אלי ארמון

בתאורת הלילה, בית הכנסת בבית הספר לקצינים נראה כלהבות אש מיתמרות מעל גבי המזבח. קומת הבסיס – עם שיפוע המדרגות הניצב אנכית למבנה – הם המזבח והיכל התפילה. מעליו, להבות האש העולות אל השמים. התפילה מתרחשת בלב להבות הבטון, שהם עיקר המבנה. במבט מבחוץ מבחינת הפרופורציות, המבנה כולו תואם למבנה מזבח העולה, שהיה מוצב בעזרה בבית המקדש…

האדריכל נבחן ביכולתו לחולל את החיבור הנכון בין חומר לרוח: אם הבנאי יבנה ואף יצליח, הבניין יעמוד איתן על מקומו; אך אם התכלית, שלשמה הוקם הבניין, לא מצליחה להתממש, העמל כולו עלול להתגלות כעמל שווא…