'אפקט ההילה' לא עובד בשני הכיוונים…

[בתמונה: עמוס עוז ז"ל - "האדמו"ר החילוני"... "המגדלור של החילוניות השפויה"... המקור: צילום מסך]

[לריכוז המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עמוס עוז ז"ל, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 23 בפברואר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'מגדלור' של פחות מחצי עם...

עמוס עוז ז"ל הוא, ללא עוררין, מבחירי הסופרים הישראלים של הדור החדש. אחד, Nadav Cohen, הגדיר אותו בפייסבוק כסופר נהדר, יוצר מלוטש, מתבונן חד, ואמן רגיש. לא יכולתי לתאר אותו טוב יותר...

למרות שגדל לבית רוויזיוניסטי התעצבה דמותו הפוליטית בקיבוץ חולדה אליו נשלח בגיל צעיר, ושם זכה לחבר לחיים: שמעון פרס (ראו תמונה משמאל למטה).

כעוצמת יכולתו הספרותית כך עוצמת הקול הפוליטי שבחר לבטא. משנות ה- 70 של המאה הקודמת, מיצב עצמו עוז אחד הקולות החדים והברורים של השמאל הישראלי, בארץ ובחו"ל. עד כדי כך גדלה השפעתו עד שכונה האדמו"ר החילוניהמגדלור של החילוניות השפויה...

[למאמרו של אלעד רזניק: 'עמוס עוז והקנאות הרעיונית', לחצו כאן]

במערכות מורכבות 'אין ארוחות חינם'. במדינה שבה השיח הפוליטי הוא שיח ליניארי של אוהדי כדור רגל, שאיננו מסוגל לשאת מורכבות, היה לדרכו הפוליטית של עוז מחיר:

הוא בהחלט מגדלור; אבל, מגדלור של פחות מחצי עם!

מותו - בסמוך להכרזה על בחירות (איזה? בימינו מי סופר??) - היווה, לצער רבים (לא רק משמאל המפה הפוליטית...), גם טריגר לתגובות קשות ברשתות החברתיות...

[תמונתו של שמעון פרס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  Agência Brasil, a public Brazilian news agency.  קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[להרחבה על המושג: 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]  [להרחבה על המושג: 'ליניאריות', לחצו כאן]  [להרחבה על המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

קצת תיאוריה...

אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. למשל: אם הוא חתיך הורס, הוא גם מוכשר...

בשל עוצמתו של אפקט ההילה מנסים, לעיתים, כאלה שזכו בו, לעשות בו שימוש הפוך: במקרה הזה, לא הקהל הוא שמסיק על תכונה של אותו אדם מתכונות אחרות; אלא ההיפך: אדם שהתפרסם בשל כשרונו בתחום אחד, מנסה לשכנע את הקהל שההילה שלו 'עובדת' גם למטרה אחרת, בתקווה שאחרים ילכדו בו, וכך יוכל לעשות נפשות לרעיונות שבהם הוא דבק....  הוא מנסה, בעזרת 'אפקט ההילה', להפוך למה שמכונה: מודל (דגם) לחיקוי. משמע, מרבית ההתנהגויות נלמדות בדרך של חיקוי אחרים (דגמים). אנו מחקים את אלה שאנו אוהבים ומעריצים.

כאלה הם למשל קציני צבא שמנסים לתרגם את אפקט ההילה גם לתחום הפוליטי. הדוגמה העכשווית היא כמובן, רב אלוף בני גנץ.

[להרחבה על המושג: 'הטיה קוגניטיבית', לחצו כאן]  [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי על אפקט ההילה של בני גנץ, לחצו כאן]

גם פרסומאים עושים שימוש באפקט ההילה, כשהם מגייסים ידוענים לפרסומות.

[בתמונה: רשות המסים מגייסת ידוען לפרסומת שלה. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש ראוי]

האם זה עובד? לא כל כך... מחקר שנערך ע"י מכון שילוב-Millward Brown מלמד כי באופן כללי, יש פער קטן מאוד בין ביצועי פרסומות, המשלבות ידוענים, לבין פרסומות ללא ידוענים (הכט, 2009). מסתבר שאנו אמנם מחקים התנהגויות של אחרים, אבל באופן סלקטיבי, ולא כחקיין שוטה, בטח לא בתחום הפוליטי! אנשים לא נוטים לשנות את תפיסת עולמם הבסיסית כי כוכב כזה או אחר תומך בתפיסה אחרת...

אחינועם ניני משמאל ואריאל זילבר מימין 'נוגעים באש', ונכווים!

"הדעה הפוליטית של אמן אינה צריכה להיות מעניינת יותר מהדעה הפוליטית של נגר" (יורם טהר לב)

כך קרה למשל לאחינועם ניני, שרתמה את כישרון השירה האדיר שלה ומעמדה ככוכב בינלאומי, לטובת דעותיה הפוליטיות. היא הופיעה ביום הזיכרון - הנחשב אירוע מקודש ממש לרוב אזרחי ישראל - בטקס זיכרון אלטרנטיבי, של יהודים וערבים כאחד. התוצאה הייתה הדרה של ניני והמוסיקה שלה, על ידי חלק מהאזרחים:

כך לדוגמה, בדצמבר 2017 הייתה אחינועם ניני אמורה לשיר שני שירים באירוע קירוב לבבות בין תושבי העיר לוד. אולם, דבר השתתפותה עורר את זעמם של חלק מהתושבים ואלה גרמו לביטול הופעתה:

[למאמר המלא ב- ynet, לחצו כאן]

כך עשה גם זמר אחר, אריאל זילבר, שחבר לצד השני של הקשת הפוליטית, בעת ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005. ניני התעמתה עימו על הרקע הזה, כאשר פרשה בינואר 2016 מאיגוד אומני ישראל (אמי), תוך שהיא מכנה אותו מוסד עלוב, כיוון שהחליט להעניק לזילבר פרס מפעל חיים:

בסרטון: אחינועם ניני מוותרת על פרס אקו"ם כדי לא לחלוק במה אחת עם אריאל זילבר, יו טיוב, 30/1/14:

לאחר שלחצה של ניני נשא פרי - ובעקבות הסערה סביב זכייתו בפרס מפעל חיים מטעם אקו"ם, ולחץ חברי הדירקטוריון ובראשם דליה רבין, הומר הפרס לפרס שונה, על תרומה מוזיקלית - הגיע תורו של זילבר להיות מופתע. הוא תקף את אקו"ם בחריפות רבה, וקבע שצריך לפרק אותו...

אחינועם ניני ואריאל זילבר

[בתמונה: למה הם מופתעים? הצילום של אחינועם ניני הועלה לויקיפדיה ע"י Michael Schilling. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0הצילום של אריאל זילבר הועלה לויקיפדיה ע"י Deror avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

רק שבמדינה משוסעת פוליטית, רק חלק מהזמרים מאמינים, כפי הנראה, בפסיכולוגיה הפוכה. הקהל שלהם לא! מרגע שזמר לוקח צד הוא נחשב לחלק מ'הקבוצה היריבה', וקהלו חש נבגד ונוטש אותו: מזמר של כל העם, הוא הופך זמר של מגזר. זה התחיל בספטמבר 2015, שאז הופתעה ניני לגלות, שתושבי עוטף עזה מתנגדים להופעתה בפסטיבל למען השלום, בגלל דעותיה. זה ממשיך, עכשיו, בלוד!

וזה קורה לא רק אצל זמרים: מורים, מנהלי בתי ספר, שוטרים ומי לא... רק הצלחנו בתחום מסוים, ונדמה לנו שאם קיבלו בתשואות תכונה אחת שלנו, יאהבו גם את כל היתר. זו מלכודת בעייתית שכדאי להישמר ממנה...

תורת הרשתות נגד...

כדאי לכל אלה לזכור עיקרון בסיסי בתורת הרשתות: לבנות עוצמה ברשת החברתית ו/או המקצועית שלהם, ולהפוך למה שמכונה רכזת. זוהי עבודה סיזיפית שהצלחתה אינה מובטחת כלל וכלל. אבל, להקריס רכזת ולאבד הכל - זה יכול להיות עניין של רגע!

לכן, משננים יועצי רשת ללקוחותיהם, המנסים לבנות את עצמם, לתחזק את קשרי הגומלין שיצרת חשוב אפילו יותר מליצור קשרים חדשים.

מי שיכול להתעלם מהחוקים הבסיסיים הללו הם, כמובן, אלה, שעוצמתם מאפשרת להם לשלם את המחיר. עמוס עוז ז"ל הוא בהחלט אחד מאלה!

[להרחבה על המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]  [להרחבה על המושג: 'רשת', לחצו כאן]  [להרחבה על המושג: 'רכזת', לחצו כאן]  [להרחבה על המושג: 'קשר גומלין', לחצו כאן]

[לריכוז המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות עמוס עוז ז"ל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

16 thoughts on “'אפקט ההילה' לא עובד בשני הכיוונים…

  1. Pingback: 'אפקט ההילה' לא עבד לאלונה ברקת - ייצור ידע

  2. Pingback: אלעד רזניק: כשהשמש שוקעת אנשים קטנים עושים צל ענק... - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: תפיסה חברתית - ייצור ידע

  4. במדינה שהכול מתחלק בה לפי עמדות פוליטיות, וכל מי שמביע עמדה פוליטית מנוגדת לזו של השלטון הוא בוגד, לא תעזור שום הילה, אפילו הילה זורחת יותר מאשר זו של זמרת ענקית. ראו את התגובות של הפוליטיקאים מהימין על קצינים בכירים לשעבר שמצטרפים למפלגות מרכז ושמאל.
    ואדם שתומך בתורת כהנא וביגאל עמיר – בכלל לא צריך לבוא בקהל ישראל. הבעיה היא שיש לו תומכים רבים, בעיקר בין אלה שמכנים את השמאל בוגדים.

  5. שרה קונפורטי:
    כבודה במקומה מונח. לדעתי היא זמרת בחסד עליון גילוי נאות היא נכנסה פעם לחנותי ברצון לרכוש מעבודותי והיא נראתה צנועה וענווה. לדעתי היא נהגה בקיצוניות שאיני בטוחה שתהיה טובה עבורה

  6. טובית אנקור:
    הזמרים בסך הכל ניחנו בקול יפה. שישירו . למה הם חושבים שדעתם חשובה או מעניינת ?????
    אם, לכל היותר, יש להם שיר טוב שגם מתאים להשקפתם – שישירו . יצליח, טוב. לא יצליח, גם טוב.

    • קיימת רק בעיה קטנה,מי שאינו מנוי הארץ (כמוני,איני מנוי לאף עיתון) אינו יכול לקרא הכתבה .
      אגב אחינועם ניני עדיין מופיעה בארץ ובעיקר בעולם,לא מזמן היא קיבלה פרס באיטליה על קידום השלום (לא זוכר בדיוק את שם הפרס)

  7. ליאור קונארד:
    איבדה לגמרי את הפרופורציות. באיזה זכות היא שוללת אדם יוצר בכל רמ"ח אבריו כישרון ענק נערץ ומוערך.
    היא ככ רוצה להתאים לאג'נדה של האפיפיור? שתחיה שם.
    ירדה מהפסים לחלוטין.

  8. מיה ויינשטיין:
    כמה מאיתנו זמרים ענקים. אני לא שייכת לקבוצת מערציה ואיני בקיאה במוצא פיה, אבל אולי היא חכמה? אולי היא כישרונית? אולי מתוקף היתה זמרת ('זהו'), היא מובילת דעת קהל יותר מהרבה מאיתנו.. בכל זאת יש לה קבוצה לא מבוטלת של מאזינים ומעריצים בקרב תפוצות העולם. אינני יודעת. אבל, היא לבטח יותר 'מזהו'. אני בטוחה שחשבון הבנק שלה מעיד על כך שהיא יותר מזהו..וגם האפיפיור יעיד על כך שהיא לא זהו.

  9. מוטי קליינמן:
    במילים אחרות: עלה לה הש… לראש. ולאחר קריאת הפוסט שלה מהיום, אפשר להתרשם שזה לגמרי מה שקרה. היא לקחה על עצמה, בדימיונה, שליחות מוסרית קדושה, שאיש מאיתנו, פשוטי העם, לא יוכל להבין, תוך התעלמות מוחלטת מהמקום והזמן שבו היא נמצאת. היא באמת זמרת ענקית, אבל זהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.