בתחילת הפרשה מתואר מפקד כללי של בני ישראל שנערך בשנה השניה לשהותם במדבר (בדרכם לארץ ישראל). במילים האחרות ה' מצווה את משה ואהרן להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מנת שייבצעו מפקד אוכלוסין...

ספר במדבר, הספר הרביעי בחמשת חומשי תורה, נקרא גם בשם חומש הפקודים, בשל המפקדים המתוארים בו. ספר זה הוא ספרם של הלוויים, שהם הדומיננטיים בו על פני הכוהנים. אלה האחרונים מופיעים תדיר בספר ויקרא, מול אי הופעתם של הלוויים כלל בספר זה. הלויים מופרדים מהעם בעת עריכת המפקד הכללי, ונמנים בנפרד...

שמו של ספר במדבר על פי חז"ל היה חומש הפקודים, בגלל המפקדים שנכתבו בו. אולם, על פי המסורת, כל חומש קיבל את שמו על פי המילה הראשונה בו, ולכן ספר במדבר  נקרא בעבר ספר וידבר. מתברר כי שמות החומשים בתרגומי התורה ליוונית ולשפות הודו -אירופיות השונות מעידים על קיומם של שמות עבריים קדומים, אשר נדחו במשך הזמן מפני הנוהג לכנות את הספרים על פי מילת פתיחתם...

מפקד האוכלוסין בתחילת ספר במדבר אינו הראשון ולא האחרון במקרא. לכאורה המספרים שנקובים בו נראים מוגזמים, אולם אם נפרש נכון את המונח 'אלף' - לא רק כמספר אלא כמייצג של בית אב - הרי שמספר בני ישראל הופך להיות ראלי לחלוטין. בנוסף, המפקד מלמד אותנו את פירוש המונחים עדה, נשיא, מטה ואלף, הן כמונחים המייצגים שלטון ומרות והן את המבנה החברתי של בני ישראל באותה תקופה...

פרשת בְּמִדְבַּר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. היא מתחילה בראש הספר (במדבר, א', א') ומסתיימת בפרק ד', פסוק כ'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת במדבר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

מעניין איך השבט, שיצא מבנו השלישי של יעקב, לוי - שהיה ממובילי השחיטה של תושבי שכם (שמירת כבוד המשפחה במקרה של אחותם דינה), שהיה השבט אותו קרא משה אליו עם היוודע חטא העגל ואנשיו הלכו, במצוות משה, והרגו (שלא נאמר רצחו) 3,000 מבני עם ישראל - הוא השבט שמקבל פטור מהשירות הצבאי. הוא מקבל משימה מיוחדת של שמירה וטיפול באוהל מועד...

ההפטרה של פרשת במדבר, פרק ב' בספר הושע, מספרת על מערכת זוגית לא מוצלחת. הבית המשותף עומד להתמוטט בין הרצון של הבעל לשלוט לבין התנהלות לא ראויה של רעייתו. הפתרון הזוגי למצב המתואר על פי הנביא הושע הוא לצאת מהבית אל המדבר. ההליכה הזו מייצבת את הקשר בין השניים והם בונים אותו מחדש מן המסד לטפחות. המשל הוא הקשר בין האל לעם ישראל. הקשר הבעייתי מתחדש ביציאה למרחב חדש ומתואר כחגיגת אירוסין, כמשל לברית המחודשת בין העם לאלוהיו...

מצוות פרה אדומה, שהעמידה קושי פרשני שטרם בא על מכונו, הביאה אותנו לדיון אודות טעמי המצוות לדעתו של הרמב"ם. למרות שאין הוא נותן טעם ייחודי במצוות פרה אדומה, הרי שניתן לומר לפי קווי המחשבה שהובאו לעיל, שכול מצווה שטעמה נעלם מעינינו - או שהרמב"ם עצמו לא פירשה - הרי תכליתה להרחיק את האמונה האלילית מעם ישראל.

בפרשת חוקת בספר במדבר, מגיע חוסר המים לעם לממדים של כאוס כמעט מוחלט. מעמדו של משה כמנהיג העם נפגע ללא תקנה, וזו העילה להחלפתו לקראת המשברים הבאים, בכניסה לארץ כנען.

מדוע בני קהת הלווים, או אנשים מן השורה צריכים לשלם בחייהם כאשר הם מביטים על ארון הברית או על מראה השכינה? האין זו הקרבה הרצויה בין האדם לאלוהיו? ראיית ארון הברית יחד עם איסורים נוספים, הוא ביטוי למגמה של שמירת מרחק מהקודש, אלא אם כן יש היתר מיוחד לכך. זוהי החשיבות של פרופורציה דתית ושמירת החיים. אלו הם הערכים העליונים השזורים בכל המקרא כולו.