תקציר: אמון במשטרה (Trust) מצד הציבור - ומצד גורמים אחרים בסביבה הארגונית של המשטרה - הוא מצב שבו רוב משמעותי של האזרחים בטוח שהמשטרה מקיימת ותקיים בעתיד שלושה חובות כלפיו: הוגנות באכיפה; שקיפות מקסימלית; ודין וחשבון לציבור, שהוא הבעלים העיקרי של המשטרה (מה שמכונה אחריותיות - Accountability). זהו אחד התנאים החשובים ביותר לתפקוד תקין של משטרה בחברה דמוקרטית; כי האזרח מפקיד חלק מזכויותיו בידי המשטרה ותמורת זאת, היא אמורה לשמור עבורו על סדר החיים התקין.  במקומות בהם קיים אי אמון במשטרה, מתערערים מעמדה והלגיטימציה שלה בקרב הציבור ויכולתה לתפקד מתערערת בהתאמה...

[בתמונה: כרזת מחאה שהופצה בפייסבוק, הקובעת: אל תתנו אמון במשטרה!]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 באוקטובר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב-25 במאי 2020 הוזעקה המשטרה לחנות מכולת בפאודרהורן (Powderhorn), שכונה הנמצאת דרומית למרכז העיר מיניאפוליס שבמינסוטה. בעל המכולת התלונן, שגבר שחור ניסה לשלם בשטר מזויף.

הגבר אותר ברכבו מחוץ למכולת. הוא סרב להיכנס לניידת המשטרה (ע"פ החוק, אסור לשוטרים להכניסו בכוח...). השוטרים הזעיקו תגבורת. בשלב מסוים לחץ אחד השוטרים, דרק שובין, את ברכו על צווארו של ג'ורג' פלויד – אזרח אפרו-אמריקאי – במשך 8 דקות ו-46 שניות כולל בזמן שהיה חסר הכרה ועד שהביא למותו. האירוע התרחש כשרבים מסריטים אותו (ראו תמונה למטה משמאל); ואת פלויד לוחש שאיננו יכול לנשום, עד שמת...

התמונות הופצו ברשתות החברתיות ושודרו בכלי התקשורת ומיד פרצו מהומות, בתחילה במיניאפוליס. אחר כך התפשטו לכל מדינות ארצות הברית ומשם למדינות מערב אחרות.

יחסי הציבור - בוודאי עם השחורים, אבל, גם קבוצות משמעותיות בקרב ציבורים אחרים - והמשטרה במיניאפוליס הגיעו לשפל חסר תקדים. המפגינים המשתוללים דרשו להפסיק לממן את משטרת מיניאפוליס. ראש העיר, ג'ייקוב פריי, יצא אל המפגינים וניסה לפייסם, אבל הביע התנגדות לפיזור המשטרה. בתגובה, הוא סולק מההפגנה בלחץ המפגינים, הושפל ועבר שימינג קשה ברשתות החברתיות.

הלחצים לפרק את המשטרה גברו. בתגובה התכנסה מועצת העיר והחליטה להפסיק את פעילותה של המשטרה העירונית

ההחלטה התקבלה לאחר שראש עיריית מיניאפוליס, הושפל ביום שבת במהלך הפגנה, כאשר הביע את התנגדותו לפירוק המשטרה. בעקבות זאת המפגינים קיללו אותו, הפנו אצבעות משולשות לעברו ודרשו שיעזוב את המקום.

[תמונה זו המתעדת את רצח ג'ורג' פלויד, היא צילום מסך מתוך סרטון שצולם בידי דרנלה פרייז'ר בת ה-17, עוברת אורח שהייתה עדה לרצח של פלויד; והיא מובאת כאן בשימוש הוגן]

איך מפרקים משטרה? שאלה קשה אבל היא נושא למאמר אחר. החשוב לענייננו הוא שכשמשטרה נכנסת לפער רלוונטיות, כשהיא אינה מטמיעה, שבערבו של יום, הציבור - לא המפקדים ולא הדרג הפוליטי - הוא בעל הבית האמתי שלה, היא יכולה לאבד את אמונו של 'בעל הבית', ולמצוא את עצמה בחוץ!

[להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

להבדיל, מהומות הקורונה תמרנו גם הן את המשטרה בישראל למצב קשה. מחקר של האוניברסיטה העברית מלמד על ירידה משמעותית באמון שרוחש הציבור למשטרה (ראו בלינק המצורף)

[להודעת האוניברסיטה העברית על המחקר, לחצו כאן: מחקר האוניברסיטה העברית]

בסוגיית המשמעות של אבדן האמון במשטרה, עוסק מאמר זה.

אמון הציבור במשטרה מהו? המשגה

אמון הוא מצב שבו אני בטוח בכך שנשוא האמון יפעל בעתיד בדרך מסויימת. אמון הוא תנאי בסיסי לאינטראקציה אפקטיבית בין ייצורים חיים, בכל תחום, כיוון שהוא מפחית חסמים במעבר מידע, חומר ואנרגיה; ולהיפך: היעדר אמון מונע אינטראקציה אפקטיבית כזו. אין שיתוף פעולה ללא אמון!

[בתמונה: כרזת מחאה בפייסבוק בעקבות חריגות בלהב 433 בתחילת יוני 2020]

אמון במשטרה (Trust) מצד הציבור - ומצד גורמים אחרים בסביבה הארגונית של המשטרה - הוא מצב שבו רוב משמעותי של האזרחים בטוח שהמשטרה מקיימת ותקיים בעתיד שלושה חובות כלפיו:

• הוגנות באכיפה;
• שקיפות מקסימלית;
• ודין וחשבון לציבור, שהוא הבעלים העיקרי של המשטרה (מה שמכונה אחריותיות - Accountability).

אמון במשטרה (Trust) הוא אחד התנאים החשובים ביותר לתפקוד תקין של משטרה בחברה דמוקרטית; כי האזרח מפקיד חלק מזכויותיו בידי המשטרה ותמורת זאת, היא אמורה לשמור עבורו על סדר החיים התקין.  במקומות בהם קיים אי אמון במשטרה, מתערערים מעמדה והלגיטימציה שלה בקרב הציבור ויכולתה לתפקד מתערערת בהתאמה.

אמון אמתי של הציבור במשטרה בחברה דמוקרטית, מתקיים כאשר מתמלאים שלושה תנאים:

[למאמר: 'אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'לגיטימציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'שקיפות משטרתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אחריותיות משטרתית', לחצו כאן]

ההיבט ההיסטורי

הראשון שעסק בחשיבות אמון הציבור למשטרה היה הלורד רוברט פיל - מייסד משטרה הראשונה במדים בלונדון ב- 1829 - שטען כי משטרה ללא אמון הציבור לא תוכל לתפקד; והגדיר 9 עקרונות, שהן כולן מתודה הדואגת לכך שהמשטרה לא תאבד את אמון הציבור.

לאבד ניתן ברגע... לבנות זה כבר סיפור אחר... כך היה בקלן במערב גרמניה, בפרשת מקרי האונס הרבים בליל הסילבסטר של 2016: בגין מגבלות התקינות הפוליטית, העלימה המשטרה מדיווחיה את אירועי האונס הללו.

אולם, האירוצים עלו ברשת הפייסבוק וכתוצאה מכך התעוררה סערה ציבורית. היום עושה משטרה זו מאמצים רבים להשיב את האמון שאבד...

[למקור התמונה משמאל לחץ כאן]

.

[לסקירת 9 העקרונות של רוברט פיל, לחצו כאן]

[בתמונה: המשטרה-הגרמנית-באירועי-הסילבסטר-2016-בקלן, שבהם איבדה את אמון הציבור... מתוך האתר The Correspondent, שם הצלם אינו מוזכר]

אירוע שסימל את אבדן האמון הציבורי במשטרת ישראל היה האירוע שנזכר כ"משטרה בושה" - מפגין שזעק מול מפקד מחוז ירושלים, באמצע תדרוך עיתונאים שקיים בשטח לאחר הרצח במצעד הגאווה בירושלים, ביולי 2015:

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]

העשרה 

• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…ייצור ידע, 15/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), כרזות אינטרנט התומכות במשטרה.
• פנחס יחזקאלי (2015), מחאת הכרזות והסרטונים נגד המשטרה.
• פנחס יחזקאלי (2015) מחאת כרזות האינטרנט נגד המשטרה בישראל.   
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), לגיטימציה, ייצור ידע, 5/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), שיטור בהסכמה – 9 העקרונות של רוברט פיל, ייצור ידע, 27/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), שקיפות משטרתית – אור השמש מנקה…, ייצור ידע, 11/6/18.
• יגאל חדד (2019), ביטחון אישי ואמון במשטרה בחברה הערבית, ייצור ידע, 13/7/19.
• שפורר שרון, שטרקמן רותם, קובוביץ יניב (2014), 10 סיבות לכך שהמפכ"ל היה צריך ללכת הביתה מזמן, דה מרקר, 20/6/14
• גיא לרר (2015), דפנה התייאשה מהמשטרה - ומחפשת בפייסבוק מידע על הפורצים שהפכו לה את הבית, נענע 10, 1/10/15.
• מענית חן (2015), סקר: שפל באמון הציבור במערכת המשפט, בכנסת ובמשטרה, גלובס, 26/10/15.
• • France 24 (2016), Cologne police record 22 cases of sexual assault at carnival, 5/2/16.