פנחס יחזקאלי: פרדוקס הטכנולוגיה הצבאית הגרמנית במלה"ע השנייה
כמה טכנולוגי אתה צריך להיות ובאיזה אופן, כדי לנצח מלחמה? ננסה לבחון סוגיה זו תוך שימוש במלחמת העולם השנייה כמקרה בוחן, ולהשליך את התובנות הללו על ימינו אלה…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
כמה טכנולוגי אתה צריך להיות ובאיזה אופן, כדי לנצח מלחמה? ננסה לבחון סוגיה זו תוך שימוש במלחמת העולם השנייה כמקרה בוחן, ולהשליך את התובנות הללו על ימינו אלה…
מי באמת בעצם ניצח במלחמת העולם השנייה? ריצ'רד אוברי טוען – ולטעמי צודק – שהמנצח האמתי של המלחמה היה הקומוניזם. אותה צורה מדינית חברתית שהייתה נתונה במצור בשנות השלושים של המאה הקודמת – לא פחות מהדמוקרטיה – ואשר כמעט ובטלה מן העולם ב- 1942… אחת התוצאות החשובות ביותר של המלחמה הייתה התפשטות הקומוניזם באירופה ובאסיה; וגיבושו בברית המועצות…
אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד…
הַכֹּל זָהָב, הַכֹּל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְלֵב, הֲמוֹן לֵב, וְכַּוָּנָה, הָמוֹן כַּוָּנָה, וְאָהֲבָה. ובהכל נָגַעְנוּ בחרדת קֹדֶשׁ, וְאָסַפְנוּ וְהֶעֱרַמְנוּ אֲבָנִים, תּלי תלים… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת תרומה…
בפרשת תרומה מתחיל המקרא בתיאור מעשה המשכן על כל היבטיו הפולחניים, תיאור שנמשך עד לסוף ספר שמות. בתמצית, המשכן הינו המקום האלטרנטיבי של הר סיני בו ניתנו לוחות הברית. כדי לייצר בעיני העם המשכיות של הקשר עם האל, היה צורך לבנות משכן של ממש, בו קשר זה מתממש…
לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) – תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!
אפתח בכך, שהמאמר הזה הוא סיפור על מנהיגות! בתקופות שבהן הסדר מתערער; ושהחוק אינו יכול להושיע, קמים מנהיגים ששוברים את גבולות החוק להשיג פתרון. זה מה שיניב אשור עשה, ולכן הוא אהוב ואף נערץ על ידי רבים בצפון הארץ. אם הסדר החדש קורס המנהיגים הללו נישאים על כפיים. אבל למרבה הפרדוקס, אם הם המצליחים להשיב את הסדר הישן על כנו, הם נדרשים לשלם את מחיר ההפרה…
בערבה של מערכת טננברג – שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה – היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר…" אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה… נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו…
ישראל סיפרה את סיפור הגבורה של רימון 20 (הקרב נגד הטייסים הסובייטיים); אבל, הלקח האמיתי הוא, שעוד באותו יום היא הסכימה להפסקת אש. אסור לישראל להילחם ישירות עם מעצמה וכאשר היא מגיעה לזירה, ניצחונות טקטיים הם ניצחונות פירוס. זה נכון גם במלחמת ההתשה הנוכחית, הקרויה מב"ם…
כאשר הרוסים מגיעים לאזור הם עושים זאת לטובת האינטרסים של מוסקבה. כל עוד לא פוגעים באינטרס הישיר שלהם, הם מנהלים דיאלוג דיפלומטי וסבלני. כאשר הפעולות של ישראל יוצרות איום ישיר על אינטרס רוסי (חשיפת המערך במלחמת ההתשה; נפילת האליושין ב-2018) הרוסים נושכים…