כוח משימה בין משרדי הוא הפתרון החלקי שנמצא לבעיית היעדר המשילות, בשל 'הסתיידות' המנגנונים הביורוקרטיים השלטוניים בישראל. הוא כולל, בין היתר: קביעת יעד לאומי ארוך טווח בהחלטת ממשלה; מיסוד שולחן עגול, על בסיס יום יומי, של נציגי המשרדים והגופים השונים, של שיתוף במידע ותכנון מערכתי; ואכיפה משותפת בשטח, על בסיס היתרון היחסי של כל גוף. עד כה מוסדו שלושה כוחות משימה בתחומים של מאבק בפשיעה המאורגנת; מאבק בהשתלטות לא חוקית על קרקעות מדינה; ומאבק בהסתה המובילה לטרור. מודל זה איננו פתרון כולל לתופעות של 'שלטון הביורוקרטיה' והקיפאון שמשתק את משרדי הממשלה, אולם הוא מאפשר החזרה של משילות אפקטיבית לתופעות אקוטיות, ודרך כך לשמר מידה מסויימת של אמון ציבורי במערכת השלטונית
המאמר בוחן את ביקורתו של האלוף נועם תיבון על ראש הצוות שלו לשעבר בסיירת מטכ"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא זה שלימד אותנו את ערכי היחידה - כתב תיבון - לצערי, הערכים האלה לא קיבלו עד היום ביטוי בקריירה הפוליטית והמדינית שלו." ביקורתו של תיבון מתמקדת בשלושה נושאים אקוטיים בניהול בכיר: שיתוף הפעולה, המצוינות ונטילת הסיכונים. המאמר בוחן את הסוגיות הללו אחת לאחת, תוך הצבעה על הפער בין הדרג הטקטי לדרג הבכיר ביחס אליהן.
מה קורה כשעובד אפקטיבי מאוד אך אנוכי ואגוצנטרי נכנס למחלקה ה"משחקת משחק קבוצתי"?
את התופעה הזו אנו מכנים 'תופעת ביינום', על שם ויליאם (ויל) ביינום (Bynum), רכז קבוצת הכדור-סל של מכבי תל אביב בעונות 2006 ו- 2007. ביינום, שחקן מוכשר - אבל זאב בודד - היה תמיד במרכז הזרקורים, "גונב את ההצגה" מחבריו במבצעים ייחודיים. הוא הצטיין, אבל הקבוצה איבדה את יכולתה הקבוצתית. היעדר שיתוף הפעולה פגע בה באופן משמעותי. תפוקות הקבוצה נפלו מסך יכולות שחקניה...
[התמונה: צילום מסך מתוך אתר מאקו, ללא ציון שם צלם. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הולם] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר…
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] שיא חדש של נֶפּוֹטִיזְם, כינה העיתון דה מרקר את ניסיונו של חבר הכנסת החדש, אכרם חסון ממפלגת כולנו, למנות את בנו לעוזר הפרלמנטרי שלו (חסון נכנס עתה לכנסת בעקבות התפטרותו של השר משה כחלון ומימוש החוק הנורבגי, כדי לאפשר לחבר הבא ברשימה להיכנס לכנסת). ובאמת, עד מהרה יצאה דוברות הכנסת בהכרזה, כי העסקת קרוב משפחה בתפקיד…
במהלך שירותי במשטרה נתקלתי מעט מאוד בכתיבה מקצועית על איך עושים נכון דברים, מה שמכונה בשפת הניהול בלעז - Best Practice. אבטחת היללולת רבי שמעון בר יוחאי במירון ב- 2015 הייתה מוצלחת וייחודית. על כן ביקשתי מניצב משנה אילן מור, ראש הזרוע המבצעית של אגף התנועה, שיתאר את אבטחת האירוע מנקודת מבטו. התוצאה לפניכם, כמות שהיא...
[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * *…
הגורם המשפיע העיקרי על יחס התלמיד לבית הספר ונכונותו ללמוד במסגרתו, הם החברים בני גילו, אפילו יותר מהוריו. האם אנו קוראים נכונה את שמתרחש בתוך קבוצות נוער אלה בתוך בתי הספר? מצב של היעדר חברים מהווה נורית אזהרה לגבי נער, שעלול לסכן את עצמו וגם אחרים. איתור הילדים הללו והעצמתם מבעוד מועד מקטינים מסוכנות ומשפרים את הישגיהם בלימודים. עד כמה אנו מצליחים באיתורם מבעוד מועד?
[תמונת אלי ישי נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי SeeFood. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; תמונת אריה דרעי נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי Zaher333. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] בדצמבר 2014…
אחד הכלים המעניינים בניהול, שארגונים משתמשים בו אך מעט (וגם אז, בדרך כלל באופן שגוי) הוא הרוטציה. לפני שנים רבות, בשנת 1997, כתבנו, דר אורית שלו ואנוכי מאמר, בשם: הרוטציה בארגון - יתרון או מכשלה ניהולית?, שבחן אם כדאי למשטרת ישראל לאמץ אותו ככלי לטיפול בבעיות שונות. דומני שראוי לקברניטי המשטרה לשקול את השימוש בכלי כרעיון מחולל לשיפור שתיים מהרעות החולות המקשות על המשטרה: התרבות הארגונית מחד גיסא; והצורך הדחוף ברפורמה בשיטות העבודה של מערך הסיור מאידך גיסא.
