הפולמוס סביב הנחיה 2.5 של הפרקליטות: איזה קרבן להעדיף?

#t=214

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

אחת ההצעות להתמודד עם תופעת תלונות השווא של נשים נגד בעליהן על אלימות, הייתה הצעתו של גיל רונן (בתמונה משמאל), פובליציסט ומייסד עמותת ה"פמיליסטים", הפועלת לחיזוק מוסד המשפחה, לבטל את הנחיה מס' 2.5 של הפרקליטות (פרקליטות המדינה, 1993), שבסעיפים 7-5 מורה שלא לנהל הליכים פליליים נגד חשוד בעדות סותרת (משמע, רעיה שחזרה בה מעדותה במשטרה על שבעלה התעלל בה, פיזית ו/או נפשית), למעט במקרים חריגים (רונן, 2004).

ב- 10 לנובמבר 2014, בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, דיברה נציגת הפרקליטות (בוידאו שבראש העמוד) על ההתנגדות לבטל את ההנחיה. עמדת הפרקליטות היא שההנחיה מוצדקת ומגובה במחקרים, שסך תלונות השווא של נשים שחזרו בהן מעדותן הוא קטן. נטען עוד שיש קושי מובנה בהוכחת האשמה בתיקי תלונות השווא.

הבעייתיות בהצעה זו היא כי החזרה מעדות היא תופעה המאפיינת דווקא נשים מוכות מהסוג הקשה ביותר, במציאות שהסביבה לוחצת על המתלוננת לחזור בה, וכשהיא נוכחת שלמרות התלונה, תאלץ לחזור ולחיות עם המתעלל מסיבות של דת, מסורת, מגורים, כסף ואף פחד מנקמתו.

זוהי דילמה מהמעלה הראשונה, משום שיש פה הבנה שלא ייעשה צדק. הגנה על נשים שאולצו לחזור מעדות תעודד תלונות שווא, אולם הנשים הללו שעליהן ההנחיה מגנה הנן אוכלוסיית הקרבנות הקשה והמועדת להירצח ביותר.

ואתם, מה דעתכם בדילמה הזו?

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

העשרה

  • מבט שני, 11 במאי 2014: פרופ' שרה בן דוד ראש המחלקה לקרימינולוגיה, מתארחת בכתבת תחקיר ומתייחסת להשלכות התקנה: 'אישה שהתלוננה במשטרה נגד בן-זוגה וחזרה בה מעדותה, לא תועמד לדין:

2 thoughts on “הפולמוס סביב הנחיה 2.5 של הפרקליטות: איזה קרבן להעדיף?

  1. האמת היא שאנשים מאבדים את עולמם בעקבות ההטיה המכוונת הזו בעבודת מערכת אכיפת החוק… לא פשוט, אבל קשה למצוא דברים פשוטים במערכות מורכבות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *