רלוונטיים תמיד

לאחרונה נותנים לנו האיראנים שיעור מאלף בשימוש נכון באסטרטגיית ההכלה, אחרי שתוצאותיו של השימוש השגוי שלנו בה, טפחו על פרצופנו ב- 7 באוקטובר 2024. 'אסטרטגיה של הכלה' (Containment) היא השלמה עם מצב אסטרטגי נתון בפרק זמן מסוים ובהקשר מסוים, והסתגלות אליו (ללמוד לחיות אתו), תוך נקיטת פעולות, שתשמורנה אותו תחת שליטה, ותוך נקיטת פעולות משלימות. כשהופכים את ההכלה לדרך חיים, מתמכרים אליה ומנסים להרוויח עוד יום של שקט, משלמים מחיר גובר והולך.

בעבודתי כיועץ להנהלות בכירות, שואלים אותי מנהלים את אותה שאלה שוב ושוב: "איך אני מאזן את הקריירה המקצועית שלי עם חיי האישיים? אני לא רק ממנהל תאגיד, אלא גם בן / בת זוג, הורה וחבר בקהילה. מה עלי לעשות במצב בו עבודתי גזלת לחלוטין את זמני וחיי האישיים סובלים?"

על מנת לאהוב, לשכוח זמן ומרחב, אנו צריכים למות. עלינו להרוג כדי להיות בחיים. מה אנחנו צריכים להרוג? את האגו שלנו. את הציפיות שלנו. את האובססיות שלנו. ככל שנהרוג את מה שמניע אותנו – לשים לב רק למקום ולזמן – כך נהיה אורגזמיים יותר; נהיה קרובים יותר לאלוהים. נחיה יותר…

מעצמות, כידוע (או שלא…) חותמות הסכמי הגנה עם מדינות אחרות כדי להשיג אינטרסים חיוניים-לאומיים. אבל, הן לא תהססנה לבעוט בהסכמים הללו אם האינטרסים החיוניים-הלאומיים שלהן ישתנו. המחשה מצוינת לכך היא בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה, ב- 1938 והפקרתה לחסדי גרמניה הנאצית…

הקריאה לשלום עולמי הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ושל אלו, הגוזרים על גבם קופון מאידך גיסא… בימים אלה של מלחמה כפויה, שהתחילה בטבח שלא היה כמותו מאז השואה, כדאי לחזור לדבריו של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בנאום במרכז הבינתחומי בהרצליה לזכרו של אמנון ליפקין שחר ז"ל: "המלחמה היא מוצא אחרון; אבל לפעמים, מלחמה היא פתרון…"

הרעיון האוטופי של 'שלום עולמי' או 'שלום נצחי' שאב השראה מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18; ומשום מה, גם אחרי פרוץ 'מלחמת חרבות ברזל', רבים עדיין נתפסים בו בתמימות נוגעת ללב…

לרגע אחד, לאחוז בלבן הצחור; להתעטף בענווה, לעטוף ביושרה; בפשטות נטולת הוד, כדי שיכנס אור… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: רגע צחור…

השיווק של המנטרה "מפלגה דמוקרטית" זה בסך הכל אמצעי לנסות להשיג קולות מהציבור בבחירות; והן היחידות, שרלבנטיות לשאלה: האם ישראל דמוקרטית. לגיטימי להאמין, שחברי כנסת ייצגו את רצון הציבור בצורה טובה יותר אם הם נבחרים בפריימריז; אבל, המחקר לא ממש תומך את הטענה הזאת.

סיפור עלייתו לגדולה של יוסף, שזור בפרטים ומנהגים שהיו ידועים למספר המקראי. ברם, פירוש השם שפרעה מעניק ליוסף – צפנת פענח – אינו ברור כל צורכו גם כיום, ובין אם המדובר בשם מצרי או בתעתיק עברי, שם זה סובל מנעד רחב של פרשנויות שונות ומנוגדות.

המושג תרבות של שקר (Culture of Lies) משמעו תרבות ארגונית, שאחד הערכים הבסיסיים שלה הוא שקר והסתרה, בעיקר כלפי הציבור וגורמים אחרים בסביבה הארגונית. תרבות של שקר היא אחד הסימפטומים של ארגונים ביורוקרטיים במצב של סטגנציה. צה"ל – כמו משטרת ישראל למשל – הוא אחד הגופים הסובל מתופעה זו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'תרבות של שקר' בצה"ל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!