שניים מהאישים המשמעותיים ביותר בזירה המדינית של ישראל המודרנית - שמעון פרס ובנימין נתניהו - הקיפו עצמם באנשים מבריקים, חדורי תחושת שליחות לאומית. אך בעוד אנשי פרס - 'צברים' בני הארץ - הולידו את הסכמי אוסלו שהובילו לכאוס ביטחוני, העולים החדשים של נתניהו - שנושאים עמם מטען תרבותי זר וגלותי - הביאו לישראל דיפלומטיה שונה, רלוונטית יותר. אבל, האם יש בכך לפתור את בעיותיה המדיניות? את הבידוד שאליו נקלעה ואת אשמת ה'קולוניאליזם'?

'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות - או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית - מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

בסרטו של שמעון ריקלין על ההתנתקות, "תמיד אשמים", בחלק הרביעי, השווה אפי איתם את תהליך חילופי האליטות היום, לזה שהתרחש במעבר מלכות ישראל מבית שאול לבית דוד. הנה סיפור המריבה בין שאול לדוד בהקשר זה של חילופי אליטות.

תהליך של חילופי אליטות הוא תהליך, שבו קבוצה חברתית או פוליטית - שהחזיקה בעמדות כוח והשפעה - מאבדת את מעמדה, לטובת קבוצה חדשה, מתחרה, שנוטלת ממנה את עמדות המפתח הללו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת חילופי האליטות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

תקציר: מערכות מורכבות הן דינאמיות, ונתונות למאבקי עוצמה ולמהפכי כוח. תהליך של חילופי אליטות הוא תוצאה של מהפך כוחות כזה. זהו תהליך מורכב ורב-גוני, שיכול ללבוש צורות שונות בהתאם להקשר ההיסטורי והחברתי. במהלכו, קבוצה חברתית או פוליטית – שהחזיקה בעמדות כוח והשפעה – מאבדת את מעמדה, לטובת קבוצה חדשה, מתחרה, שנוטלת ממנה את עמדות המפתח…

'אליטת ההון' הישראלית חשה היום תחושה קרובה ומאיימת, שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות כבר נושפות בעורפה, ומאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית והפריפריאליים - 'בבונים' ואחרים). הסימפטומים הבולטים ביותר לכך הם הקצנת השימוש במערכת האכיפה ובבתי המשפט לצרכים פוליטיים, כמו גם החרפת הטונים בהתבטאויות בכירי המחאה.

במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.

הביטוי "גנבתם לנו את המדינה!" אופייני לעידן של חילופי אליטות, ומשמש כמראה לחברה מפולגת הנאבקת על זהותה. הוא מייצג קונפליקט עמוק בין קבוצות חברתיות שונות על אופי המדינה, ערכיה וכיוונה העתידי, כמו גם הבנה של האליטה שהיא הולכת ומאבדת את מאחזיה. סוציולוגים ומדעני חברה יכולים ללמוד רבות מהשימוש בביטוי זה על הדרך שבה קבוצות מתמודדות עם שינוי, תחושת אובדן וחיפוש משמעות במציאות משתנה.