האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
התפקוד השוטף ברשת החברתית-העסקית לינקדאין הפך למרכיב התנהלות מקצועי חשוב, אך העובדה שהרשת אינה מותאמת לעברית מכבידה על רבים בישראל, שמתקשים לתפקד באנגלית במהירות ובאיכות שבה הם מתפקדים בעברית. כיצד מתגברים על 'כיפת הזכוכית' הזו המונעת ממשתמשים רבים ניצול אפקטיבי של מלוא יכולות הלינקדאין?
כאשר אנו קוראים לעומק את פרטי חלום יעקב, ואת הלשון בה הוא כתוב, אנו שומעים תבניות לשוניות שנמצאות כבר בסיפור מגדל בבל. ראשו של סולם יעקב מגיע השמיימה, בדומה למגדל בבל המתואר שראשו מגיע לשמים. הדגש בפרשתנו איננה על הפגמים האנושיים של בניית מגדל בבל, אלא על נושא משמעותי הרבה יותר. בני בבל חשבו כי האל שוכן אצלם, ואילו בסיפור סולם יעקב, המקרא מפריך דעה זו…
חג כ"ט בנובמבר שמח לעם ישראל. אמנם כתבתי בנושא לא פעם ולא פעמיים, ואפילו במעריב, אבל אני מספיק מודע לעצמי כדי להבין שגם אם אני נורא חכם וכן הלאה, לא כולם קוראים ומי שקראו אולי לא זוכרים. אז הנה זה שוב, לא בקיצור אולי, ועם קצת תוספות. לפני 72 שנים התקבלה בעצרת האו"ם הצעת החלוקה המוכרת גם במספר 181…
יעקב לוקח את כל הרכוש שצבר ובורח מלבן הארמי. מעניין שיעקב מבקש את הסכמת נשותיו לצעד שהוא מתכנן. זהו מקרה נדיר בתנ"ך שדעת אישה מעניינת מישהו. רחל ולאה מסכימות. נראה שהן השתחררו לחלוטין מאחיזת אביהן. נאמנותן עכשיו נתונה אך ורק ליעקב…
דבריי נכתבים בעקבות שיחות רבות, אודות פירושה של האמירה, כי מפקד פלוני "הצליח בתפקיד". מהם המדדים להצלחה כזו, או לקביעה, כי הייתה הצלחה? כיצד יישפט מפקד, או קצין מטה, שמילא תפקיד במשך תקופה קצרה של שנה, שנתיים, או שלוש? כיצד נוכל לדעת, האם מלא תפקידו היטב? במלחמה, התשובה בדרך-כלל ברורה יותר, אך כיצד ניתן למדוד הצלחה בין מלחמות?
פרשת וַיֵּצֵא עוסקת בקורות יעקב בדרכו לחרן, בחייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת וַיֵּצֵא. קריאה מועילה!
ארגון יחשב 'בריא' אם הוא מתפקד באפקטיביות; ומניב את התוצאות הרצויות, שבגינן הוקם – בדרך היעילה ביותר – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. תפקידה של ההנהלה לשמור על בריאות החברה. משמע, לדאוג לעשייה מאוזנת בכל ארבעת התפקידים…
שולחת לרגעים השבריריים , של החיים רסיסים בוהקים; כדי שיאחזו בהם, כאשר קרני האור נשברות; ויצופו איתם אל החוף… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: רסיסי אור…
התמרון והאש מקיימים ביניהם מאבק כוחות, כשני מרכיבי לחימה בסיסיים: התחזקות אחד מהגורמים – בעקבות שינויים טכנולוגיים – מקהה את האפקטיביות של האחר; עד שנוצרת 'קפיצת מדגה טכנולוגית המקנה יתרון לגורם השני; וחוזר חלילה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התמרון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
זה לא שהעם והקברניט לא מוכנים לשאת במחיר התמרון. אם תהיה להם תכלית ראויה וברת השגה לתמרון, הוא יתבצע, והעם ייתן לזה גיבוי. לכן, זו שאלה מצביאותית ומנהיגותית, לא האם צריך את התמרון; אלא מתי התמרון יהיה נדרש, היכן, לאן ולשם מה. שאלות גדולות…
