גרשון הכהן: לצאת מהתסמונת הגלותית של 'וילה בג'ונגל'

[בתמונה: כדאי להתבונן במשמעות הדימוי ״וילה בג׳ונג׳ל״, שקבע אהוד ברק, לתיאור הוויית קיומה של מדינת ישראל. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי DarkWorkX לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

ישראל היוםגרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שבוע לאחר שחגגה יום הולדת, נרצחה רינה שנרב מלוד בפיגוע במעיין דני באזור בנימין, בבוקר יום שישי בעין בובים. אביה איתן שנפצע קל ניסה להחיותה. לבנו דביר חיים בן ה-19, שנפצע בינוני-קשה, עשה חוסם עורקים מהציצית...

הפיגוע הרצחני , מבטא מאבק עתיק יומין על שליטה בטריטוריה. הסיפור רחב ומקיף הרבה מעבר לרוע רצחני, למול אב וילדיו בטיול יום שישי באמצע חופשת קיץ...

.

העניין פשוט: הדבר עליו נאבקים היהודים והערבים, אינו רק על חופש התנועה במרחב הפתוח, אלא על שאלת השליטה בו!

המאבק הזה מתקיים בצורותיו השונות, במלוא מרחבי הארץ גם בגליל ובנגב. מבחינת הפלסטינים, יהודים יכולים אולי להתקיים במגדלי הערים, לעסוק בעסקי הצווארון הלבן, בהיי-טק ובמסחר - זה מקומם כיהודים.

במרחב הפתוח לעומת זאת, בשדות, במעיינות, במרחבי המרעה - שם צריך לשלוט הערבי. כדאי להתבונן במשמעות הדימוי ״וילה בג׳ונג׳ל״, שקבע אהוד ברק (ראו תמונה משמאל) לתיאור הוויית קיומה של מדינת ישראל. בשקיקתם לביטחון, שיואילו היהודים להתקיים במרחבים מוקפי גדרות, סוג של גטו בתנאי וילה מוגנת, שרק לא יעזו לצאת מגבולות הגדר.

[מקור תמונתו של אהוד ברק משמאל: פייסבוק]

הפיגוע הרצחני מכוון גם אל הבטחת בנימין נתניהו, כי בכל סידור מדיני עתידי, לא יעקרו שוב יישובים יהודיים. הם אולי יישארו בבתיהם, כהבטחת נתניהו, אבל יהיו לכודים לעד במרחבי גדרות היישוב. במרחב הפתוח לעומת זאת, ישלטו הפלסטינים. זהו ככל הנראה גם בסיס המתווה הרעיוני שמעצב השליח גרינבלט לתכנית המאה של הנשיא טראמפ.

כאילו שמאבק השליטה על שדות, מעיינות, מרחבי מרעה שייך לעולם הישן. עם בשורת הקדמה, בעידוד נכות תורשתית של יהודים גלותיים, שנדחפו במאות שנות גלות לקיום בצפיפות הערים, אין ערך כביכול למאבקי השליטה במרחב הפתוח.

כבר עשרות שנים שהפלסטינים מיטיבים מאתנו להכיר נכוחה בתכלית מאבקם. גם למאבקנו הייתה תכלית ברורה, וראוי לשוב אליה: אנו שואפים לקיום בארץ אבות במלוא מרחביה ושדותיה, לא רק בין גדרות ה״וילה בג׳ונג׳ל״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.