האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מביך לשמוע את התגובות הנחרצות מימין ומשמאל, לתוצאות הפסקת האש במלחמה עם איראן: "ניצחנו", "הפסדנו", "נתניהו"… שהרי, אי הוודאות היא ששולטת בחיינו, הלאומיים והפרטיים. אין קשר ישיר בין סיבה ותכנון לתוצאותיהם. אפשר לתכנן נכון ובמקצועיות ולהיכשל, או לא לתכנן כלל, ובכל זאת לנצח בזכות המזל או טעויותיו של הצד השני…
כאשר עולם העסקים והמינהל הציבורי הישראלי אימץ את הESG ברוח עמיתיהם בחו"ל, הוא "ייבא" לתוך הארגון 'נוזקה' פרוגרסיבית, שהפכה את השמירה על ערכי הווק לדרישה רגולטורית. קחו כל ארגון שמעורב במחאת קפלן, ותגלו שיש לו אחד כזה: בצה"ל זו היוהל"ם. באוניברסיטאות זו יועצת או סגנית הנשיא להוגנות מגדרית, ועוד…
כישלון מינויו של עו"ד רואי כחלון לתפקיד נציב שירות המדינה הוא מופע נוסף ומטריד, של מה שמכונה "שיטת התיק הפתוח" שבו הפרקליטות מתנהגת כאחרון העבריינים ומסכלת דרך ההליך הפלילי את מינויי הממשלה הנבחרת, כדי להכשילה.
בהשפעת פוליטיקת הזהויות, פרסם ד"ר אבישי בן חיים את ספרו: 'ישראל השנייה' ו'זכה' מ'ישראל הראשונה' לקיתונות של שנאה, השתקה, ביטול ואלימות. אבל האם הוא טעה? במה?
שנאת האליטות ה'לבנות' של ישראל לקבוצת ה'בבונים' המזרחית היא עתיקת יומין ומתועדת היטב, וכדרכה של שנאה עזה, היא הולידה שנאה נגדית, שהפכה לכוח מניע ומארגן, עד כי ה'בבונים' היום היא קבוצה פוליטית מאורגנת היטב, וקרובה יותר מאי פעם לכיבוש מוקדי הכוח, ביחד עם הציונות הדתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'אליטת הבבונים' החדשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose) אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת.
המחאה היא יצור כלאיים ישראלי ייחודי, המשתמש בכלים של השמאל הפרוגרסיבי בעולם, כדי לקרוץ לאותם גופים, אך בפועל משרת מטרות של שימור מעמדה של אליטת ההון 'הלבנה והפריבילגית', המצויה בתחתית סדר העדיפות של הווק.
כפי שהודגש היטב בתורת האר"י הקדוש, האל ברא את האדם כי הוא זקוק לו וליוזמת פעולתו. זו נקודת המוצא של המהפכה הציונית. טמון כאן יסוד עמוק לדיון אין סופי, דיון בממדיו של המעשה האסטרטגי, הרבה יותר מאשר דיון תאולוגי דתי. מבט אמוני תנ"כי יודע לכרוך את הסוגיות האלה לדיון אחד. כאן יבחר כל אדם את ההתבוננות המתאימה לו.
מלחמה אכן תובעת מאמץ שיטתי בניהול ממדים טכניים הנדסיים. אולם בבסיסה היא תופעה מורכבת, מקיפה פי כמה מכל מה שניתן לניהול במצוינות ניהולית הנדסית. בכך מתמצה כל עניינה של תורת המערכה, וכאן קצרה היריעה מכניסה ליסודותיה ולחיוניותה. זו בתמצית הסיבה להבדל המהותי בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק.
אחד הצעדים הראשונים שביצע ממשל טראמפ הוא נקיטת צעדים נגד מדדי ה-ESG, שהצליח הווק להטמיע בעולם העסקי. מה יש בהם במדדים הללו שהרגיז כל כך את הרפובליקנים, ואיך מתמרנות חברות ישראליות בין אמריקה לאירופה, שעדיין ווקיסטית?
