האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מבחינות רבות הייתה החלטתו של אדולף היטלר לתקוף במזרח נכונה לזמנה, והתבררה כלא טובה במבחן המציאות. אפשר ללמוד מכך, שמנהיג של מעצמה – שנלחמת על מעמדה העולמי; ושנדמה לו, שהיא מחזיקה ביתרון אסטרטגי, שלא יחזור – עלול לעשות שימוש באותו יתרון כדי לנצל את חלון ההזדמנויות שנקרה בדרכו… תחשבו רוסיה של פוטין; תחשבו איראן!
במדינות מתפתחות, יכולים אדם/ארגון לבנות את מערכות היחסים שלהם על מה שמכונה 'שמור לי ואשמור לך' (IOU – I owe you). מערכת IOU זו מסבירה, מדוע יחסי שבט ויחסי ידידות חשובים במיוחד בארגונים במדינות מתפתחות. כשאנשים בארגונים האלה עוזרים לחברים שלהם, הם עוזרים לעצמם. הם עושים כל שביכולתם כדי לעזור לחבריהם, כך שחבריהם יעשו כל שביכולתם בכדי לעזור להם להתקדם…
אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…
עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!
תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
השפלה לאומית (National humiliation) הוא שמה של אחת הקטגוריות שנודעה לה חשיבות רבה ביחסים בין עמים ומדינות מאז העת העתיקה. המושג ההפוך הוא כבוד לאומי. גם ההשפלה הלאומית וגם הכבוד הלאומי הם מרכיב חשוב בביטחונן הלאומי של מדינות. כשמדינה מושפלת חלה פגיעה ביוקרתה, ולכן, דועכת גם עוצמתה, אפילו אם מבחינה חומרית, "אובייקטיבית", נדמה כאילו לא חלה פגיעה בעוצמתה; ולהיפך, כשכוחה של מדינה גדל, כך גדלים גם ההערכה והכבוד אליה…
גילוי נאות: אני תומך נלהב במהפכה משפטית… אני תומך נלהב במהפכים המוצגים במאמר, וכמאמר השיר "זוהי רק ההתחלה". כל אשר יתרום רעיונות נוספים שבוודאי קיימים – יבורך!
"דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי-עַל הָאֱמֶת שֶׁל הַחֶסֶד: חַבְּקִי אוֹתִי בִּתִּי בזקנתי, עֲשִׂי עַמִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת; וּנְדַבֵּר וְנִתְלַחֵשׁ קָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לָךְ בינקותך…". איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויחי…
לְעִתִּים, זוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבִּי; כְּמוֹ צוֹפָה בְּעַצְמִי וּמְהַרְהֶרֶת. אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהּ וְשׁוֹאֶלֶת: ״עַל מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת? מָה אַתְּ חוֹלֶמֶת?״ הִיא מְחַיֶּכֶת
וַאֲנִי מְהַנְהֶנֶת. רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: הילדה שבי…
