אבי הראל: היתכנותה של עקדת יצחק על פי פרנץ קפקא

עקדת יצחק נחשבת למעשה אמונתי מכונן בשלוש הדתות המונותאיסטיות. פרשני המקרא הרבו לפרשה, וניתן למצוא עליה אין ספור פרשנויות, שלעתים האחת סותרת את רעותה. הפרשנות של קפקא לסיפור העקדה, מסתמכת על הפילוסופיה של קאנט, ובעטיה קפקא מגיע למסקנה כי העקדה אינה עקדה, ואם היא הייתה אכן מתרחשת, על פי פשט פסוקי המקרא, הרי שאברהם היה נכנס לעולם הנצח...

אבי הראל: אברהם, שרה, בודהא והחתול של לואיס קרול

המקרא אינו מתאר בדרך של שגרה מצבי רוח של צחוק. אולם בפרשת לך לך ובפרשת וירא בספר בראשית המקרא חורג ממנהגו ומתאר פעמיים ובפירוט רב את צחוקו של אברהם וצחוקה של שרה. אין זו חזרה סתמית. יש כאן בידול עמוק בין צחוקו של אברהם הנובע מתוך שמחה לבין צחוקה של שרה, הנובע ככול הנראה מלגלוג. הצחוק הזה מזכיר שני סוגי צחוק נוספים ומוכרים, המאוחדים לרעיון אחד. הצחוק של החתול ללא פנים וגוף בספר עליסה בארץ הפלאות, וצחוקו הדק של בודהא...

אבי הראל: סרן קירקגור ושיר הלל לאברהם במעשה עקדת יצחק

משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם - בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה - עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.

אבי הראל: על מוסר, מראה נבואה ואמונה בעקידת יצחק

הברכות בהן זוכים אברהם וצאצאיו בסיפור העקדה, עומדות בניגוד בולט לחורבן שבסוף סיפור סדום ועמורה - ואם במכוון ואם לא - מבהירות, מי מבין שני הערכים - הצייתנות או המחאה - נעלה יותר בעיניו של אלוהים...

גרשון הכהן: הר הבית – בנקודת המפגש בין שמיים לארץ

מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.