רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: חֲלוֹם טוב

פִּנִּיתִי לוֹ מָקוֹם לְצִדִּי עַל הַכָּרִית הַלְּבָנָה, בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה הַגְּדוֹלָה וּבַשָּׁקֵט שֶׁבֵּין מַחְשְׁבוֹתַי. "אֲנִי זְקוּקָה לָךְ חֲלוֹם טוֹב", לָחַשְׁתִּי לוֹ בְּחָזְקָה. עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי
וְקָרָאתִי לוֹ לָבוֹא. רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: חֲלוֹם טוב…

פנחס יחזקאלי: הנה מגפה 'אמיתית' לשם שינוי, 'הדבר' לאלבר קאמי

בשבוע האחרון אני מוצא את עצמי חוזר, שוב ושוב, לנובלה של אלבר קאמי, 'הדבר'. היא עושה לי פרופורציות לא רעות לשימוש שאנו עושים במושג מגפה; ומחשבות לגבי האופן שבו תסתיים… אבל קודם קצת רקע…

אבי הראל: הקשר בין מלאכת המשכן ושתיית קפה בפראג במאה ה- 18

הציווי על מעשה המשכן בפרשת ויקהל/פקודי, היה ציווי גורף פרט לתנאי אחד. מלאכת בניית המשכן לא נעשתה בשבת. בכך העמיד המקרא את הכלל כי מעשה או ציווי השייך לכולם, במקרה זה מצות שמירת השבת, עדיף על מקרה פרטי, עשיית המשכן בידי מומחים מעטים…

אבי הראל: השונה והשווה בין מעשה העגל לבניית המשכן

הדמיון בין מעשה העגל לבין מעשה בניית המשכן, הביא חוקרים רבים לפקפק בתאוריה כי שני הסיפורים הללו נכתבו בידי סופרים שונים. הן סיפור המסגרת, והן המילים המנחות בהם מראים כי ניתן לייחס אותם לכותב מקראי אחד, שכתבם באופן דומה ברצף. הדמיון בין שני הסיפורים הללו מתחדד עוד יותר כאשר אנו משווים את מעשה העגל לסיפור של עשיית האפוד על ידי גדעון…

פנחס יחזקאלי: אבחון ארגוני בעזרת 'כללי אצבע'

אבחון ארגוני הוא, בדרך כלל, תהליך מורכב. האם יש דרך לקצר את התהליך? כן, אבל 'אין ארוחות חינם'. את מחיר המהירות והפשטות נשלם, מן הסתם, בפרטים הקטנים… ועוד מילה: זו לא המצאת המאה באבחון ארגוני. מן הסתם, כל יועץ ארגוני חכם, עושה את זה, בדרך מובנית או אינטואיטיבית…

פנחס יחזקאלי: המשתנה המשפיע שביסס את שלטון הנאצים בגרמניה

משתנה משפיע (Dominant Variable) הוא גורם, שיש לו השפעה מהותית על מערכת מורכבת. הפעלת 'מנוף' או יצירת שינוי באחד המשתנים הללו תביא לתוצאות הרות משקל על המערכת. הדפוס הזה זוהה על ידי הכלכלן האיטלקי וילפרדו פארטו כבר בשנת 1897, הרבה לפני שתורות המורכבות היו ידועות…

עמר דנק: הטיית הזמינות (והזמניות) בפוליטיקה – ככה הם משחקים בנו!

'הטיית (היוריסטיקת) הזמינות' (Availability heuristic) היא הטיית תפיסה, המתארת את האופן שבו אנחנו אומדים שכיחות של תופעות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חקרו אותה לראשונה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת. המחקרים המקוריים הראו, שככל שאנו זוכרים יותר תופעה מסוימת, היא נתפסת בראשנו כשכיחה יותר…

פנחס יחזקאלי: ידוענות (סלב) – אחד ממרכיבי העוצמה…

וולף הקמן מספר איך ביוני 1942 – לאחר כיבוש טוברוק – יצאו המוני שבויי מלחמה בריטיים מגדרם; והסתערו פתאום על קצה המכלאה שלהם, למרבה חרדתם של שומריהם, רק כדי לחזות מקרוב בידוען המפורסם ביותר באותה עת בצפון אפריקה, כשעבר במקום: היה זה האיש שנלחמו בו זמן כה רב: פלדמרשל ארווין רומל…

אבי הראל: על התבודדות ונזירות – בודהא מול הרמב"ם

האידיאל הרוחני של הרמב"ם שונה במקצת מהאידיאל הבודהיסטי, אולם בשניהם קיים הרצון לחברה מתוקנת שבכיריה יזכו להשגה רוחנית עליונה, זה בדרך הנזירית, וזה תוך התעמקות במושכלות תוך תמיכה מהחברה הסובבת אותו. ברם, למרות שהרמב"ם מרבה לדבר על האדם כייצור חברתי, הרי שאותם המעטים שזכו להכרה שכלית השיגו זאת…

פנחס יחזקאלי: מלחמות ההיסטוריונים – מי הציל את מי במערכת נורמנדי, 1944?

מחלוקת היסטורית – המרופדת באינטרסים אישיים ולאומיים – מתקיימת סביב מערכת נורמנדי, בשלב הראשון של פלישת בעלות הברית למערב אירופה, ב- 1944. היא נובעת במידה רבה מהרכב הצוות שהוביל את הכוחות – מהשילוב שבין מפקד כוחות בעלות הברית, הגנרל האמריקני דוויט אייזנהאוור (שהיה יותר דיפלומט ממצביא); וסגנו, הפילדמרשל הבריטי, לו מונטגומרי, המנצח הגדול של מערכת אל עלמיין (שהיה יותר מצביא מדיפלומט) …