פנחס יחזקאלי: פער רלוונטיות – כשל בקריאת המציאות המשתנה

yehezkeally@gmail.com / 21 ביולי 2014

תקציר: פער רלוונטיות (Relevance Gap או Relevancy Gap) הוא הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים אדם / ארגון בעיני רוחם, למציאות בפועל. פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. פער רלוונטיות מאפיין ארגונים בקיפאון (בסטגנציה). הוא נוצר בארגון כאשר תהליכי קבלת ההחלטות שלו שבויים בידי אוליגרכיה ארגונית, שמנצלת את שליטתה לצבירת עוצמה ולביסוסה; כמו למשל, ביורוקרטיות במצב התנוונות; 'עמותות שבויות'; וכדומה. אחד הסימפטומים של פער רלוונטיות הוא היווצרות 'מפעלי זבל' בחלקים שונים של הארגון...

[בתמונה: לגשר על פער הרלוונטיות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Maryam62 לאתר Pixabay]

פער רלוונטיות (Relevance Gap אוRelevancy Gap) הוא הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים אדם / ארגון בעיני רוחם, למציאות בפועל. פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. פער רלוונטיות מאפיין ארגונים בקיפאון (בסטגנציה).

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 3 בנובמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

פער רלוונטיות (Relevance Gap או Relevancy Gap) הוא הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים אדם / ארגון בעיני רוחם, למציאות בפועל. פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה.

פער רלוונטיות מאפיין ארגונים בקיפאון (בסטגנציה). הוא נוצר בארגון כאשר תהליכי קבלת ההחלטות שלו שבויים בידי אוליגרכיה ארגונית, שמנצלת את שליטתה לצבירת עוצמה ולביסוסה; כמו למשל, ביורוקרטיות במצב התנוונות; 'עמותות שבויות'; וכדומה.

אחד הסימפטומים של פער רלוונטיות הוא היווצרות 'מפעלי זבל' בחלקים שונים של הארגון. זהו כינוי למכלול פעולות הסרק המבוזבזות של ארגון, שאינן מייצרות ערך: כשלים ונפל בפס הייצור; בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, ובמאמצים פקידותיים וניהוליים. ארגונים בריאים נאבקים בתופעה הזו של 'מפעל הזבל' עד חרמה. על כן, 'הר זבל' גדול במיוחד מאפיין ארגונים שמצבם בעייתי. למשל, כאלה הסובלים הארגון שורף אנטרופיה רבה על פעולות סרק ומכלה את משאביו.

[להרחבת המושג, קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עמותה שבויה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא מפעל הזבל של ארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: לגשר על פער הרלוונטיות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי MaxAce לאתר Pixabay]

פער רלוונטיות היא מחלה כרונית לנוטה להתפשט בקרב בכירים בארגונים בעלי ביורוקרטיה מפותחת, הסובלים ממה שמכונה מצב מנטלי של קיפאון. על כן, ארגונים צבאיים למשל מועדים ללקות בה.

האוליגרכיה הארגונית - בדרך כלל ביורוקרטיה מוגדלת ומנוונת, המובילה את הארגון תוך שהיא דואגת, בראש ובראשונה, לאינטרסים שלה - מאבדת קשר עם המציאות ואת היכולת להבחין בפער שנפתח בין תפיסת המציאות בפועל למציאות הנתפסת על ידה.

כך נוצר היסט (Drift), קרי, שינוי זוחל בתפיסת המציאות, בין המציאות בפועל לזו הנתפסת על ידי קברניטי הארגון. הארגון מפתח נקודות עיוורון (blind spots)' משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הארגונית, שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומo או שהיא מדחיקה את משמעותo באופן מתמשך כך, שלא יאיים על הסדר הקיים. השינוי הזה הוא המוביל לאורך זמן לפער רלוונטיות עמוק בתפקוד הארגון.

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'נקודת עיוורון', לחצו כאן]

[תרשים: מהו פער רלוונטיות... הכרזה: ייצור ידע]

פער הרלוונטיות הוא הביטוי המרכזי של ההיסט, שהולך ונוצר בין הארגון לסביבה המשתנה המוביל להידרדרות ממצב של רלוונטיות ועד חוסר רלוונטיות. אחד הממדים המרכזיים שפער הרלוונטיות מתגלה בהם הוא בפער בין המוצהר בארגון לבין מה שמתרחש בו בפועל.

[המחשה לפער רלוונטיות: בזמן שביתו של הרב עובדיה יוסף בונה מפעל חיים על הקניית השכלה גבוהה לנשים חרדיות ומסורתיות, הנהגת ש"ס הולכת ומתנתקת מן המציאות...]

פער רלוונטיות בטבע...

בטבע, בעלי חיים וצמחים נתקלים בפער הרלוונטיות, כאשר הסביבה שבה הם חיים משתנה, והם אינם ערוכים לכך. כך למשל, עליה, או ירידה של מספר מעלות בטמפרטורה עלולות להיות קריטיות לשרידותם של מינים מסוימים. הם זקוקים לידע, שיקנה להם יתר עמידות בטמפרטורות החדשות. הידע הזה בא לידי ביטוי בשינויים אבולוציוניים אקראיים, שחלים כל העת בהעתקת הדנ"א מדור לדור. שינויים אלה עומדים לאחר מכן למבחן המציאות. אלה שמצליחים לשרוד שורדים, ובאופן כזה, מתקיים מנגנון של שדרוג מתמיד לשמירת השרידות והתפקוד.

אולם, מה קורה כאשר הדינאמיות של האירועים מואצת, והתנאים הופכים מורכבים יותר? מנגנון ההשתנות של האבולוציה הינו, לעיתים, איטי מידי. התוצאה היא שפחות ופחות מצליחים לשרוד. כך לדוגמה, כשליש ממיני עופות הים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, לאחר שתחום המחייה שלהם הצטמצם ומספרם נמצא בירידה מתמדת כך קורה גם בעולם הארגוני. ארגונים הופכים ללא רלוונטיים ונעלמים. דו"ח של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל משנת 2006 קובע כי רק 47% מהעסקים שורדים בישראל בחמש השנים הראשונות לפעילותם. עסקים קטנים שורדים פחות – רק 30% בחמש השנים הראשונות לפעילותם (יחזקאלי ורזי, 2013, ע' 34)

ובארגונים...

פער רלוונטיות זה עלול להביא להפתעה בסיסית, משמע, כל עולם המושגים והנחות היסוד של הארגון וקברניטיו קורס ברגע אחד, באופן בלתי-צפוי. נחשפת בפניו, באופן פתאומי, מציאות שאותה לא הכיר, שאותה לא העלה על דעתו ושהוא לא יכול היה להתכונן אליה, (לניר, 1983).

כך, שוגים אנשי הארגון בהבנת המציאות הדינאמית והמשתנה. לקברניט המערכת נדמה שהוא נוהג את ארגונו על דרך המלך (בתרשים שלמטה, משמאל), אולם זוהי מציאות נתפסת, השונה מאוד מהמציאות בפועל. רק כשמתעוררת בעיה קשה, נוכח הארגון בפער שנפער בינו לבין המציאות...

כמעט ובלתי אפשרי להימנע מפער הרלוונטיות, אולם, ניתן להקטין אותו, ככל שניתן, בראש ובראשונה על ידי מודעות לתופעה ולמאפייניה. ובנוסף, חייב הבכיר להחזיק לידו אנשים עצמאים, בעלי כיווני ראיה שונים משלו, שנאמנותם אליו לא תהיה לאמץ את ראיית עולמו, אלא בכך שיתאמצו לחפש מה לא מסתדר בפנטזמה שלו.