האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בשנת 70 לספירה, הכניע טיטוס את ירושלים והחריב את בית המקדש. התוצאה הקשה הזאת באה בהמשך ישיר לניצחון ההלכתי של בית שמאי על בית הלל, שסימן את הקץ לממשלה המתונה שהייתה אז בירושלים, והעבירה זמנית את ההגמוניה מבית הלל לקנאים, שנתמכו בית אנשי בית שמאי. הכאוס והחורבן אותם המיטו הקיצוניים על ירושלים ובית המקדש, החזירו להנהגת העם את אנשי בית הלל, בראשותו של רבן יוחנן בן זכאי…
'הסכמי אוסלו' היו אמורים להזניק את שמעון פרס לגדול שבהישגיו, ולהעצים את הילת פרס הנובל שקיבל. תחת זאת, הם נחשבים בעיני רבים לטעות הגדולה מכולן של המדינאות הישראלית. הם הפכו אותו לשנוי במחלוקת בציבוריות הישראלית; והיעדר חשבון הנפש בעקבותיהם, הוא אחד הגורמים החשובים לשקיעת השמאל הישראלי.
תהה אשר תהה דעתכם הפוליטית, הפוסט הזה איננו עוסק בפוליטיקה, אלא בהיבטים המקצועיים של מיתוג פוליטי – שראוי לו להילמד שוב ושוב על ידי תלמידי מינהל עסקים. הוא בא להציג את אחד ממקרי הלימוד (case study) הקלסיים והגאוניים של מיתוג פוליטי שבוצע על ידי ישראלים, ורלוונטי מאוד לימינו אלה. מקרה הלימוד שלנו הוא השיר: 'חורף 73', שנכתב על ידי שמואל הספרי (לחן: אורי וידיסלבסקי) ובוצע ב-1994 על ידי להקה צבאית: להקת חיל החינוך, לכבוד יום העצמאות ה-46 למדינה…
אם מישהו נזקק להוכחה, שישראל איננה מבינה את כללי המשחק ב'שכונה' שבה היא חיה, הרי הלוויית שמעון פרס באוקטובר 2016, יכולה לשמש מקרה בוחן מצוין לכך…
כיצד נתפוס את השינוי המאיים על היציבות? כסוג של תאונה, כמו רכבת שנפלה מן המסילה; או כתופעת יסוד מתמדת, המתהווה מתוך טבעו של עולם. מעין בריאה מחודשת של סדר חדש, הנתון אף הוא לשינוי וחוזר חלילה. תפילת חנה מבטאת את הגישה השנייה, ומציבה את חרדת אי היציבות, דווקא כמקור השראה לאמונה ולתקווה…
זהו הפרק השני בחוברת, 'ניהול סיכונים הלכה למעשה', שנכתבה על ידי יהודה ארד ז"ל, סמנכ"ל טבע ואחד המומחים הגדולים שהיו לנו לנושא בטיחות ומורכבות בניהול (צוותי שיפור בתעשייה, ניהול סיכונים ועוד…). לפני לכתו, עבד יהודה על חוברת זו במטרה לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים – דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם – יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי. החוברת מובאת כאן, לכבודו, במספר מאמרים עוקבים.
הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות נוקט קו תיאולוגי המצדד בחופש הרצון של האדם על כל משמעויותיו. ברם, כאשר אנו בוחנים את דעתו בספרו הפילוסופי מורה נבוכים, אנו מקבלים תמונה שונה: העולם הינו עולם שפועל באופן מחויב על פי חוקי הטבע. חופש הרצון של האדם הוא יותר תחושה או משאלת לב, אולם בפועל ברוב המקרים חופש זה אינו בנמצא.
הבאת ומקרא ביכורים מציפים את היחס הרעיוני וההלכתי כלפי דמותו ומעמדו של הגר. הרמב"ם פוסק באופן מפתיע לפי דעת התלמוד הירושלמי (לפי כללי הפסיקה המקובלים, יש עדיפות לפסיקה הלכתית על פי התלמוד הבבלי), ומביע הן בפסיקתו ההלכתית והן בדבריו הפומביים באיגרותיו עמדה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין!
במשפט הישראלי, עבירות זיוף של מידות ומשקלות מוגדרות כקלות, והעונש המרבי שנקבע בו עומד על שנתיים מאסר. זאת בניגוד גמור למקרא – ולחז"ל בעקבותיו – הרואים בחומרה רבה עבירה של זיוף משקל או מדידה בעין, הרבה מעבר לצפייה של מבחן האדם הסביר. זאת, בגלל שאיסור זה חותר תחת היסודות של החוסן המוסרי והכלכלי. במצב כלכלי בעייתי, חוסר אמון בשווקים עלול לדרדר את כלל החברה לכאוס מוחלט.
איגרת הרמב"ם ליהודי תימן ('איגרת תימן') נכתבה במקור בערבית, ככול הנראה בשנת 1172, כתשובה למכתב של רבי יעקב בן ר' נתנאל בירב פיומי, נגיד ארץ יהודי תימן, השואל אודות התסיסה של קהילתו, שהייתה נתונה תחת פרעות קשות וגזירות שמד. במקביל הופיע בתימן אדם שטען שהוא המשיח, וביסס את ההוכחה לכך על סמך חישובים אסטרולוגיים מסובכים…
