האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְאִישִׁי- יָמִים קָשִׁים שֶׁל שְׁתִיקָה עָבְרוּ עָלֵינוּ; עַמּוּד הֶעָנָן שֶׁקִּשֵּׁט אֶת בֵּיתֵנוּ הִתְאַדָּה, וְעִם זְרִיחָה לְאַחַר לֵיל סְעָרָה, מְנַסָּה בְּחִיל וּרְעָדָה לְאַחוֹת אֶת לִבִּי, לִבְּךָ, לֶאֱמֶת אַחֶרֶת, שֶׁלָּנוּ, נְטוּלַת אֱלֹהוּת אֱנוֹשִׁית… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת כי תשא…
מגילת אסתר נקראת על שם הדמות המרכזית בעלילה, אסתר, שבזכותה ניצלו היהודים בממלכת פרס מסכנה של שמד. המגילה הינה אחת מכתבי הקודש, אולם על פי מקורות שונים בחז"ל, ניתן לשמוע הד ברור על כך, האם היה צורך להכליל אותה יחד עם ספרי המקרא המקודשים. הקביעה הידועה מיחסת את כתיבתה לאנשי כנסת הגדולה:" אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר"…
'חוק תפיסות העוצמה' (The Law of the Perceptions of Power) של הרברט קאופמן (Kaufman) הוא אחד ההסברים להליכתו של יצחק רבין בהסכמי אוסלו. החוק גורס כי בעל עוצמה נתפס בעיני המתבונן מן הצד ככל יכול; בעוד הוא עצמו חווה דווקא את שבירות העוצמה ואת גבולותיה. על כן, עלול בעל סמכות להימנע מלפעול, לא משום שהוא חסר סמכות, אלא כיוון שהוא רואה את המכשולים שעל דרכו ביתר חדות, מכל אדם אחר.
הסיבות לכישלונה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה ממוקדות בחודש הראשון שלה, באוגוסט 1914, שבו הוכרע גורלו של המבצע הגרמני לכיבוש צרפת. מאותו רגע החלה הספירה לאחור – המלווה בהרבה דם… – לכניעת גרמניה. מאמר זה מעלה את תשע הסיבות העיקריות שהביאו לתבוסה הגרמנית…
עולם הניהול המודרני הופך פניו אל השטח. זמנו של המנהל הזוטר הופך יקר יותר ויותר. אם אלו סדרי העדיפות, הרי תפקידה של ה'ישיבה' ככלי ניהולי קטן והולך. ברגע כזה או אחר, מודה בכך כל מנהל, ולו השמרן ביותר. אלטרנטיבות לא חסרות.
ולמרות זאת, דומה כי עוד ארוכה הדרך עד שניגאל מ'עונשו' של כלי בעייתי זה.
לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים – בעלי העוצמה – בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך…
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר עד זמנה בעולם. השתתפו בה מדינות על-פני יותר מחצי מכדור הארץ, והיא נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה הקשה והמדממת הזו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
לאחר מאה שנים, המחלוקת שהתקיימה אז בין שתי הגישות – של בן גוריון וכצנלסון מול ז'בוטינסקי – ממשיכה לעמוד במרכזה של ההוויה הישראלית. אלא שהנהגת השמאל הציוני, בהתייחסותה לארץ ישראל, הלכה והתרחקה מדרכם וחזונם של כצנלסון וחלוצי תל חי. כאן מונחת נקודת הפתיחה לבירור דרכה הציונית של מדינת ישראל, למול אתגרי השעה.
שבוי בניסיון סאן ולרי – שנה לפני כן – ראה רומל כיצד זורמים האוסטרלים והבריטים אל טוברוק; וכיצד אניות רבות מפליגות אליהם לנמל הקטן; והיה בטוח שהוא מבין היטב את דפוס ההתנהגות שלפיו: הבריטים מבקשים להימלט דרך הים, כמו שעשו, שוב ושוב עד היום. השאלה היחידה, בעיניו הייתה, האם יצליחו לארגן בזמן דנקירק שנייה…
בפרשת תצווה מתוארים בגדיו של הכוהן הגדול, ואחד מהחשובים שבהם היה האפוד עם החושן. בצידו החיצוני הושמו תריסר אבנים טובות ערוכות בארבע טורים. ניסינו לזהות את האבנים הללו, בהצלחה מוגבלת בלבד…
