פנחס יחזקאלי: מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי

ביולי 2023, כשהתפשט הקרע בן חילות העילית לחיילי צבא היבשה, למד צה"ל על בשרו ובשרנו, את מחירה של אי הקפדה על מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring). זו מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים. גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות; אבל, הכל במידה. מגוון-יתר עלול לדרדר ארגון לכאוס…

פנחס יחזקאלי: ההפתעה הרוסית במבצע ברברוסה: אנטומיה של הכחשה

אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה – פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב…

אבי הראל: ברכות יעקב והצורך באישור מלכותי לקברו בארץ כנען

פרשת ויחי, המסיימת את ספר בראשית, עוסקת ברובה בברכת יעקב לבניו. לפי הנאמר, קשה לקרוא לדבריו ברכה, היות ורוב השבטים מקבלים שם יחס צונן עד פושר. רק שני שבטים, יהודה ויוסף, מקבלים דברי ברכה ועידוד חמים נוכח מעמדם. יהודה כמנהיג השבטים ויוסף בגלל תפקידו הממלכתי בחצר המלוכה של פרעה…

גרשון הכהן: 'היעלמות אסטרטגית' ולוחמת אזרחים

נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי). כך משיגה אותה מדינה את המטרות הלאומיות שלה ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה. השימוש באזרחים – בין היתר, לצורך היעלמות אסטרטגית – הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.

פנחס יחזקאלי: יכולת הכחשה סבירה / מרחב הכחשה. לתת לאחרים תירוץ

למה הכחיש נסראללה את הפגיעה שהרגה ילדים במג'דל שמס? 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה' (Plausible Deniability) הוא סוג של הכחשה בתחום היחסים הבינלאומיים: זוהי היכולת של מדינה – או ישות דומה אחרת – להכחיש פעולות שביצעה, באופן שלכל הפחות יעורר ספק בדבר אחריותה. זאת, כאשר היא מזהה שאין לצד השני מוטיבציה רבה לפעול בתגובה; וברור לה, שאם תודה בפעולות הללו, יקשה עליו מאוד שלא להגיב.

פנחס יחזקאלי: פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע'

פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!

גרשון הכהן: בית הכנסת בבית הספר לקצינים, "אש תמיד תוקד על המזבח"

בתאורת הלילה, בית הכנסת בבית הספר לקצינים נראה כלהבות אש מיתמרות מעל גבי המזבח. קומת הבסיס – עם שיפוע המדרגות הניצב אנכית למבנה – הם המזבח והיכל התפילה. מעליו, להבות האש העולות אל השמים. התפילה מתרחשת בלב להבות הבטון, שהם עיקר המבנה. במבט מבחוץ מבחינת הפרופורציות, המבנה כולו תואם למבנה מזבח העולה, שהיה מוצב בעזרה בבית המקדש…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ויגש

וּכְשֶׁיָּצָאת מֵהַבּוֹר, עַל גּוּפֵךְ, חַבָּלוֹת שנחרצו כְּאִילּוּ מְסַמְּנוֹת, כָּול יוֹם ששהית שָׂם, מבקשׁת נַפְשְׁךָ דַּוְוקָא לִסְלוֹחַ, לְחַבֵּק אוֹיֵב שֶׁשַּׂמֵךְ שָׂם עָמוֹק במחשכים… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויגש…

פנחס יחזקאלי: סיכול ממוקד, מהי מטרתו ומתי הוא אפקטיבי?

סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. אבל, עד כמה ומתי הוא אפקטיבי? על כך במאמר זה…

פנחס יחזקאלי: הגיעה העת להיגמל מחלם השגרירויות הישראליות במדינות ערב

שוב ירדן מחזירה את השגריר ומונעת את החזרת השגרירה הישראלית לעמאן, ושוב עלה האספסוף שוב על השגרירות הישראלית בירדן, בניסיון לכובשה, ושוב מגיב משרד החוץ בקול ענות חלושה ו"מצר על כך"…. האם לא הגיעה העת להיגמל מהטפשות שבהצבת שגרירויות ישראליות במדינות ערב? שגרירויות במדינות אלה הן נטל על מדיניות החוץ; וראוי להימנע מהקמתן. הקשר עם השליטים מתקיים ממילא ע"י שליחים אישיים ובשיחות זום.