פנחס יחזקאלי: מידע – נתונים שקיבלו משמעות בהקשר מסוים

תקציר: מידע (Information) הוא נתונים שקיבלו משמעות על ידי שיוכם להקשר מסוים ושעברו עיבוד על מנת שיהיו שימושיים. כך למשל, ה"מידע" שמעבד המחשב מה"נתונים" המאוחסנים בו, מגלם בתוכו לפחות קשר אחד מסוג מסוים, כמו גורם ותוצאה; או: הטמפרטורה ירדה ל- 15 מעלות ואז החל לרדת גשם. אנו מחזיקים בגישה הגורסת כי ה"ידע" הדרוש לנו שונה לגמרי מ"מידע"...מידע

[מקור התמונה: פייסבוק. שם הצלם אינו ידוע]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מידע (Information) הוא נתונים שקיבלו משמעות על ידי שיוכם להקשר מסוים ושעברו עיבוד על מנת שיהיו שימושיים. כך למשל, ה"מידע" שמעבד המחשב מה"נתונים" המאוחסנים בו, מגלם בתוכו לפחות קשר אחד מסוג מסוים, כמו גורם ותוצאה; או: הטמפרטורה ירדה ל- 15 מעלות ואז החל לרדת גשם. אנו מחזיקים בגישה הגורסת כי ה"ידע" הדרוש לנו שונה לגמרי מ"מידע".

על הקשר שבין מידע ל- ידע , בעיקר ל-ידע סמוי, ראה בדף נפרד: ידע.

עיבוד מידע קיים והפיכתו לידע

ידע הוא תובנה, המתקבלת ממקורות שונים. אחת מהן, המוכרת ביותר, היא בדרך של עיבוד המידע הקיים. כך למשל, אנו אוספים גירויים ממידע כמו תמונה, ציור או ספר והופכים אותו לידע, שיכול לשמש אותנו, למשל, לצורכי קבלת החלטות.

מה בין מידע לידע?

  • מסכת של עובדות הינה מידע;
  • וגזירת משמעויות ומסקנות מתוכה היא ידע.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן] [למאמר: 'ייצור ידע ויצירת ידע ומה שביניהם, לחצו כאן]

הרבה בלגן בהגדרות של מידע וידע

אין זו ההגדרה היחידה למושגים ידע ומידע. בספרות המקצועית ניתן למצוא בה הגדרות אין ספור, חלקן אף סותרות זו את זו. אנו מחזיקים בגישה הגורסת כי הידע הדרוש לנו שונה לגמרי ממידע.

על מנת להמחיש את הבעייתיות של סוגיית ההגדרה - ולהבין מעט מהעומק של המושג ידע - נפתח את ההמשגה במתודולוגיה חריגה, המאפשרת לטעמנו הבנה עמוקה יותר לגבי מדרג ההמשגה העולה מ"נתונים" לידע.

אחת הדוגמאות (מיני רבות) לידע שאיננו מתפתח ממידע, הוא ידע בסיסי, שאיננו נוצר באופן מודע; ועובר אצל בעלי חיים בתורשה, דרך הגנים. דוגמה כזו היא נדידת ציפורים או חרקים. כך למשל, מגדלת "הסולה הדרומית" (Ganet; ראו תמונה למטה) את גוזליה במספר אתרי קינון בניו זילנד. לאחר שהגוזלים לומדים לעוף, הם נפרדים מהוריהם ועפים לחוף מסוים באוסטרליה, הממוקם מאות ק"מ ממקום הולדתם. שם הם גדלים ומתבגרים ואז חוזרים בבוא העת לאתרי הקינון, לגדל דור חדש. דוגמאות דומות קיימות גם אצל דגים ופרפרים. גם חלק מהתגובות האינסטיקטיביות של בני אדם הינן תורשתיות והן ידע המועבר אלינו דרך הגנים.

הספרות המקצועית מלאה, כאמור, סתירות, ואין מנוס מאימוץ אותה המשגה הנראית מתאימה לנו ביותר. על כן, נתמוך בקביעה המקובלת, כי מה שמזוהה בשלב הראשון כ"ידע גלוי" יכול להיחשב בשלב השני לאחר עיבודו, כמידע (רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 178; Kothuri, 2002; Nonaka and Takeuchi, 1995). זאת, למרות הביקורת ש"רידוד של כל ידע, מרגע שבא לידי ביטוי כתוב כזה או אחר כמידע, מערפל את ההבנה ולא מחדד אותה" (גולן, 2008). כך למשל, הנחיות פעולה כיצד לפתור בעיות מסוימות בציוד צבאי מתוחכם, המהוות גיבוש מסודר וכתוב של ידע, מרגע שיעלו על הכתב יהוו עבור משתמשים חדשים מידע.

לשם השוואה, נגדיר מידע כנתונים שקיבלו משמעות על ידי שיוכם להקשר מסוים, ושעברו עיבוד על מנת שיהיו שימושיים. כך למשל, המידע שמעבד המחשב מה"נתונים" המאוחסנים בו, מגלם בתוכו לפחות קשר אחד מסוג מסוים, כמו גורם ותוצאה; או: הטמפרטורה ירדה ל- 15 מעלות ואז החל לרדת גשם.

ניתן להפריד בין "מידע מתועד", כמו למשל: נתונים שכונסו בהקשר מסוים ו"מידע לא מתועד" כמו גירויים הנובעים מקול, מאור ו/או מחום.

[בתמונה: גוזלי "הסולה הדרומית" יודעים לעוף לחוף מסוים באוסטרליה, הממוקם מאות ק"מ ממקום הולדתם? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה