המבנה הארגוני - כמו תהליכי העבודה שלו - מיועדים לאפשר לארגון להשיג את יעדיו. קיימות שתי גישות קוטביות בעיצוב ארגונים: האחת גורסת שקיימים עקרונות אוניברסליים לעיצובם של ארגונים; ואילו האחרת רואה בארגון ישות ייחודית, שאמורה להיבנות בהתאם למטרותיו ולסביבה שבה הוא מתפקד...
המאמר ממחיש, עד כמה התרשים הארגוני שטחי, ואינו משקף את כמות קשרי העבודה שבהם משתמשים העובדים להשגת מטרותיהם. התרשים ה'רגיל' משקף דברים כמו: תרשים זרימת המידע הפורמלית; דרך הערכת הביצועים; צינורות הדיווח הארגוניים; וכדומה. אולם, כאשר עוסקים בתהליכי עבודה; בתקשורת ארגונית - משמע מי מקושר למי כדי שהעבודה תתבצע - ובשאלות כמו, מי עושה מה להשגת מטרות הארגון; ועם מי, אין מנוס מפניה לרשת הארגון.
המאמר מתאר מודל של ניהול ישיר ודואלי של מחלקה בארגון, על ידי ראש המחלקה והמנכ"ל גם יחד. שני מנהלים מתואמים ופועלים בהרמוניה ובפתיחות ניהולית. שניהם מצויים בקרבת הפעילות בשטח, אך רואים אותה ואת העובדים מזווית ראיה ומיכולת פעולה שונה. באופן כזה הם משיגים היזון חוזר שהופך אותם גמישים יותר לשינויים מבחוץ; הם מגדילים את מגוון יכולות הפעולה שלהם ומפיקים יותר מאנשי השטח...
[מתוך האתר Le journal qui Karrtonne; שם האמן אינו מוזכר] אג'יליות אסטרטגית (Strategic Agility) היא אחד המושגים ה'חמים' בתורת הניהול בשנה האחרונה. היא מוגדרת כ"יכולתו של ארגון לנצל באופן מתמשך את ההזדמנויות הנוצרות עקב השינויים והשיבושים בשוק, על ידי קיום היכולת הפנימית לצפות ולהגיב במהירות למתרחש באותם שווקים, על מנת להשיג יתרון תחרותי (Adler, 2012). כדי שיוכל לעשות זאת, עליו…
