המאבק לצמצום האלימות נגד נשים במשפחה זכה להצלחה יחסית במגזר היהודי. אבל, דומה שכל הפעולות שנעשות בו 'אינן עובדות' כשמדובר במגזר הערבי. מדוע? בתרבות המזרח, כבוד הוא עניין של חיים ומוות. יתרה מכך: הערבי לא יכבד את מי שאיננו מכבד את עצמו... היפוכו של הכבוד הוא הקלון (אלעאר). מכיוון שאין כבוד למשפחה ערבית שאינה שומרת על כבודה, היא אינה יכולה לתפקד בסביבתה כאשר אות של קלון דבוק עליה. על כן, היא תעשה כל דבר למחוק את החרפה. לכן, אין עונש שיכול להרתיע אדם "הגואל את כבוד משפחתו" וגם מוות של אדם אהוב עדיף בהרבה על היכולת לחיות עם הקלון. לחשיבותו של הכבוד באזורנו יש השלכות רבות משמעות גם על יחסי ישראל-ערב...
'חיזור אלים' הינה תופעת חיזור, הכרוכה במעשה ו/או איום למעשה אשר פוגע מבחינה פיזית ו/או מילולית באדם אחר. אחת הקרבנות המפורסמים של תופעה זו הינה ענת אלימלך ז"ל, שנרצחה על ידי חברה, דוד אפוטה, לפני שהתאבד, על רקע פרידתה ממנו...
[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] אחת ההצעות להתמודד עם תופעת תלונות השווא של נשים נגד בעליהן על אלימות, הייתה הצעתו של גיל רונן (בתמונה משמאל), פובליציסט ומייסד עמותת ה"פמיליסטים", הפועלת לחיזוק מוסד המשפחה, לבטל את הנחיה מס' 2.5 של הפרקליטות (פרקליטות המדינה, 1993), שבסעיפים 7-5 מורה שלא לנהל הליכים פליליים נגד חשוד בעדות…
תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) היא שימוש בעורמה (crafty), בתחבולה ובמניפולציה manipulation), על מנת לעשות במנגנון אכיפת החוק שימוש, לצורך השגת עמדת יתרון על הצד השני בסכסוכים שונים, כמו למשל: במאבקי גירושין ובחלוקת רכוש, וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה.
בינואר 2002 פרסמתי מאמר מקצועי בכתב העת של משטרת ישראל "מראות המשטרה" (גיליון 187, ינואר-פברואר 2002, עמ' 19-18). ייחודו של המאמר היה בכך שהיה אחד הראשונים להתמודד עם סוגיה שנויה במחלוקת, המקשה על ההתמודדות המערכתית עם תופעת האלימות במשפחה - תופעת תלונות השווא. אולי בשל כך, הפך המאמר מבוקש מאוד ומידי שבוע נשלחות פניות לקבל את המקור. על כן, וכיוון שלטעמנו המאמר נכון היום כאז (אם כי לא תמיד זכה בדיון הציבורי לפרשנות המקורית); החלטנו להביא אותו, כמות שהוא, במסגרת זו...
