פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג באמצעות יציקת מתכות רותחות לגרון

[בתמונה: תארו לכם את הדבר הזה נשפך לגרונו של קרבן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MarPockStudios לאתר Pixabay]
[בתמונה: תארו לכם את הדבר הזה נשפך לגרונו של קרבן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MarPockStudios לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

בכרזה: שימו לב: החומרים בדף זה קשים לצפייה...

עודכן ב- 20 באפריל 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המוח האנושי יצירתי מסתבר, גם בדברים מזוויעים, כמו הוצאה להורג באמצעות יציקת מתכת רותחת לתוך גרונותיהם של הקרבנות.

זוהי שיטה נוספת של הוצאה להורג של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution), בשריפה [לשיטה ה'רגילה' של הוצאה להורג בשריפה: העלאה על המוקד, לחצו כאן]

סיבת המוות היא פגיעה תרמית ישירה בריאות שגורמת למוות מיידי, כתוצאה מחוסר תפקוד ריאתי חריף ומהלם. המוצא להורג היה מת תוך מספר שניות מחנק ומהתפוצצות אבריו הפנמיים.

[בתמונה: העלאה על המוקד ב- 1682. התמונה היא נחלת הכלל]

למה גורמת שיטת ההרג הזו? האם היא אכזרית יותר מהשיטה ה'רגילה' של העלאה על המוקד?

[בתמונה: האפקט של יציקת מתכת רותחת לגרון... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Banger978 לאתר FIXABAY]

כדי להמחיש את האפקט של יציקת מתכת רותחת לגרון, ערך J. Clin Pathol ניסוי, ופרסם אותו בכתב העת: Journal of Clinical Pathology [למאמר המקורי (באנגלית), לחצו כאן].

הוא נטל גרון בקר מבית שחיטה מקומי (והוא מדגיש כי שום חיה לא נפגעה או נהרגה במיוחד עבור מטרה זו!), מיצב את הגרון במצב אופקי, ושפך לתוכו 750 גרם של עופרת טהורה, שהותכה בחום של כ- 450 מעלות צלזיוס. על פי תיאורו, כמויות אדירות של אדים הופיעו בשני קצות הגרון. תוך עשר שניות, העופרת התקררה ומילאה את הגרון (ראו את האיור למטה) (Pathol, 2003).

סביר להניח, שהקרבן היה מת הרבה לפני כן. אם כך הוא הדבר, למרות שהמקורות שלנו רואים בשיטה את אחת האכזריות מכולן (ראו בהמשך), יתכן וההוצאה להורג הזו הייתה 'הומאנית' ומהירה, אפילו יותר משיטות מודרניות של הוצאות להורג, המתיימרות להיות הומניות, כמו הוצאה להורג ברעל, הוצאה להורג בירייה (מוות בכבוד); וכדומה! [להרחבה בנושא הוצאה להורג ברעל, לחצו כאן]  [להרחבה בנושא הוצאה להורג בירייה, לחצו כאן]

[בתמונה: גרון הבקר ממולא העופרת אחרי... המקור: (Pathol, 2003)]

[בתמונה: גרון הבקר ממולא העופרת אחרי... המקור: (Pathol, 2003)]

הוצאה להורג בשריפה על פי ההלכה היהודית

[בתמונה: במקורותינו, הוצאה להורג בשריפה היא אחת ממה שמכונה ארבע מיתות בית דין... המקור: ייצור ידע]

במקורותינו, הוצאה להורג בשריפה היא אחת ממה שמכונה ארבע מיתות בית דין. משמע, ארבע שיטות של הוצאה להורג שבאמצעותן מתבצע עונש מוות. חז"ל גזרו מתוך החוק המקראי ארבע שיטות הוצאה להורג, שכל אחת מהן גורמת לנידון סבל במידה שונה. שיטת ההוצאה להורג נקבעה לפי חומרת המעשה שבגינו הורשע הנידון. השיטות הללו מפורטות, בפירוט, במסכת סנהדרין. שריפה היא השיטה השנייה האיומה מכולן, על פי הגישה המקובלת; והראשונה, לשיטתו של רבי שמעון (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין).

[בתמונה: במקורותינו, הוצאה להורג בשריפה היא אחת ממה שמכונה ארבע מיתות בית דין... המקור: ייצור ידע]

לא ברור אם ב"שריפה" כוונת המקורות להעלאה על המוקד; או ליציקת מתכת לוהטת לגרון; או לשניהם אנו מוצאים, למשל, ויכוח בין הצדוקים לפרושים, מהי העלאה על המוקד:

- בעוד שהצדוקים סברו שעונש השרפה המוזכר בתנ"ך הוא העלאה על המוקד;

- סברו הפרושים שהכוונה היא ליציקת עופרת מותכת לתוך גרונו של הנידון למוות; ויש גם פירוט של השיטה: היו כורכים את צווארו בסודר, ומושכים מכאן ומכאן (כדי לפתוח את פיו, ויש אומרים: פותחים את פיו בצבת), ומשליכים לתוך פיו פתיל של עופרת רותחת... (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב').

[בכרזה: ארבע מיתות בית דין, ע"פ סדר החומרה... המקור: ייצור ידע]
[בכרזה: ארבע מיתות בית דין, ע"פ סדר החומרה... המקור: ייצור ידע]

אלה שנדונו לשריפה הם (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין):

1. בת כהן נשואה שנאפה;

2. השוכב עם אישה ובתה או עם אשה ונכדתה, כאשר אחת מהן היא אשתו (האשה או הבת והנכדה, בהתאמה);

3. והשוכב עם בתו או נכדתו (גילוי עריות).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי HOLIET לאתר Pixabay]

להלן שלבי התהליך:

[בתמונה: להלן שלבי התהליך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

(ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין)

1. לפני ההוצאה להורג היו מוליכים את הנידון למקום ההריגה, וכרוז היה עובר לפניו ומודיע את חטאו ואת עונשו ושואל אם יש מישהו שיכול ללמד עליו זכות. אם נמצא אדם כזה היו מחזירים אותו לבית הדין ושומעים את טענותיו, ואף הנידון היה יכול לבקש ללמד זכות על עצמו, שמא דעתו התבלבלה עליו בשעת המשפט.

2. הנידון היה צריך להתוודות על חטאו, בדרך כלל במרחק של עשר אמות ממקום הריגתו; ובמקרה של סקילה, במרחק של ארבע אמות.

3. היו מפשיטים אותו (אך אישה לא הייתה מופשטת). על פי הרמב"ם, ההפשטה נועדה לזרז את מותו.

4. לאחר מכן, היו מטשטשים את דעתו של הנידון בסם המהול ביין.

5. ואז היה מוצא הנידון להורג, אם בהעלאה על המוקד ואם ביציקת מתכת לוהטת לגרונו.

[בתמונה: להלן שלבי התהליך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

[להרחבה בנושא הוצאה להורג על פי ההלכה היהודית, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

[להרחבה בנושא הוצאה להורג על פי ההלכה היהודית, לחצו כאן]

המושל הספרדי שותה זהב רותח...

[בתמונה: אפילו האינדיאנים... התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: אפילו האינדיאנים... התמונה היא נחלת הכלל]

מתברר שלשיטת ההוצאה להורג הזו לא הייתה גאוגרפיה, ושפיכת מתכת לוהטת לגרונו של הקרבן הייתה נהוגה כמעט בכל חלקי העולם. כך, בשנת בשנת 1599 נאלץ המושל הספרדי באקוודור לטעום טעמו של זהב לוהט, כאשר החליט למסות את הסחר בזהב. אינדיאנים ילידים בני שבט ג'יווארו (Jivaro), שספגו את המס הוציאו אותו להורג באותה מתכת שאותה ביקש למסות... (Pathol, 2003).

קרוב יותר אלינו, עשו בה הרומאים שימוש בזמן העתיק, ואפילו בני עמנו (לפחות בתיאוריה...): אנו מוצאים, למשל, ויכוח בין הצדוקים לפרושים, מהי העלאה על המוקד: בעוד שהצדוקים סברו שעונש השרפה המוזכר בתנ"ך הוא העלאה על המוקד ממש, סברו הפרושים שהכוונה היא ליציקת עופרת מותכת לתוך גרונו של הנידון למוות: היו כורכים את צווארו בסודר, ומושכים מכאן ומכאן (כדי לפתוח את פיו, ויש אומרים: פותחים את פיו בצבת), ומשליכים לתוך פיו פתיל של עופרת רותחת... (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב').

לאחר מכן, אימצה זאת האינקוויזיציה. לאחר מכן, לא מצאתי עוד תיעוד לשימוש בשיטה.

[בתמונה: גם האינקוויזיציה... האינקוויזיציה הפורטוגזית, תחריט נחושת מ-1685, התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: גם האינקוויזיציה... האינקוויזיציה הפורטוגזית, תחריט נחושת מ-1685, התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *