הנוהל, ושאסור לו לרדת. כמו כדורגלן מחונן - שהאינטואיציה שלו שולחת אותו לקום שאליו יגיע הכדור - הוא הבין, שהמיקום הנכון שלו הוא דווקא להישאר בעמדה ולהמשיך לירות. שאם ירד המוצב יכבש, ושרק הוא יכול למנוע זאת. לכן, למרות הטילים שנורו עליו, המשיך בירי והדף, בלחימת גבורה, את ההתקפה על המוצב (כשהגעתי אליו אחרי ההתקפה, עוד היו כרוכים סביב האנטנות של הטנק שלו תיילים של טילי הסאגר שנורו עליו).

אמרתי לו: ״אתה גיבור, למה לא תהיה קצין?״ הוא סיפר שהוא סובל מנתונים נמוכים ואין סיכוי. אבל אני התעקשתי, כי האירוע הזה המחיש לכל את הפער שבין הנתונים היבשים למציאות בשטח. תא״ל אמי פלנט ז״ל - שהיה אז קצין שריון ראשי - תמך בהמלצתי להוציא את הבחור לקורס קצינים, אבל התקשינו לפרוץ את מחסום הנהלים. הגעתי ללשכתו של האלוף רן גורן - שהיה אז ראש אכ״א - וביקשתי את אישורו לכניסת יואב סובול לקורס קצינים. הוא ענה לי שהנתונים שלו כל כך נמוכים שבחיל האוויר הוא לא היה אפילו ש״ג. יואב בן קיבוץ רמת הכובש אכן הוכר בילדותו כסובל מקשיי למידה. לכן, נשלח לבית הספר המיוחד לילדים בעלי קשיי למידה בגבעת חיים. לשבחו של האלוף רן גורן חייבים לספר כי הוא נענה לבקשתי באמירה שאם אני סומך ידיי על הבחור אז הוא לא עומד בפתח וחוסם אותו.

[בתמונה: אמי פלנט ז"ל הבין ותמך; וכך גם האלוף רן גורן. המערכת הצה"לית השכילה להעדיף את המהות על פני הפרוצדורה... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: אמי פלנט ז"ל הבין ותמך; וכך גם האלוף רן גורן. המערכת הצה"לית השכילה להעדיף את המהות על פני הפרוצדורה... התמונה היא צילום מסך]

המציאות הוכיחה שלא טעיתי...

יואב סיים קורס קצינים בהצלחה שובץ בחטיבה 7 בתפקיד מ״מ, התקדם לסמ״פ וגם למ״פ. בכל שלושת תפקידיו אלה שרת תקופות ארוכות בלבנון. רצה המקרה, והיה מעורב בארועי לחימה, גם כמ״מ גם כסמ״פ וגם כמ״פ. תמיד הצטיין.

לסיכום, בסערת הקרב, אין תמיד זמן ויכולת לעשות הערכת מצב רציונלית, ולקבל החלטות 'נכונות'. אלה שיש להם את האינטואיציה הנכונה לזהות, לאן מצבים מתפתחים; ושיודעים להקשיב לה, הם אלה שיוכלו לנצח.

[לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] 

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: חשיבותה של אינטואיציה בעת מלחמה

  1. בנוסף, לגבי סאגרים:
    א. החוטים של הסאגרים נפלו על הטנק מגובה של אולי 20 מטר,
    כיוון שהסאגר גולש אל מטרתו לאחר שגמר את המנוע שלו ולאחר שגם סיים את נסיקתו.
    ב. הסאגר מחייב הנחיה ידנית מתמשכת כל הדרך אל מטרתו, לכן ירי אל עבר המפעיל מנטרל את הטיל.

  2. הדוגמא שלך הינה מקרה הסתברותי פשוט:
    מחד, אם הטנק יורד מהעמדה (כמו עכבר שנכנס לחור בעת מרדף אחריו ואז החתול ינעל עליו) – אז בוודאות הכל גמור.
    מאידך, אם הטנק ממשיך להלחם (כמו עכבר שממשיך לברוח בשטח) – אז יש לו סיכוי.
    * מי שמוכשר, לעיתים סומך על אחרים כאילו שגם הם היו מוכשרים – ונופל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *