לאחר שסיימו את ארוחתם, שאלו את אברהם היכן שרה? ואברהם ענה להם שהיא באהל. כעת הבטיחו המלאכים (האורחים) לאברהם שבעוד שנה ייולד להם בן. שרה צותתה להם וצחקה בליבה, כיצד יתכן שהיא בת 90 שנה ולבעלה אברהם שהינו בן 100 יהיה ילד. "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" הקב"ה פונה לאברהם ושואל אותו מדוע צחקה שרה? ומודיע לו שבדיוק בעוד שנה יהיה להם בן. שרה הכחישה שצחקה היות ופחדה להודות בכך "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה".
בפרשת וירא, ממשיך המספר המקראי את הסיפור על לוט, ואת העובדה, שהוא בן אדם חסר ישע, התלוי דרך קבע בעזרה מבחוץ, ולולא עזרתו של אברהם הוא היה כלה מהעולם. כך היה במלחמת המלכים וגם במהפכת סדום ועמורה. במקרה הראשון אברהם משחרר את לוט מהשבי, ובמקרה השני, האל לא הופך את סדום עד שלוט מגיע למקום מבטחים...
סיפור ביקורם של המלאכים אצל אברהם ושרה, והבשורה כי ייוולד להם בן ממשיך, אינה ז'אנר יחידאי למקרא, והוא דפוס ידוע בספרות של עמי המזרח הקדום. הסיפור המקביל הן בנושאו והן בפרטיו הוא עלילת אקהת מאוגרית, שביסודה עומד האדם הצדיק והערירי המבקש בן ממשיך.
ביאת המלאכים ובשורתם לשרה על ההולדת בנם, הפיכת סדום, לוט ובנותיו, גירוש הגר, ניסיון אברהם בעקדת יצחק... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת וירא. קריאה נעימה!
אברהם לא עמד במבחן! הוא לא התנגד לציוויי האלוהי מיד כשניתן לו אלא רק לאחר שמלאך האלוהים עזר לו. אילו גילה התנגדות מלכתחילה, היה עומד במבחן. מהרגע שאברהם החל ללכת, בבוקר, בדרכו לשחוט את בנו על המזבח, אלוהים לא דיבר אליו עוד. נראה שאפילו אלוהים התאכזב מאבי יצחק וישמעאל...
פרשת תולדות חותמת את מחזור הסיפורים במקרא אודות אברהם, אבי האומה הישראלית, ואחת הדמויות המרתקות בתנ"ך. ריכזנו פה עבורכם את כל המאמרים העוסקים באברהם באתרנו, והם מובאים לפי הכותבים השונים, לפי סדר הא"ב. קריאה נעימה!
עקדת יצחק נחשבת למעשה אמונתי מכונן בשלוש הדתות המונותאיסטיות. פרשני המקרא הרבו לפרשה, וניתן למצוא עליה אין ספור פרשנויות, שלעתים האחת סותרת את רעותה. הפרשנות של קפקא לסיפור העקדה, מסתמכת על הפילוסופיה של קאנט, ובעטיה קפקא מגיע למסקנה כי העקדה אינה עקדה, ואם היא הייתה אכן מתרחשת, על פי פשט פסוקי המקרא, הרי שאברהם היה נכנס לעולם הנצח...
המקרא אינו מתאר בדרך של שגרה מצבי רוח של צחוק. אולם בפרשת לך לך ובפרשת וירא בספר בראשית המקרא חורג ממנהגו ומתאר פעמיים ובפירוט רב את צחוקו של אברהם וצחוקה של שרה. אין זו חזרה סתמית. יש כאן בידול עמוק בין צחוקו של אברהם הנובע מתוך שמחה לבין צחוקה של שרה, הנובע ככול הנראה מלגלוג. הצחוק הזה מזכיר שני סוגי צחוק נוספים ומוכרים, המאוחדים לרעיון אחד. הצחוק של החתול ללא פנים וגוף בספר עליסה בארץ הפלאות, וצחוקו הדק של בודהא...
משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם - בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה - עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.