אחת הטכניקות האפקטיביות; בעולם המדיה, הפרסום והשיווק היא לשבש מושגים ש'מפריעים' לך, בדרך של הקניית משמעות שונה, שלילית. כך למשל, בתגובה לפיצוץ תפילות יום הכיפורים 2023, בכיכר דיזנגוף, ע"י אנשי המחאה, הצביעו ראש עריית תל אביב רון חולדאי, ויאיר לפיד, יחד, על אשמת "גורמי קיצון דתיים ומשיחיים"... מדוע? כי אין ציונות בלי משיחיות.
שתי מגמות יסוד אחראיות לדיכוי ההתיישבות היהודית במדינת ישראל; והמגמה השנייה נטועה במגמות פוסט ציוניות שהשתרשו במנהל הציבורי הישראלי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מות ההתיישבות היהודית בא"י, על השלכותיה ועל הסיכוי לתחייתה המחודשת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בכרזה: גזענות בשלושת המקרים הללו מחייבת שלוש תנאים שאחד מתבסס על השני ואין גזענות אם שלושתם לא מתקיימים:
- השני: הנחת יסוד המבוססת על טיעונים 'מדעיים' (כלומר, הם כאילו מדעיים!) שבעל תכונה ביולוגית X, עולה בערכו העקרוני (לא ביכולותיו, אלא בערכו כאדם!) על בעל התכונה הביולוגית השונה.
- השלישי: מסקנה מעשית שעל מנת ליצור עולם טוב יותר יש לכל הפחות לדכא את ה'נחות'; ובמקרה הקיצוני יותר, להרחיקו מהחברה ואפילו להשמידו.
נס לא יקרה לנו, ובין אם נמצא או לא נמצא פך אחד של שמן שיספיק לשמונה ימים, תמיד יגיע היום התשיעי, ואחריו העשירי, ואחריו זה שאחריו... ובכל יום חייב אדם לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, ואם אין לו שיר חדש הוא יכול לחזור לשיר של אהרון זאב ולהמשיך לעלות בהר ולרדת בעמק, לחפש מעיינות אורות גנוזים ולחצוב בסלע, כדי שיהיה עוד אור.
"עם ישראל בשביל מה אתה חי?" שאל א"ב יהושע, והוסיף: "לא ההישרדות היא מעלה, אלא כיצד היא נעשית, מה תוכנה, מה ערכיה ובעיקר מה מחירה." למפלגות הפועלים החלוציות היה בשאלות אלה סיפור יהודי גדול. לשמאל הישראלי של המאה ה-21, אין כיום סיפור יהודי משכנע...
במצב מופרך - שבו לעם אחד מותר לעשות הכל בקרקע; והחוקים והרגולציה חלים רק על העם האחר - אם היה לנו נוער גבעות גם בנגב, מצב אדמות המדינה שם היה טוב הרבה יותר!
אימוץ סוחף של הגיון כלכלת שוק חופשי, לא עולה בקנה אחד עם צורכי גאולת ישראל. בניסן תשי"א במועצת מפא"י סיים בן גוריון את נאומו במילים: "העם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או המשיח..." (דוד בן גוריון, חזון ודרך, כרך שלישי, עמ' 135, כותרת הנאום: "דרכנו במדינה")...
מפתיע, אותנו לפחות, שעדיין יש בעולם אנשים ואף מדינות, המאמינים שהיהודים פלשו לארץ לא להם, וגירשו את הפלסטינאים, ילדי ואדוני הארץ האוטנטיים מאז תקופת הכנענים; וכי היהודים המציאו את הסיפור על בית המקדש וכול השאר, כדי להצדיק את שאיפתם הקולוניאליסטית להשתלט על האזור, תוך כי ביצוע טבח עם, "ניקוי אתני" בסגנון, שאפילו השואה הנאצית מחווירה לעומתם...
הקבוצה היהודית עליה הושתתה מדינת ישראל, במהלך 72 שנים, אמנם בנתה מדינה. אני תוהה האם איבדנו את היכולת לפתור את שאלות היסוד המהותיות הקיימות במדינת ישראל? את כל אלה אני משאיר כשאלות לכולנו...
כאחד הנביאים, בטקס באוניברסיטה העברית, מיצה הסופר מאיר שלו את ההזדמנות לנאום תוכחה על מצבה של ירושלים: "עיר שמחלקת תוארי קדושים לשם כבוד, סיקריקים לשם כבוד, מהרסים ומחריבים לשם כבוד... עיר של עמודי האש והענן, של התשוקה למנהיגים מחוללי נסים"... מן המקום בו עמד מאיר שלו בנאומו, באורח בו בחר לפרש את ציווי הבחירה בחיים, ספק אם היה קם המפעל הציוני!
